לילך מורגן
 | |||||
| לידה |
25 ביוני 1952 ממלכת מצרים | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 1 באוקטובר 2024 (בגיל 72) | ||||
| מדינה |
ישראל  | ||||
| השכלה | תואר שני במינהל עסקים | ||||
| |||||
| |||||
לילך מורגן (25 ביוני 1952 – 1 באוקטובר 2024) הייתה מנהלת ישראלית, שכיהנה כראש מועצה אזורית הערבה התיכונה, כמזכירת וכגזברית מושב פארן.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולדה ב-25 ביוני 1952 במצרים למשפחת ח'ורי. אביה היה סוחר אמיד באלכסנדריה, והיא הקטנה משבעת ילדיו. בשנת 1952 עזבה את מצרים עם אימה לצרפת ובשנת 1953 הגיעו לישראל והתיישבו במעברות של שכונת הרכבת בלוד. בהיותה בת 12 עברה להיות ילדת חוץ בקיבוץ משגב עם.
שירתה בצה"ל כמדריכת כושר גופני. לאחר שחרורה מצה"ל עזבה את הקיבוץ ועברה לעבוד בבנק דיסקונט בתל אביב. לאחר כשנה עברה להתגורר בסיני בהיאחזות נח"ל ים, שם הכירה את משה מורגן שעימו התחתנה בשנת 1974. בשנת 1976 עברו בני הזוג להתגורר במושב פארן שבערבה והתפרנסו מחקלאות. בשנת 1985 החלה לעבוד כמזכירת המושב, וב-1988 התמנתה לגזברית המושב ומנהלת המשק.[1]. במהלך תפקידיה אלה הובילה את תהליך השינוי במושב שנגזר ממשבר המושבים, לרבות פירוק הערבות ההדדית והעברת האחריות בתחומים רבים פיננסים וחקלאים מן האגודה למשקים המשפחתיים[2]. בשנת 1992 החלה לעבוד כגזברית מועצה אזורית הערבה התיכונה. בתקופת כהונתה זכתה המועצה בשנת 2001 בפרס הזהב על מינהל כספי תקין[3]. בתפקידה זה היא הייתה בין היוזמים והמקימים של מרכז ההשתלמויות הבין לאומי בערבה (ICAT).
בבחירות לראשות המועצה בשנת 2003 נבחרה לראש המועצה. בין הישגיה הבולטים הייתה הקמה מחדש של היישוב צוקים כיישוב קהילתי-תיירותי, תכנון וקידום תב"ע לשטחי תיירות בשטחי המועצה, תכנון תב"ע להרחבות קהילתיות וחקלאיות בכל יישובי המועצה.
בשנים 2008–2011 הצטרפה לוועדה קרואה בראשות גדעון בר לב ושימשה כמנכ"לית עיריית ערד, ובין השנים 2011–2017 הייתה מנכ"לית החברה הכלכלית של ערד[4].
שישמשה במספר תפקידים ציבוריים לרבות שדירקטור מטעם הציבור במרכז האקדמי רופין ודירקטורית מטעם הציבור בבנק "דקסיה" העולמי אשר מתמחה במתן הלוואות למגזר הציבורי בישראל.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מורגן הייתה בוגרת תואר ראשון במנהל עסקים מהמרכז האקדמי רופין ותואר שני במנהל ומדיניות ציבורית מאוניברסיטת בן-גוריון.
נפטרה ב-1 באוקטובר 2024 לאחר מחלה קשה.[דרוש מקור] הותירה אחריה בעל, משה, ושלושה ילדים שגרים בערבה ושמונה נכדים. התגוררה במושב פארן, ושם גם נקברה בבית העלמין של המקומי.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Avi Shnider, Back to the Old Village?: Pre-Modern Gender Values in the Post-Privatization Moshav, De Gruyter Oldenbourg, 2017-06-26, עמ' 245–270, ISBN 978-3-11-046621-8. (באנגלית)
- ^ במקום מושבו - סולידריות במושב העובדים החדש, באתר יד טבנקין המכון לחקר הקיבוץ
- ^ שיה אגוזי, ערבה ואילות – מועצות מצטיינות, באתר ynet, 5 בינואר 2003
- ^ הודעה על החלפת מנכ"ליות בחברה הכלכלית של ארד, בעמוד הפייסבוק של עיריית ערד, 20 באפריל 2017
