ליגת האלופות של CONCACAF
ענף | כדורגל |
---|---|
תאריך ייסוד | 1962 |
ארגון מפעיל | CONCACAF |
מספר תחרות | 52 |
מספר מתמודדים | 24 |
מספר משחקים | 30 |
יבשת |
אמריקה הצפונית, אמריקה המרכזית, הקריביים (CONCACAF) |
שמות קודמים |
גביע CONCACAF לאלופות |
זוכה | פצ'וקה (6) |
הכי הרבה זכיות | קלוב אמריקה (7) |
מפעל נמוך יותר | ליגת CONCACAF |
concacaf.com | |
גביע האלופות של CONCACAF הוא מפעל כדורגל יבשתי שנתי שבו מתחרים המועדונים המצליחים ביותר בצפון אמריקה, מרכז אמריקה והקריביים. המפעל, אותו מארגנת CONCACAF, הוא המפעל היוקרתי ביותר לקבוצות המשויכות לקונפדרציית CONCACAF. הזוכה במפעל העפילה בעבר לגמר גביע אינטראמריקנה מול זוכת גביע ליברטדורס, וכיום היא מעפילה ישירות לאליפות העולם לקבוצות.
המפעל נוסד תחת השם גביע CONCACAF לאלופות בשנת 1962, בשנת 2008 שינה את מתכונתו ואת שמו לליגת האלופות וב-2023 שינה את שמו בשלישית לשמו הנוכחי. לקבוצות ממקסיקו מספר הזכיות הגבוה ביותר במפעל, 32 זכיות בסך הכול. שיאנית הזכיות במפעל היא קלוב אמריקה המקסיקנית עם שבע זכיות.
האלופה המכהנת (2024) היא פצ'וקה מהליגה המקסיקנית.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גביע CONCACAF לאלופות
[עריכת קוד מקור | עריכה]המפעל נוסד בשנת 1962, ככלי מדד אפשרי להעפלה לגביע ליברטדורס, מפעל אותו מארגנת CONMEBOL.
מאז הקמתו שינה המפעל את מתכונתו מספר פעמים. בשיטה המקורית חולקו המשתתפות לשתי קבוצות, קבוצת צפון/מרכז אמריקה וקבוצת הקריביים, מהן העפילו המובילות לסיבוב או למשחק הגמר. הזוכה הראשונה בתואר הייתה גוודלחרה המקסיקנית, שגברה במשחק גמר כפול 0–6 על קומוניקאסיונס מגואטמלה. החל מ-1971, הצטרפו למפעל גם סגניות מליגות בצפון אמריקה, והטורניר החל להתרחב. בהדרגה, נוסף גם שלב בתים למפעל.
בשנת 1995, בעקבות הקמת ה-MLS, שינה הטורניר את מתכונתו פעם נוספת. שלב הבתים בוטל, והטורניר שוחק בשיטת נוקאאוט מתחילתו ועד סופו. בין 2004 ל-2008, בפורמט האחרון של המפעל בשמו הישן, השתתפו בו שמונה קבוצות שהחלו את דרכן ברבע הגמר, ושיחקו בשיטת נוקאאוט במשחק כפול (בית וחוץ) עד לשלב הגמר. הזוכה האחרונה של המפעל במתכונתו הישנה הייתה פצ'וקה המקסיקנית, שגברה בגמר כפול 2–3 על דפורטיבו סאפריסה מקוסטה ריקה.
החל משנת 2005, שולחת CONCACAF את מחזיקת הגביע להשתתף בגביע העולם למועדונים.
ליגת האלופות של CONCACAF
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנובמבר 2006 קיבל הוועד הפועל של CONCACAF החלטה לפתח את גביע האלופות למפעל רחב יותר, בסגנון ליגת האלופות האירופית. בישיבה שנערכה ב-14 בנובמבר 2007, הוצגו הפרטים הראשונים של המפעל החדש, שהחל את דרכו באוגוסט 2008. המפעל הורחב ל-24 קבוצות. לפי השיטה המקורית, 16 מהן שיחקו בסיבוב נוקאאוט מוקדם. שמונה המעפילות מסיבוב זה הצטרפו לשמונה הקבוצות הנותרות לשלב בתים, בו חולקו לארבעה בתים בני ארבע קבוצות כל אחד. שתי הראשונות בכל בית העפילו לשלב רבע הגמר. שלבי ההכרעה שוחקו בשיטת נוקאאוט בית-חוץ.
