לדלג לתוכן

לנדמרק וורלדווייד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף לנדמרק אדיוקיישן)
לנדמרק וורלדווייד
Landmark Worldwide
נתונים כלליים
תקופת הפעילות 1991–הווה (כ־34 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה סן פרנסיסקו עריכת הנתון בוויקינתונים
עובדים 525 עריכת הנתון בוויקינתונים
 
www.landmarkworldwide.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לנדמרק וורלדוויידאנגלית: Landmark Worldwide), לשעבר לנדמרק אדיוקיישן, היא חברה המציעה קורסים וסדנאות בתחום של אימון ופיתוח אישי ומקצועי. לחברה 130 סניפים בכ-20 מדינות. על פי דיווחי החברה, נכון ל-2017, מאז הקמתה השתתפו בתוכניותיה כ־2.4 מיליון בני אדם, ממוצע של כ-100 אלף איש מדי שנה[1].

לנדמרק היא חברה פרטית בבעלות העובדים. המטה הראשי שלה שוכן בסן פרנסיסקו. משרדי החברה בישראל ממוקמים בהרצליה. קבוצת ואנטו (Vanto Group), חברה בת של לנדמרק, עוסקת באימון וייעוץ לחברות וארגונים.

בשנת 1985, ורנר ארהרד שיצר תוכנת הכשרה בשם "אֶסְט" - EST ‏(Erhard Seminars Training) (אנ') (שפעלה בשנים 1971– 1984, כולל בישראל החל מ-1980[2]), שינה את שמה ל"פורום לנדמרק", ושינה את התוכן כך שהיה יותר נגיש ועסקי[3]. ארהרד קידם את הרעיון שכל האירועים (הטובים והרעים) בחייו של אדם נוצרו בעצמם, ושאינדיבידואלים יועצמו כאשר הם לוקחים אחריות אישית על כל האירועים בחייהם, רעיון המבוסס על "תנועת הפוטנציאל האנושי" (אנ'). אנשים רבים אהבו את האמונה הזו, בין אם היא נכונה ובין אם לאו, או פשוט עובדת כפלצבו והיא זכתה להצלחה. הנישה של פורום לנדמרק נועדה לאנשים מהשורה שחיפשו שיפור עצמי[4].

בשנת 1991, ארהרד מכר את זכויות קניינו הרוחני של "פורום לנדמרק" לכמה מעובדיו, (כולל אחיו הארי רוזנברג שהפך למנכ"ל) שהתאגדו כחברה בשם - -"Landmark Education Corporation"[3]. חברה זו שילמה לארהרד 3 מיליון דולר כעמלת רישוי ראשונית, כאשר תשלומים נוספים במהלך 18 השנים הבאות לא עלו על 15 מיליון דולר. החברה החדשה הציעה קורסים דומים והעסיקה רבים מאותם עובדים של הארגון הקודם. אורכו של הקורס צומצם מארבעה ימים לשלושה בשנת 2001 הצהיר רוזנברג כי לנדמרק רכשה לחלוטין את הזכויות הקניין ופעילות החברה המקורית של ארהרד[5].

החברה מציעה סדנאות בנושאים שונים שמטרתן להביא את המשתתפים לצמיחה אישית ומקצועית[3]. התוכניות פועלות במתודולגיה של חינוך טרנספורמטיבי, מבוססות על הבחנות שפיתח וורנר ארהרד ולאחר מכן על ידי מחלקת המחקר של לנדמרק. עיקר הפעילות של לנדמרק סובבת סביב "המסלול לחיים" המתחיל בפורום של לנדמרק, דרך הקורס המתקדם וכלה בתוכנית ביטוי עצמי ומנהיגות.

