לדלג לתוכן

ליגת העל הקמרונית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ליגת העל הקמרונית
Championnat du Cameroun de football
שם מלא ליגת העל הקמרונית בכדורגל
כינוי אלייט וואן - MTN Elite One
תחום כדורגל
ארגון התאחדות הכדורגל של קמרון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינות קמרוןקמרון קמרון
קונפדרציה CAF
קבוצות 21
תקופת הפעילות 1961–הווה (כ־63 שנים)
אלופה נוכחית ויקטוריה יונייטד (2023/2024)
מירב הזכיות קוטון ספורט (18 זכיות)
מפעל מקביל הגביע הקמרוני בכדורגל
סופר קופ רוג'ר מילה
מפעל נמוך אלייט טו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ליגת העל הקמרוניתצרפתית: Championnat du Cameroun de football, מכונה גם MTN Elite One מטעמים מסחריים), היא ליגת הכדורגל הבכירה בקמרון, שהוקמה רשמית בשנת 1961.

הליגה מנוהלת על ידי פדרציית הכדורגל הקמרונית אשר כפופה לקונפדרציית הכדורגל של אפריקה (CAF).

נכון לעונת 2021/2022, בליגה 21 קבוצות, המחולקות ל-2 בתים. הקבוצות משחקות ביניהם 2 סיבובים בבית ובחוץ כאשר סך הכל ישנם 18-20 מחזורים. הליגה משוחקת מנובמבר ועד אוגוסט של השנה הקלנדרית העוקבת. הקבוצות המסיימות במקום הראשון והשני בכל בית מעפילות ל"שלב הגמר" ובו הקבוצות משחקות חצי גמר וגמר לקביעת האלופה. האלופה וסגניתה מעפילות לתחרות המוקדמות של ליגת האלופות האפריקאית, בעוד הקבוצות ב-2 המקומות האחרונים בכל בית יורדות לליגת המשנה של קמרון, ה"אלייט טו". הקבוצה במקום ה-8-9 בבית הולכות לפלייאוף ירידה נגד הקבוצות שסיימו במקום השלישי בליגת המשנה.

קבוצת קוטון ספורט היא הקבוצה המצליחה ביותר בקמרון, עם 18 זכיות באליפות הליגה (מאז 1997), ומקורה בעיר גארואה. שמה מייצג את העובדה שהעיר היא מרכז עולמי משגשג לייצור טקסטיל וכותנה. שנייה בדירוג היא קאנון יאונדה עם 10 אליפויות ושלישיות בדירוג הן טונר יאונדה, אוריקס דואלה ויוניון דואלה עם 5 אליפויות, כאשר הן מייצגות את הערים הגדולות ביותר בקמרון, עיר הבירה יאונדה, והעיר הכי גדולה בקמרון דואלה.

הליגה הוקמה בשנת 1961 תחת השם "דיוויזיון 1", והייתה אליפות הכדורגל הבכירה הראשונה שאורגנה בקמרון לאחר עצמאות קמרון. הליגה הזו הכילה 11 מועדונים מקומיים שייצגו בעיקר את הערים הגדולות. עד 2003, אליפות קמרון הלאומית התקיימה בבית אחד של 16 קבוצות. במהלך אספה כללית שהתקיימה ב-29 באפריל 2003, ביצעה פדרציית הכדורגל הקמרונית רפורמה, שאפשרה הקמת אליפות בשני שלבים, החל משנת 2004, שכללה 18 מועדונים המחולקים לשני בתים של 9 קבוצות כל אחת.

ב-13 בדצמבר 2004, לאחר עונה של ניסויים, נשיא ההתאחדות, מוחמד איה הקים ועדת הערכה לפורמט החדש הזו בראשות המנהל הטכני הלאומי, רוברט קורפו. מסקנות דו"ח ועדה זה ציינו שיפורים במונחים של תחרותיות הליגה. אך למרות זאת העובדה ששני מועדונים ירדו לליגת המשנה באמצע העונה, ובין היתר, ריבוי העימותים בין אותם יריבים ומספר הנסיעות למועדונים מסוימים, הביאו את הוועדה להציע את החזרה לפורמט הקודם. בעונת 2005., התקיימה אליפות שכללה 18 מועדונים שהצטמצמה ל-16 ב-2006 לפני שעלתה שוב ל-18 בעונת 2007/2008.

ב-26 באוקטובר 2007, בעקבות החתימה על חוזה החסות עם חברת MTN הדרום אפריקאית, שינתה ההתאחדות את שמה של האליפות ל-"MTN Elite One" שהפתיחה שלה לעונת 2007/2008 ניתנה ב-8 בדצמבר 2007 בגארואה עם 16 מועדונים שהצטמצמו ל-14 לעונת 2008/2009, שתחילתם מתוכננת ל-7 בספטמבר 2008, ובכך שילבו גם את לוח השנה המומלץ על ידי פיפ"א.