החל מ-2012 שונה הטורניר פעם נוספת, ו-24 הקבוצות החלו כולן את דרכן בשלב בתים, שהתקיים בין החודשים אוגוסט לאוקטובר. הקבוצות הוגרלו לשמונה בתים בני שלוש קבוצות כל אחד על פי קבוצות דירוג, אך קבוצות ממקסיקו ומארצות הברית לא יכלו להיפגש בשלב הבתים. בתום ארבעה מחזורים, העפילו שמונה הקבוצות שסיימו במקום הראשון בבית שלהן לשלב הנוקאאוט של הטורניר ששוחק בין החודשים מרץ למאי, כך שהתחיל כחמישה חודשים לאחר סיום שלב הבתים והתנהל בשיטת משחקי בית-חוץ לכל אורכו, כולל שלב הגמר. המעפילות משלב הבתים דורגו על פי הישגיהן, ונפגשו ביניהן ברבע הגמר כך שהמדורגת ראשונה נפגשה עם המדורגת שמינית, השנייה מול השביעית וכן הלאה, כשהמדורגות 1–4 מארחות את משחק הגומלין.
ב-2018 מתכונת הטורניר שונתה שוב, כך שכלל 16 קבוצות בשיטת משחקי בית-חוץ לכל אורכו, וכך התנהל הטורניר עד לשנת 2023, הוחלט על חזרה לשיטת גביע בו ישתתפו 27 קבוצות, ובהתאם על שינוי השם חזרה ל"גביע האלופות של CONCACAF".
שיטת המפעל
[עריכת קוד מקור | עריכה]העפלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במתכונתו החדשה של המפעל, החל מ-2024, מעפילות אליו 27 קבוצות בסך הכל. 22 מהן משתתפות בסיבוב הראשון, וחמש קבוצות מצטרפות בשלב שמינית הגמר.[1]
הקבוצות יכולות להעפיל על בסיס הישגים בליגות המקומיות, או בתחרויות האזוריות של צפון אמריקה, מרכז אמריקה והקריביים[1]:
צפון אמריקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 6 קבוצות מליגה MX המקסיקנית (הטובה ביותר בשקלול טורנירי האפרטורה והקלאוסורה באותה השנה תעפיל ישירות לשמינית הגמר).
- 5 קבוצות מליגת ה-MLS של ארצות הברית וקנדה (זוכת הליגה תעפיל ישירות לשמינית הגמר).
- 2 קבוצות מליגת העל הקנדית.
- זוכת גביע ארצות הברית הפתוח.
- זוכת "האליפות הקנדית" (מפעל בשיטת גביע).
- 3 קבוצות מגביע הליגות הצפון אמריקאי (הזוכה תעפיל ישירות לשמינית הגמר).
מרכז אמריקה והקריביים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 6 קבוצות מגביע מרכז אמריקה (הזוכה תעפיל ישירות לשמינית הגמר).
- 3 קבוצות מהגביע הקריבי (הזוכה תעפיל ישירות לשמינית הגמר).
בצפון אמריקה קבוצות יכולות להעפיל בכמה דרכים שונות דרך הליגות, הגביעים המקומיים או גביע הליגות האזורי:
- קבוצות מליגת ה-MLS (למעט הקנדיות) יכולות להעפיל גם דרך גביע ארצות הברית הפתוח ודרך "גביע הליגות".
- הקבוצות הקנדיות ב-MLS יכולות להעפיל גם דרך "האליפות הקנדית" ודרך "גביע הליגות".
- הקבוצות המקסיקניות יכולות להעפיל גם דרך "גביע הליגות".
במקרה בו קבוצה מעפילה גם דרך גביע הליגות או גביע לאומי וגם דרך ליגה מקומית, הקבוצה הבאה בדירוג הליגה תזכה במקום. במקרה בו קבוצה מעפילה גם דרך גביע הליגות וגם דרך גביע לאומי, המפסידה בגביע הלאומי תזכה במקום.