  • הפורום של לנדמרק - התוכנית הבסיסית שמציעה החברה, הנחשבת לתוכנית הדגל שלה. תוכנית זו היא תנאי להשתתפות בתוכניות האחרות המוצעות על ידי החברה. תוכנית זו אורכת שלושה ימים[6].
  • תוכנית הסמינרים - הסמינרים שמציעה החברה מתמקדים בנושאים שונים, כגון קריירה, מצוינות, מערכות יחסים, בריאות, יחסי מין, כסף ועוד. לפי דיווחי החברה, בסמינרים השונים ברחבי העולם משתתפים מדי שנה 70,000 איש. תוכנית זו מורכבת מעשרה מפגשי ערב, המרכיבים כל סדרת סמינר[7].
  • הקורס המתקדם - שואף לאפשר למשתתפים לעצב עתיד לחייהם, אותו הם יוצרים. קורס זה מרחיב את יכולות המשתתפים מרמת הפרט לרמת הקהילה. תוכנית זו אורכת שלושה ימים (לרוב בסופ"ש) וערב סיום.
  • תוכנית ביטוי עצמי ומנהיגות - מטרתה לאמן את המשתתפים[8] להרחיב את הביטוי העצמי שלהם ולהביא מנהיגות לחייהם. התוכנית מורכבת משלושה ימי עבודה (בימי שישי או שבת) ו-12 כיתות ערב לאורך של כ-4 חודשים.
  • תוכנית התקשורת - מורכבת משני קורסים המתמקדים בהקניית מיומנות רטורית גבוהה למשתתפים. לנדמרק מהווה בסיס עבור משתתפים ביצירת יותר מ-100,000 פרויקטים התנדבותיים ושאינם למטרת רווח לטובת קהילות ברחבי העולם. בנוסף, קבוצת ואנטו (Vanto Group), חברה בת של לנדמרק, עוסקת באימון ובייעוץ לחברות ולארגונים.

פרופיל משתתפים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טווח הגילאים של כשליש מהמשתתפים בתוכניות של לנדמרק נע בין 25 עד 34, שליש משתייכים לקבוצת בני 45 ומעלה. כמחצית מהמשתתפים הם תלמידי או בוגרי מכללות (קולג'). 40% מהם בעלי משלח יד מקצועי או טכני ו-20% מהם עצמאיים או מנהלים[6]. מספר ידוענים מהארץ ומהעולם השתתפו בפעילויות של הפורום, בהם: המלחין אלן מנקן, המנצח בנג'מין זנדר, הזמר והשחקן אנתוני ראפ, שחקנית הכדורעף נטלי קוק ושחקן הלייקרס ולאדה דיבאץ. בין הידוענים הישראליים שלקחו חלק בסדנאות הפורום נמצאים השחקנים נועה תשבי[9] ועופר שכטר[10] והבמאי ירון כפכפי.

ארגון "טאלנט" העוסק בייעוץ ארגוני חקר ומצא שאנשים שהשתתפו בסדנאות של לנדמרק דיווחו על עלייה בדימוי העצמי ובמוטיבציה, על נכונות ללמוד דברים חדשים ועל ביטחון רב יותר במימוש כישוריהם בעבודתם[11]. רמת המוטיבציה של בוגרי לנדמרק, בהשוואה לקבוצת ביקורת, הייתה גבוהה בצורה משמעותית גם שנתיים לאחר ההשתתפות בסדנה[12]. במקרה בוחן שנערך בבית הספר לעסקים של הרווארד נכתב כי ללנדמרק יש כ-150 אבחנות המאפשרות לאנשים ולארגונים להגיע לתובנות בנוגע ליכולתם להשתפר ולהתייעל בדרכים שלא חשבו עליהן לפני כן[13][14].

