לסלו פוגאן
 | |
| ציור מאת לוונטה בנדק | |
| לידה |
18 ביולי 1901 גיור, ממלכת הונגריה, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
7 ביוני 1956 (בגיל 54) טימישוארה, הרפובליקה העממית הרומנית |
| מדינה |
 הונגריה |
  | |
לאסלו פוגאן (בהונגרית: Pogány László; 18 ביולי 1901 גיור, ממלכת הונגריה, אוסטרו-הונגריה – 7 ביוני 1956 טימישוארה, רומניה) היה עיתונאי, מוציא לאור, פוליטיקאי וסופר יהודי-הונגרי בטרנסילבניה, העורך הראשי של העיתון "טמשווארי הירלפ" שהופיע בהונגרית בעיר טימישוארה, בירת חבל באנאט. נודע גם בשם העט Civis.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשית חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאסלו פוגאן נולד בעיר גיור (גייר או דייר) בהונגריה בימי האימפריה האוסטרו-הונגרית, בנם של העיתונאי והמוציא לאור מיהאי פוגאן ואאוגניה לבית פוקס שמוצאה ביישוב ז'בל בחבל באנאט. בשנת 1902 כשהיה בן שנה עברה המשפחה לגור בטמשוואר, כיום טימישוארה, בירת חבל באנאט, שבה פעל אביו כעיתונאי, ואחר כך כמוציא לאור ובהמשך כבעלים של העיתון ההונגרי "טמשווארי הירלפ". עיתון זה הפך לפני מלחמת העולם ובתקופת שבין מלחמות העולם לאחד משופרי דעת הקהל הקתולית ההונגרית בטרנסילבניה, קודם בימי השלטון האוסטרו-הונגרי ואחר כך, החל מ-1918, תחת השלטון הרומני. אחרי לימודי תיכון בטימישוארה נסע פוגאן ללייפציג ללמוד במכללה הטכנית לדפוס. משם המשיך ללמוד בכמה ערים בגרמניה והשתלם בתחום התקשורת בבודפשט, בירת הונגריה. פוגאן פרסם נובלות ומאמרים בעיתון "טמשווארי הירלפ" של אביו ובעיתונים אחרים בטרנסילבניה. ב-1920 הציג התיאטרון ההונגרי בטימישוארה מחזה שלו, Tükör (הראי). אחרי מות אביו בינואר 1924, נוהל העיתון לזמן קצר על ידי ד"ר שמואל ליגטי ואחר כך על ידי ד"ר אנדרה ווצ'טיץ' ואנדרה קובאן.
הקריירה כעיתונאי, מוציא לאור ופוליטיקאי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-21 במרץ 1926, אחרי שובו מהלימודים, לקח לסלו פוגאן על עצמו את תפקיד העריכה הראשית של העיתון. בימי ניהולו נחשב העיתון לאחד מטובי העיתונים ההונגרים באזור באנאט וטרנסילבניה. פוגאן הבן הפך אותו לאטרקטיבי יותר, עם יותר עמודים, ולמעורה יותר בחברה ההונגרית המקומית. החל משנת 1927 נבחר פוגאן ליועץ במועצת המחוז מטעם המפלגה הלאומית ההונגרית. נמנה עם מייסדי "הבית ההונגרי" בטימישוארה, נבחר למזכיר בפועל של החברה הספרותית על שם יאנוש אראן וניהל את ארגון הנוער של המפלגה הלאומית ההונגרית. פוגאן תמך כלכלית רבים מאמניה של טימישוארה, בהם אלברט קראוס ואנדרה ליטצקי, שציירו את דיוקנו, והקריקטוריסט נאנדור קורה-קורבר. לפוגאן הייתה הוצאה לאור משלו – "הוניאדי" – ובית הדפוס השני בגודלו בטימישוארה, שבו פורסמו בין שתי מלחמות העולם כ-30 עיתונים. ב"טמשווארי הירלפ" כתבו סופרים כמו רנה ארדש, בת דודה של אביו, פרידייש קארינתי ורודיון מרקוביץ'. כשהיו פוגעים בכבודו או כותבים נגדו ביקורות משמיצות נהג פוגאן לקרוא לאויביו לדו-קרב.
הקשיים של שנות ה-30
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנות ה-30 של המאה ה-20 נתקל פוגאן בקשיים הולכים וגדלים מול השלטונות הרומניים. הוא נאלץ להתמודד עם צנזורה גוברת ובסופו של דבר באוקטובר 1938 נסגר עיתונו על ידי שלטון הדיקטטורה המלכותית של קרול השני. למשך תקופה כתב בעיתונים שהופיעו בעיר אוראדיה. בשנת 1939 נאלץ לוותר על בית הדפוס שלו, והמכונות החדישות הוצאו למכירה פומבית. פוגאן נכנס לחובות כבדים, ואיבד אף את בית משפחתו.
אחרי שנת 1940
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחרי הנהגת החקיקה נגד היהודים בשנים 1940–1941 כיהודי נאסר על פוגאן לנהל עסק ועבד בבתי דפוס רומניים. ב-1941 נלקח לעבודות כפייה על ידי היישוב שיריה, במחוז ארד. בתום המלחמה עבד כסוכן ביטוח ואחר כך כמוכר כרטיסי לוטו. השתתף במפגשי האגודה הספרותית "יאנוש אראן" בטימישוארה ובחוגי ספרות אחרים לצידם של זולטאן פראניו, רוברט רייטר, אלברט קראוס, אנדור קלמן.
פוגאן נפטר באופן פתאומי בגיל 55 בשנת 1956. בנו הוא המהנדס אנדריי מיכאי פוגאן.
סיפוריו תורגמו לרומנית על ידי אברם פ. טודור, אבל לא פורסמו עד היום.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Romániai magyar irodalmi lexikon: Szépirodalom, közírás, tudományos irodalom, művelődés IV. (N–R). Főszerk. Dávid Gyula. Bukarest: Kriterion; Kolozsvár: Erdélyi Múzeum-Egyesület. 2002. ISBN 973-26-0698-3
- Magyar zsidó lexikon. Szerk. Ujvári Péter. Budapest: Magyar zsidó lexikon. 1929.