בסך הכל, יכולות להשתתף במפעל מקסימום של 9 קבוצות מכל אחת ממדינות צפון אמריקה (אם נציגותיה זוכות בכל 3 המקומות הראשונים בגביע הליגות), ועשר מליגת ה-MLS. רוב מדינות מרכז אמריקה יכולות לשלוח מקסימום של 5 נציגות לגביע מרכז אמריקה, וזה גם המספר המקסימלי של קבוצות שיכולות להשתתף בגביע האלופות ממדינות אלו (אם כולן מסיימות בין 6 המקומות הראשונים בטורניר. רוב מדינות הקריביים יכולות לשלוח מקסימום של 4 נציגות לגביע הקריבי, ומקסימום של 3 נציגות לגביע האלופות (אם הן זוכות בכל 3 המקומות הראשונים בגביע הקריבי).
אצטדיונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אם לאחד המועדונים המעפילים אין אצטדיון זמין העומד בתנאים של CONCACAF, הוא נפסל מהתחרות ומוחלף במועדון מהתאחדות אחרת. אם אצטדיונה הביתי של הקבוצה לא עומד בתנאים, היא רשאית למצוא אצטדיון חלופי ראוי וזמין באותה המדינה. מועדונים מניקרגואה ומבליז נפסלו בעבר מהתחרות מסיבה זו.
קלוב אמריקה המקסיקנית החזיקה בשיא הצופים למשחק במסגרת הטורניר, כאשר 66,208 צופים נכחו באצטדיון האצטקה במקסיקו סיטי, במשחק נגד הרדיאנו מקוסטה ריקה, ב-8 באפריל 2015. שיא זה נשבר ב-4 במאי 2022, כאשר סיאטל סאונדרס אירחה את אוניברסידד נסיונל באצטדיון לומן פילד, לעיני 68,741 צופים.
שיטת הטורניר
[עריכת קוד מקור | עריכה]במתכונתו הנוכחית, הטורניר כולל חמישה שלבי נוקאאוט, כולם בשיטת בית וחוץ, למעט הגמר שנערך במשחק יחיד. בסיבוב הראשון משתתפות 22 קבוצות, ובשלב שמינית הגמר מצטרפות אל 11 הקבוצות המנצחות 5 הקבוצות המדורגות.
זכיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]היסטוריית משחקי הגמר
[עריכת קוד מקור | עריכה]עידן גביע CONCACAF לאלופות (1962 - 2008)
[עריכת קוד מקור | עריכה]1 לא נערך משחק גמר, הטורניר הוכרע בבית גמר
2 זכייה כתוצאה מפסילה/פרישה של היריבות
3 זכייה משותפת של הזוכות האזוריות לאחר ביטול טורניר הגמר
עידן ליגת האלופות של CONCACAF (2008 -)
[עריכת קוד מקור | עריכה]עונה | זוכה | סגנית | תוצאה | ||
---|---|---|---|---|---|
משחק ראשון | משחק שני | סיכום | |||
2008/2009 | אטלנטה | קרוס אסול | 0-2 | 0-0 | 0-2 |
2009/2010 | פצ'וקה | קרוס אסול | 2-1 | 0-1 | 2-2שח |
2010/2011 | מונטריי | ריאל סולט לייק | 2-2 | 0-1 | 2-3 |
2011/2012 | מונטריי | סנטוס לגונה | 0-2 | 2-1 | 2-3 |
2012/2013 | מונטריי | סנטוס לגונה | 0-0 | 2-4 | 2-4 |
2013/2014 | קרוס אסול | דפורטיבו טולוקה | 0-0 | 1-1 | 1-1שח |
2014/2015 | קלוב אמריקה | מונטריאול אימפקט | 1-1 | 2-4 | 3-5 |
2015/2016 | קלוב אמריקה | טיגרס | 0-2 | 1-2 | 1-4 |
2016/2017 | פצ'וקה | טיגרס | 1-1 | 0-1 | 1-2 |
2018 | גוודלחרה | טורונטו | 1-2 | 2-1 | 3-3 (2-4)פ |