עם זאת, האליפות נתקלת מדי עונה בבעיות ארגוניות רבות, כפי שמעידה עונת 2019 שנמשכה רק 6 חודשים ומבוססת על פורמט קצר בעל שלב אחד בלבד.

טבלת זוכות באליפות בעבר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצה המסומנת בכתב מודגש זכתה בגביע הקמרוני בכדורגל באותה העונה והשלימה דאבל מקומי.

עונה אלופה סגנית
1960/1961 אוריקס דואלה
1962 קאיימן דואלה
1963 אוריקס דואלה
1964 אוריקס דואלה
1965 אוריקס דואלה
1966 דיאמנט יאונדה
1967 אוריקס דואלה קאיימן דואלה
1968 קאיימן דואלה
1969 יוניון דואלה
1969/1970 קאנון יאונדה
1970/1971 אייגל נקונגסמבה
1971/1972 ליאופרדס
1972/1973 ליאופרדס
1973/1974 קאנון יאונדה
1974/1975 קאיימן דואלה
1975/1976 יוניון דואלה
1976/1977 קאנון יאונדה קאיימן דואלה
1977/1978 יוניון דואלה
1978/1979 קאנון יאונדה
1979/1980 קאנון יאונדה
1981 טונר יאונדה דינמו דואלה
1981/1982 קאנון יאונדה
1982/1983 טונר יאונדה שוטינג סטאר גארואה
1983/1984 טונר יאונדה קאנון יאונדה
1984/1985 קאנון יאונדה
1985/1986 קאנון יאונדה יוניון דואלה
1986/1987 טונר יאונדה
1988 טונר יאונדה
1989 ראסינג באפוסם טונר יאונדה
1990 יוניון דואלה פורסייט יאונדה
1991 קאנון יאונדה דיאמונד יאונדה
עונה אלופה סגנית
1992 ראסינג באפוסם
1993 ראסינג באפוסם יוניספורט בפנג
1994 אייגל נקונגסמבה קוטון ספורט
1995 ראסינג באפוסם ליאופרדס
1996 יוניספורט בפנג קוטון ספורט
1997 קוטון ספורט סטאד בנדג'ון
1998 קוטון ספורט קאנון יאונדה
1999 סייבל קוטון ספורט
2000 פובו בהאם קוטון ספורט
2001 קוטון ספורט גארואה טונר יאונדה
2002 קאנון יאונדה קוטון ספורט
2003 קוטון ספורט קאנון יאונדה
2004 קוטון ספורט ראסינג באפוסם
2005 קוטון ספורט אייגל רואיל דה לא מנואה
2006 קוטון ספורט קאנון יאונדה
2007 קוטון ספורט יוניון דואלה
2007/2008 קוטון ספורט קאנון יאונדה
2008/2009 טיקו יונייטד קוטון ספורט
2009/2010 קוטון ספורט אסטרס
2010/2011 קוטון ספורט גארואה אסטרס
2011/2012 יוניון דואלה קוטון ספורט
2013 קוטון ספורט אסטרס
2014 קוטון ספורט גארואה קוסמוס דה בפיה
2015 קוטון ספורט יוניון דואלה
2016 יו.אמ.אס. דה לום קוטון ספורט
2017 אדינג ספורט קוטון ספורט
2018 קוטון ספורט יו.אמ.אס. דה לום
2019 יו.אמ.אס. דה לום קוטון ספורט
2019/2020 פי.דבליו.די. במנדה קוטון ספורט
2020/2021 קוטון ספורט אפג'ס דה מפו
2021/2022 קוטון ספורט
2022/2023 קוטון ספורט במבוטוס
2023/2024 ויקטוריה יונייטד

טבלת אליפויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
# קבוצה אליפויות עונות זכייה
1 קוטון ספורט 18 1997, 1998, 2001, 2003, 2004, 2005, 2006, 2007, 2007/2008, 2009/2010, 2010/2011, 2013, 2014, 2015, 2018, 2020/2021, 2021/2022, 2022/2023
2 קאנון יאונדה 10 1969/1970, 1973/1974, 1976/1977, 1978/1979, 1979/1980, 1981/1982, 1984/1985, 1985/1986, 1991, 2002
3 טונר יאונדה 5 1981, 1982/1983, 1983/1984, 1986/1987, 1988
אוריקס דואלה 1960/1961, 1963, 1964, 1965, 1967
יוניון דואלה 1969, 1975/1976, 1977/1978, 1990, 2011/2012
6 ראסינג באפוסם 4 1989, 1992, 1993, 1995
7 קאיימן דואלה 3 1962, 1968, 1974/1975
8 אייגל נקונגסמבה 2 1970/1971, 1994
ליאופרדס 1971/1972, 1972/1973
יו.אמ.אס. דה לום 2016, 2019
11 דיאמנט יאונדה 1 1966
יוניספורט בפנג 1996
סייבל 1999
פובו בהאם 2000
טיקו יונייטד 2008/2009
אדינג ספורט 2017
פי.דבליו.די. במנדה 2019/2020

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]