ליואיס פוז'ול
 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
25 במאי 1947 (בן 77) קסטליבל אי אל וילר שבספרד | |||
| שם מלא | ליואיס פוז'ול אי קודינה | |||
| עמדה | קיצוני | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
  | ||||
ליואיס פוז'ול אי קודינה (בקטלאנית: Lluís Pujol i Codina, נולד בקסטליבל אי אל וילר שבספרד) הוא כדורגלן ומאמן עבר ספרדי-קטלאני. פוז'ול, ששיחק כקיצוני, גדל במחלקת הנוער של ברצלונה והוא שיחק במדי הקבוצה הבוגרת של המועדון בשנות ה-60 ובראשית שנות ה-70 של המאה ה-20. בנוסף לברצלונה, שיחק בקבוצות סבדל, קאסטיון וסנט אנדראו, ויש לו הופעה אחת מדי נבחרת ספרד. לאחר שפרש ממשחק החל לעבוד כמאמן, והוא לקח חלק במחלקת הנוער של ברצלונה במשך 12 שנים.
קריירה כשחקן
[עריכת קוד מקור | עריכה]בצעירותו הצטרף פוז'ול למחלקת הנוער של ברצלונה. ב-1965, כשהיה רק בן 17, שיחק במקביל הן בקבוצת המילואים של המועדון, קונדל, ששיחקה אז בליגה השנייה והן בקבוצה הבוגרת. הוא ערך את הופעת הבכורה בקבוצה הבוגרת במשחק הגביע הספרדי מול ראסינג סנטנדר ב-15 במאי, 10 ימים לפני יום הולדתו ה-18. הוא הבקיע צמד ועזר לקבוצתו להעפיל לשמינית הגמר. במשחק הראשון של שמינית הגמר פתח פעם נוספת בהרכב, במשחק מול מורסיה, הוא הבקיע שער נוסף וקבוצתו ניצחה 4-1.
פוז'ול זכה להזדמנויות מועטות בקבוצה הבוגרת במהלך עונת 1965/1966. את הופעת הבכורה בליגה הספרדית ערך ב-28 בנובמבר, בניצחון 3-0 על סביליה. במשחקו השני בגביע ערי הירידים, במשחק החוזר של שמינית הגמר מול הנובר ב-2 במרץ 1966, הבקיע את השער היחיד לזכות קבוצתו, המשחק הסתיים בתיקו 1-1 וברצלונה עלתה לרבע גמר הטורניר בזכות ניצחון בדו-קרב בעיטות עונשין. במשחקו השני בליגה, ב-13 במרץ נגד מאלגה, הבקיע צמד שעזר לקבוצתו לנצח 4-0. ברצלונה העפילה לגמר גביע ערי הירידים לאחר שפוז'ול לא שותף כלל בשלושת משחקי חצי הגמר מול צ'לסי. בגמר פגשה את ריאל סרגוסה, שניצחה במשחק הראשון 1-0. בגומלין חווה את רגע השיא בקריירה שלו: במהלך 90 הדקות הראשונות של המשחק הבקיע צמד, ברצלונה ניצחה 3-2 והמשחק המשיך להארכה, שכן בסיכום שני המשחקים התוצאה הייתה 3-3. בהארכה כבש פוז'ול שער נוסף שבזכותו השלים שלושער וברצלונה זכתה בגביע עם ניצחון 4-2.
בהמשך דרכו בברצלונה שימש פוז'ול בעיקר שחקן מחליף והוא מיעט לשחק. בעונת 1966/1967 שותף ב-6 משחקי ליגה והוא הבקיע רק באחד מהם, צמד לרשתה של אלצ'ה, במשחק בו הפסידה ברצלונה 4-3. בעונה הבאה שיחק בשני משחקי ליגה בלבד, כשבראשון מביניהם, ב-3 במרץ 1968 מול קורדובה, הבקיע את שערה היחיד של קבוצתו, שניצחה 1-0. ברצלונה זכתה בסוף העונה בגביע הספרדי הודות לניצחון 1-0 בגמר על ריאל מדריד, אך פוז'ול לא לקח חלק במשחק זה. בעונת 1968/1969 הושאל לסבדל, קבוצה נוספת בקטלוניה ששיחקה אז בליגה הראשונה. הייתה זו העונה הפורייה ביותר בקריירה שלו. פוז'ול שיחק ב-29 משחקי ליגה מבין 30 אפשריים, בהם הבקיע 8 שערים, כולל שני צמדים, והוא עזר לקבוצתו להגיע למקום ה-4, המיקום הגבוה ביותר אליו הגיעה הקבוצה בהיסטוריית המועדון.