2019 | מונטריי | טיגרס | 0-1 | 1-1 | 1-2 |
2020 | טיגרס | מועדון הכדורגל לוס אנג'לס | 2–1 | ||
2021 | מונטריי | קלוב אמריקה | 1–0 | ||
2022 | סיאטל סאונדרס | פומאס | 2-2 | 0-3 | 2-5 |
2023 | לאון | מועדון הכדורגל לוס אנג'לס | 1-2 | 0-1 | |
2024 | פצ'וקה | קולומבוס קרו | 0-3 | – |
זכיות לפי קבוצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קבוצה | זכיות | שנים | סגנות | שנים |
---|---|---|---|---|
קלוב אמריקה | 7 | 1977, 1987, 1990, 1992, 2006, 2015, 2016 | 1 | 2021 |
קרוס אסול | 6 | 1969, 1970, 1971, 1996, 1997, 2014 | 2 | 2009, 2010 |
פצ'וקה | 6 | 2002, 2007, 2008, 2010, 2017, 2024 | 0 | - |
מונטריי | 5 | 2011, 2012, 2013, 2019, 2021 | 0 | - |
דפורטיבו סאפריסה | 3 | 1993, 1995, 2005 | 2 | 2004, 2008 |
אוניברסידד נסיונל | 3 | 1980, 1982, 1989 | 1 | 2005 |
טרנסוואל | 2 | 1973, 1981 | 3 | 1974, 1975, 1986 |
דפורטיבו טולוקה | 2 | 1968, 2003 | 3 | 1998, 2006, 2014 |
אלחואלנסה | 2 | 1986, 2004 | 3 | 1971, 1992, 1999 |
דיפנס פורס | 2 | 1978, 1985 | 2 | 1987, 1988 |
אולימפיה | 2 | 1972, 1988 | 2 | 1985, 2000 |
גוודלחרה | 2 | 1962, 2018 | 2 | 1963, 2007 |
אטלנטה | 2 | 1983, 2009 | 1 | 1994 |
טיגרס | 1 | 2020 | 3 | 2016, 2017, 2019 |
קומוניקאסיונס | 1 | 1978 | 2 | 1962, 1969 |
מוניסיפל | 1 | 1974 | 1 | 1995 |
נקקסה | 1 | 1999 | 1 | 1996 |
לוס אנג'לס גלאקסי | 1 | 2000 | 1 | 1997 |
האיטיין | 1 | 1963 | 0 | - |
אליאנסה | 1 | 1967 | 0 | - |
אתלטיקו אספניול | 1 | 1975 | 0 | - |
אגילה | 1 | 1976 | 0 | - |
אוניברסידד דה גוודלחרה | 1 | 1978 | 0 | - |
דפורטיבו פאס | 1 | 1979 | 0 | - |
ויולט | 1 | 1984 | 0 | - |
פואבלה | 1 | 1991 | 0 | - |
קרטחינס | 1 | 1994 | 0 | - |
די. סי. יונייטד | 1 | 1998 | 0 | - |
סיאטל סאונדרס | 1 | 2022 | 0 | - |
לאון | 1 | 2023 | 0 | - |
- 13 קבוצות העפילו לגמר לפחות פעם אחת, ולא זכו בתואר
זכיות לפי מדינה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מדינה | זכיות | סגנויות |
---|---|---|
מקסיקו | 39 | 20 |
קוסטה ריקה | 6 | 5 |
ארצות הברית | 3 | 5 |
אל סלוודור | 3 | 1 |
סורינאם | 2 | 8 |
גואטמלה | 2 | 3 |
הונדורס | 2 | 3 |
טרינידד וטובגו | 2 | 3 |
האיטי | 2 | 0 |
קנדה | 0 | 2 |
קובה | 0 | 2 |
קוראסאו | 0 | 2 |
פרסים והישגים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]החל מהקמת ליגת האלופות ב-2008, חולק בכל עונה פרס נעל הזהב למלך השערים של הטורניר. החל מעונת 2011/2012 מחולק פרס כדור הזהב לשחקן המצטיין, והחל מעונת 2012/2013 מחולק פרס כפפת הזהב לשוער המצטיין.
