לידיה פורסטרום
לידה | 5 באפריל 1914 |
---|---|
פטירה | 2006 (בגיל 91 בערך) |
מדינה | פינלנד, גרמניה |
מקצוע | סטודנטית |
מידע חסידת אומות העולם | |
פרסים והוקרה | חסידת אומות העולם (22 באוקטובר 1980) |
קישורים חיצוניים | |
יד ושם | לידיה פורסטרום |
לידיה פורסטרום (בגרמנית: Lydia Forsström; 5 באפריל 1914 – 1 בינואר 2006) הייתה סטודנטית חסידת אומות עולם פינית, שהצילה יהודים בברלין במלחמת העולם השנייה.
פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסטודנטית לידיה פורסטרום, ילידת 1919, הייתה חברה בקהילת הסטודנטים האוונגליסטית האסורה. היא חיה בגרמניה מאז ילדותה, אך הייתה לה אזרחות פינית. בשנות המלחמה היא גרה בדירת חדר בברלין, סמוך לתחנת רכבת. בשנת 1943 היא הכירה באמצעות חברותיה הקווייקריות צעירה יהודייה בשם ליסלוט פרלס, עובדת רווחה שבפברואר 1943 נאלצה לרדת למחתרת. לידיה, שמעולם לא פגשה את פרלס לפני כן, הסתירה אותה במשך שנה וחצי בדירתה הקטנטנה וחלקה איתה את מנות האוכל שלה.[1]
פורסטרום תמכה, מבחינה חומרית ומוראלית בנאמנות, בכמה נשים יהודיות נרדפות אחרות. את מרגוט מלכיאור פגשה דרך הרופאה היהודיה, ד"ר אליזבת לוי. בינואר ד"ר לוי נפטרה באופן פתאומי. לידיה הציעה לעזור למרגוט מלכיאור ונהגה לבוא לבקר אותה. הפעם האחרונה בה היא ביקרה אצלה הייתה בינואר 1944 ממש לפני שנשלחה למחנה ריכוז והציעה לעזור לה. לד"ר לוי הייתה אחות בשם מרגרט קוך, שבעלה נרצח על ידי הנאצים, והיא נשלחה על ידי הגסטפו לכלא בהיידלברג. פורסטרום עברה לגור בהיידלברג, למרות הסכנה בחודשי המלחמה האחרונים, כדי לעזור למרגרט לשמור על קשר עם בנה בן ה-14. היא נהגה לבקר אותה בכלא פעמים רבות.[2]
לאחר המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פורסטרום עברה להתגורר בשוודיה לאחר המלחמה אך המשיכה לשמור על קשר ולבקר את מרגרט קוך בגרמניה. את שנותיה האחרונות בילתה בבית אבות בברגן, שם נפטרה בשנת 2006. כמעט אף אחד לא הכיר את סיפור חייה המרגש.[3][2]
הכרה והנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לידיה פורסטרום הוכרה ב-22 באוקטובר 1980 על ידי "יד ושם" כחסידת אומות העולם.
הטקס התקיים ב"יד ושם" וניטע לכבודה עץ בגן חסידי אומות העולם.[1]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לידיה פורסטרום, באתר יד ושם (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 לידיה פורסטרום, באתר יד ושם (באנגלית)
- ^ 1 2 עדות ליד ושם מאת מרגוט מלכיאור (באנגלית), תיק מס' M.31.2/1874, ארכיון יד ושם
- ^ Stille Heldin: Wer kannte Lydia Forsström (בגרמנית)