במהלך השנים הייתה ביקורת כלפי הארגון על שיטות השיווק שלו ונטען שהוא כת[15]. בישראל, בעקב תלונות הולכות וגוברות ופרסומים מטרידים בתקשורת על "כתות מסוכנות", החליט בפברואר 1982, שר החינוך והתרבות זבולון המר להקים "הוועדה הבין משרדית לבדיקת נושא ה'כתות' ('קבוצות חדשות') בישראל" שתבדוק את הנושא[16]. ליושב ראש הוועדה מונתה חברת הכנסת וסגנית שר החינוך מרים גלזר-תעסה, שפעלה כבר קודם בנושא הכתות המיסטיות מהמזרח, שלטענתה היוו איום ישיר על המסורת היהודית[17]. אחת הקבוצות שאותה הוחלט לבדוק הייתה גם "א.ס.ט" - EST ‏(Erhard Seminars Training) של ורנר ארהרד[18]. החברה שכרה את שירותיו של עורך הדין וחבר הכנסת אהוד אולמרט (בתקופה זו לחברי כנסת היה מותר לעסוק בעבודה נוספת) עתר לבג"ץ נגד הוועדה, נגד שר החינוך המר ונגד חברתו לסיעת הליכוד מרים גלזר־תעסה בדרישה ש"א.ס.ט" לא תיכלל ברשימת הכתות, מפני שאינה כת[19]. אולמרט עוד קודם גם פנה ישירות לסגנית השר תעסה־גלזר והשתדל למען הארגון. בכך עבר לכאורה על סעיף 12 א׳ של תקנון האתיקה של חברי־הכנסת. שלא טרח לציין, שארגון ה״אסט" שכר אותו כיועץ משפטי[20]. בסופו של דיון בית המשפט העליון דחה את העתירה והארגון נכלל בדו"ח כ"כת מסוכנת", אך העתירה הביאה לעיכוב של כשנה וחצי בפרסום הדו"ח הסופי של הוועדה[21].

הפסיכיאטר, ד"ר עמנואל דורון, בדק והשתתף בתוכניות של לנדמרק וטוען שהיא לא כת[22].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לנדמרק וורלדווייד בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ David Cunningham on Health and Well Being – Part Two, אנגלית, ‏24 באוגוסט 2010
  2. ^ אבי רז, 254 אנשים נרשמו ל"חוויית אסט" בישראל, מעריב, 28 בנובמבר 1980
  3. ^ 1 2 3 ארנה קזין, נעשה ונשמע - בכל חודש מצטרפים מאות ישראלים ל"פורום של לנדמרק", סדנה המבטיחה פריצת דרך בחיי המשתתפים בה, באתר הארץ, 12 באפריל 2001
  4. ^ הלית ינאי-לויזון, ‏מדריך: הסדנאות, הטיפולים והשיטות הרוחניות של שרי אריסון, באתר גלובס, 25 ביוני 2009
  5. ^ Vanessa Grigoriadis, Pay Money, Be Happy, New York Magazine, ‏11 באפריל 2019
  6. ^ 1 2 2.4 Million People on 6 Continents (באנגלית)
  7. ^ Expand and master your transformation (באנגלית)
  8. ^ על חברת לנדמרק - איך זה להתאמן שם, ומדוע נוצרו הדיעות השליליות, באתר אימון אישי עם סאלי תדמור, ‏2017-03-22
  9. ^ השגרירה, באתר ישראל היום, 2 בנובמבר 2012
  10. ^ סמדר שילוני, שכטר, מודל משופר, באתר ynet, 11 בינואר 2005
  11. ^ A Shortcut to Motivated and Adaptive Workforces, ‏יוני 2000 (באנגלית)
  12. ^ The Talent Foundation Study | Landmark Worldwide, www.landmarkworldwide.com
  13. ^ A Harvard Business School Case Study | Landmark Worldwide, www.landmarkworldwide.com
  14. ^ Independent Research | Landmark Worldwide, www.landmarkworldwide.com
  15. ^ Amelia Hill, I thought I'd be brainwashed. But how wrong could I be..., The Guardian, ‏14 בדצמבר 2003
  16. ^ יזהר באר, מדינת ישראל נגד הכיתות - ועדת תעסה־גלזר לחקר הכיתות בישראל מגבשת את מסקנותיה. השבוע כבר ניסחו טיוטה, כל העיר, 10 בדצמבר 1982
  17. ^ מורן שריר, הצילו, הנוער בסכנה: בחזרה אל בהלת הכתות של האייטיז, באתר הארץ, 27 ביוני 2019
  18. ^ מכתבים - רודפים את פורצי הדרך, חדשות, 21 ביולי 1986
  19. ^ נורית דברת, אולמרט "ניצח" את תעסה-גלזר, מעריב, 20 בספטמבר 1985
  20. ^ רן גפן, טיהורו של אולמרט, חדשות, 28 באוקטובר 1988
  21. ^ שוש גבאי, תזכורת או-טו-טו הם גומרים, חדשות, 19 במרץ 1985
  22. ^ ד"ר עמנואל דורון על לנדמרק אדיוקיישן, ראיון באתר יוטיוב