עונה | נעל הזהב | כדור הזהב | כפפת הזהב | |||
---|---|---|---|---|---|---|
שחקן (שערים) | קבוצה | שחקן | קבוצה | שחקן | קבוצה | |
2008/2009 | חאבייר אורוסקו (7) | קרוס אסול | ניתן לראשונה ב-2011/2012 | ניתן לראשונה ב-2012/2013 | ||
2009/2010 | אוליסס מנדיביל (9) | פצ'וקה | ||||
2010/2011 | חאבייר אורוסקו (11) | קרוס אסול | ||||
2011/2012 | אומברטו סואסו (7) | מונטריי | אוריבה פראלטה | סנטוס לגונה | ||
2012/2013 | ניקולאס מוניוס (6) קרלוס קינטרו (6) |
איסידרו מטפאן סנטוס לגונה |
אלדו דה ניגריס | מונטריי | אוסוולדו סאנצ'ס | סנטוס לגונה |
2013/2014 | ראול נאבה (7) | דפורטיבו טולוקה | מריאנו פאבונה | קרוס אסול | אלפרדו טלאברה | דפורטיבו טולוקה |
2014/2015 | דריו בנדטו (7) אוריבה פראלטה (7) |
קלוב אמריקה | דריו בנדטו | קלוב אמריקה | אוון בוש | מונטריאל אימפקט |
2015/2016 | אמנואל ויז'ה (6) | קרטרו | רובנס סמבואסה | קלוב אמריקה | הוגו גונסאלס דוראן | קלוב אמריקה |
2016/2017 | הירווינג לוסאנו (8) | פצ'וקה | פרנקו חארה | פצ'וקה | אלפונסו בלנקו | פצ'וקה |
2018 | ג'ונתן אוסוריו (4) | טורונטו | סבסטיאן ג'ובינקו | טורונטו | רודולפו קוטה | גוודלחרה |
2019 | אנר ולנסיה (7) | טיגרס | ניקולאס סאנצ'ס | מונטריי | מרסלו ברוברו | מונטריי |
2020 | אנדרה פייר ז'יניאק (6) | טיגרס | אנדרה פייר ז'יניאק | טיגרס | נאוול גוסמאן | טיגרס |
2021 | קספר פזיבילקו (5) | פילדלפיה יוניון | רוחליו פונס מורי | מונטריי | גיירמו אוצ'ואה | קלוב אמריקה |
2022 | חואן דיננו (9) | פומאס | סטפן פריי | סיאטל סאונדרס | טאלס מאגנו | ניו יורק סיטי |
מלך השערים בכל הזמנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]דירוג | שם | קבוצות | שערים |
---|---|---|---|
1 | חאבייר אורוסקו | קרוס אסול (23), סנטוס לגונה (1) | 24 |
2 | קרלוס דרווין קינטרו | סנטוס לגונה (17), קלוב אמריקה (6) | 23 |
3 | אוריבה פראלטה | סנטוס לגונה (12), קלוב אמריקה (10) | 22 |
4 | קרלוס הרמוסילו | קלוב אמריקה (8), קרוס אסול (12) | 20 |
5 | אמנואל ויז'ה | קרוס אסול (11), קרטרו (6) | 17 |
6 | אומברטו סואסו | מונטריי | 16 |
אלדו דה ניגריס | מונטריי | 16 | |
8 | אנדרה פייר ז'יניאק | טיגרס | 14 |
9 | דריו קארניו | מונטריי (9), פצ'וקה (3) | 12 |
הרקולס גומס | סנטוס לגונה (9), טיחואנה (3) | 12 | |
ניקולאס מוניוס | איסידרו מטפאן | 12 | |
12 | אדגר בניטס | פצ'וקה (5), דפורטיבו טולוקה (4), קרטרו (1) | 10 |
ראול נאבה | דפורטיבו טולוקה | 10 | |
גיירמו רמירס | מוניסיפל (9), מוטגואה (1) | 10 | |
ינדריק רויז | ארדיאנו | 10 | |
אלבארו סבוריו | ריאל סולט לייק | 10 | |
אנר ולנסיה | טיגרס | 10 |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של ליגת האלופות של CONCACAF
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 These are the qualified clubs for the 2025 Concacaf Champions Cup, CONCACAF, 22 August 2024
תחרויות כדורגל בצפון ומרכז אמריקה ובקריביים (CONCACAF) | |||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מפעלי הווה |
| ||||||||||||
מפעלי עבר |
| ||||||||||||
תת-פדרציות בCONCACAF | NAFU • UNCAF • CFU |