אריה לייב יפה
לידה |
5 ביוני 1876 גרודנו, האימפריה הרוסית |
---|---|
נרצח |
11 במרץ 1948 (בגיל 71) ירושלים |
מדינה | האימפריה הרוסית, פלשתינה (א"י) |
מקום קבורה | בית הקברות היהודי בהר הזיתים |
השכלה | אוניברסיטת לייפציג |
אריה לייב יפה (י"ג בסיוון ה'תרל"ו, 5 ביוני 1876, גרודנו – ל' באדר א' ה'תש"ח, 11 במרץ 1948, ירושלים) היה מתרגם, משורר ומנהיג ציוני.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אריה לייב יפה נולד בגרודנו שבאימפריה הרוסית ב-5 ביוני 1876, נצר למשפחת רבנים ידועה, ונכדו של הרב מרדכי גימפל יפה. בתחילה זכה לחינוך בחדר. בשנים 1891–1892 למד בישיבת וולוז'ין, ולאחר מכן למד פילוסופיה, מדעים ושפות אירופיות באוניברסיטאות היידלברג, פרייבורג ולייפציג עד לשנת 1901. יפה היה פעיל ציוני מנעוריו, וביטא את השקפת עולמו בשירים שכתב. השתתף בקונגרסים ציוניים ומילא שליחויות ציבוריות רבות מטעם "קרן היסוד", שהיה מנהלה. השתתף גם בעריכת העיתון העולם, אשר יצא לאור בוילנה[1]. בשנת 1920 עלה לארץ ישראל והיה חבר ועד הצירים. היה עורך עיתון "הארץ" לתקופה קצרה, בין 1921 עד 1922.
במלחמת העצמאות נהרג בהתפוצצות מכונית תופת שהחדירו ערבים לשטח בית המוסדות הלאומיים בירושלים. נקבר בבית הקברות סנהדריה. לאחר מלחמת ששת הימים, הועבר לקבורה בבית הקברות בהר הזיתים.
לייב יפה היה אחיו של בצלאל יפה, מראשוני העיר תל אביב.
הנצחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר מותו קבעה קרן היסוד את פרס לייב יפה לעבודות מחקר על שמו.
על שמו נקרא מושב העובדים תלמי יפה, רחוב בשכונת ארנונה בירושלים שבו התגורר, וכן רחובות בהרצליה, ברמת גן, בנתניה, בבאר שבע ובקריית חיים.
כתביו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- היימאטס קלאנגען, ורשה: פאלק און לאנד, תרפ"ה. (ביידיש)
- אויפגאבע און טעטיגקייט פון קרן היסוד, ירושלים: דפוס אחדות, תרצ"ג. (ביידיש)
- מימי האביב: פרקי זכרונות, ירושלים: דפוס עזריאל, תרצ"ח.
- אור זרוע: למלאות עשרים שנה למותו של ש' אנסקי, ירושלים: דפוס גולדברג, תש"א.
- על גבול תקופות, ירושלים: הלשכה הראשית של קרן היסוד, תש"ו.
לאחר מותו:
- כתבים, איגרות ויומנים; ליקט והקדים: בנימין יפה, ירושלים: הספרייה הציונית על יד הנהלת ההסתדרות הציונית, תשכ"ד.
- בשליחות עם: מכתבים ותעודות 1892–1948; בעריכת בנימין יפה, ירושלים: הספרייה הציונית, תשכ"ח.
- ציון בבזל: כתבות על קונגרסים ציונים ראשונים / 1897-1905, ירושלים: [חמו"ל], תשכ"ח.
בעריכתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ליעדער פאר'ן פאלק: א זאמלונג פון נאציאנאל יודישע פאעזיע; געזאמעלט און רעדאגירט פון ל' יפה, אודסה: ציוניסטישע קאפיקע ביבליאטעק, תרס"ה. (מהדורות נוספות: אודסה, תרע"א; אודסה, תרע"ד; וילנה, תר"פ.) (ביידיש)
- ל' יפה (עורך), ספר הקונגרס: למלאת חמישים שנה לקונגרס הציוני הראשון, ירושלים–תל אביב: דפוס א' איתן וס' שושני, תרפ"ג.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בנימין יפה ומרדכי לוין (עורכים), לייב יפה: ביבליוגרפיה, ירושלים: חמו"ל, 1977.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לייב יפה, בקטלוג הארכיון הציוני המרכזי בירושלים
- כתבי אריה לייב יפה בפרויקט בן-יהודה
- אריה לייב יפה: קורות חיים, באתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
- דוד תדהר (עורך), "אריה לייב יפה", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 83
- על משפחת יופה
- אליהו הכהן, תְּצַלְצֵל שְׂפָתֵנוּ כְּפַעֲמוֹן הַכֶּסֶף: 'בארץ הצבי' של לייב יפה, בבלוג "עונג שבת", 16 בנובמבר 2018
- לייב יפה (1876-1948), דף שער בספרייה הלאומית
- אריה לייב יפה, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ר' יפה לייב, מכתבים לדבורה בארון, ארכיון גנזים של אגודת הסופרים, אוסף 48 (ברון, דבורה)
עורכי העיתון הארץ | ||
---|---|---|
|
- משתתפי הקונגרס הציוני העולמי הראשון
- פעילים ציונים ביישוב
- פעילים ציונים בבלארוס
- אנשי העלייה השלישית
- חללי מלחמת העצמאות עד להקמת המדינה
- משוררים כותבי עברית
- משוררים כותבי יידיש
- משוררים ביישוב
- מתרגמים ביישוב
- מתרגמים לעברית
- עיתונאים ביישוב
- עיתונאים כותבי עברית
- עורכי עיתונים בשפה העברית
- עיתונאים כותבי יידיש
- עורכי עיתונים ביידיש
- עורכי הארץ
- עורכי עיתונים יהודים בלארוסים
- עורכי עיתונים יהודים ליטאים
- גרודנו: אישים
- יוצאים בשאלה
- משפחת יפה
- בוגרי ישיבת וולוז'ין
- יהודים הקבורים בהר הזיתים: חלקת קהילת ירושלים
- אישים שעל שמם יישובים בישראל
- בוגרי אוניברסיטת לייפציג
- עובדי קרן היסוד
- תלפיות: אישים
- ארץ-ישראלים שנולדו ב-1876
- ארץ-ישראלים שנפטרו ב-1948