פוז'ול שב לברצלונה והוא החל לשחק יותר במשחקיה. בעונת 1969/1970 הבקיע 3 שערים ב-15 הופעות בליגה, בה הצליחה הקבוצה לסיים במקום ה-4 בלבד. הוא הגיע עם ברצלונה לשמינית גמר גביע ערי הירידים, שם הודחה הקבוצה על ידי אינטר מילאנו. בעונה הבאה מילא את התפקיד המשמעותי ביותר בקריירה שלו בסגל ברצלונה. הוא פתח ב-25 משחקי ליגה, בהם הבקיע 4 פעמים, והוא עזר לקבוצתו להגיע למקום ה-2 בליגה. בגומלין שלב 32 האחרונות של גביע ערי הירידים הבקיע שער לרשתה של יובנטוס, אך ברצלונה הפסידה במשחק זה 2-1, ולאחר הפסד 2-1 גם במשחק הראשון, הודחה מהמפעל. ברצלונה זכתה בגביע הספרדי לאחר ניצחון על ולנסיה בגמר, אך פוז'ול לא שיחק בו.
מנקודה זו הידרדר מעמדו של פוז'ול בקבוצה. בעונת 1971/1972 שיחק 10 דקות בלבד, כשחקן מחליף במחזור הראשון של הליגה. בעונת 1972/1973 ערך 8 הופעות כשחקן פותח ו-4 הופעות כשחקן מחליף, והוא הבקיע שער בודד. בשל כך, החליט לעזוב את ברצלונה והצטרף לקאסטיון, ששיחקה בליגה הראשונה. גם בקסאטיון מיעט לשחק. בעונת 1973/1974 השתתף ב-8 משחקים בהם הבקיע פעם אחת, וקאסטיון ירדה בסוף העונה לליגה השנייה. בקיץ 1974 עבר לסנט אנדראו, קבוצה בקטלוניה ששיחקה בליגה השנייה גם היא, שם שיחק עונה אחת בה כבש 2 שערים ב-20 הופעות, ובסוף העונה פרש ממשחק, בהיותו בן 28 בלבד.
פוז'ול הופיע פעם אחת במדי נבחרת ספרד. הוא נכנס כמחליף במשחק מוקדמות מונדיאל 1970 מול פינלנד שנערך בלה לינאה דה לה קונספסיון ב-15 באוקטובר 1969. הנבחרת הספרדית ניצחה את פינלנד 6-0. כמו כן, כקטלאני, הופיע בשני משחקי ידידות של נבחרת קטלוניה. בשני שבהם, שהיה מול אטלנטה ב-6 בנובמבר 1968, הבקיע שער ועזר לנבחרתו לנצח 2-0.
קריירה כמאמן
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שפרש ממשחק החל פוז'ול לעבוד כמאמן והוא הצטרף למחלקת הנוער של ברצלונה. בין 1984 ל-1987 אימן את קבוצת המילואים השנייה של המועדון, ברצלונה ג', ולאחר כן קיבל את משרת המאמן בקבוצת המילואים הראשונה של המועדון, ברצלונה אתלטיק. בעונתו הראשונה בברצלונה ב', עונת 1987/1988, הדריך את הקבוצה למקום ה-8 בליגה השנייה. מבין השחקנים שאימן בעונה זו ניתן למנות את לואיס מייה, את ג'ורדי ראורה ואת גיירמו אמור. בעונתו השנייה שם קרסה הקבוצה והיא ירדה לליגה השלישית לאחר שסיימה במקום ה-17 מבין 20 קבוצות. בעונה זו אימן שחקנים כגון אלברט פרר וטיטו וילאנובה. בסוף העונה סיים את תפקידו בקבוצה.
לקראת עונת 1989/1990 מונה לתפקיד המאמן של סבדל, ששיחקה אז בליגה השנייה. בעונה זו הגיעה הקבוצה תחתיו למקום ה-7, אך בעונה הבאה פוטר כעבור 10 מחזורים, כשהקבוצה במקום ה-18. לקראת סוף עונת 1991/1992 מונה לתפקיד המאמן במוליירוסה שמהליגה השלישית, במטרה לעזור לה להימנע מלרדת לליגה הרביעית, אך הקבוצה והוא כשלו במשימתם. בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21 אימן לפרקים קצרים את ל'הוספיטלט ואת קסטליידפלס.
תארים
[עריכת קוד מקור | עריכה]כשחקן
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברצלונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גביע ערי הירידים (1): 1965/1966
- הגביע הספרדי (2): 1967/1968, 1970/1971
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ליואיס פוז'ול, באתר Transfermarkt
- ליואיס פוז'ול, באתר BDFutbol
- ליואיס פוז'ול, באתר National Football Teams
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
- פרופיל המאמן באתר BDFutbol