לטרנה מגיקה
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
להקת תיאטרון, חברת תיאטרון  |
| שימוש | תיאטרון מולטימדיה |
| כתובת | רחוב נארודני 4, רובע נובה מסטו |
| מיקום | פראג |
| מדינה | צ'כיה |
| בעלים | ממלכתי - מנהל: ראדים ויזווארי |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1977 צמוד ל"במה החדשה" של התיאטרון הלאומי (התיאטרון פעל החל משנת 1958 בבניין "אדריה", בככר יונגמן) – 1983 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1958 |
| אדריכל | קארל פראגר |
| סגנון אדריכלי | מודרני |
| קואורדינטות | 50°04′52″N 14°24′52″E / 50.08115556°N 14.41436944°E |
|
(למפת פראג רגילה)   לטרנה מגיקה | |
  | |
שגיאות פרמטריות בתבנית:חברה מסחרית
שימוש בפרמטרים מיושנים [ אנשי מפתח ]
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| מייסדים | אלפרד ראדוק, יוזף סבובודה, אמיל ראדוק |
| תקופת הפעילות | 1958 - בבניין אדריה, ככר יונגמן – הווה |
| מיקום המטה |
פראג |
| קואורדינטות | 50°04′52″N 14°24′52″E / 50.08115556°N 14.41436944°E |
| ענפי תעשייה |
תרבות ואמנות |
| אנשי מפתח | מילוש פורמן |
 | |
| | |
לטרנה מגיקה (בצ'כית לפי לטינית: Laterna magika - "פנס הקסם") הוא תיאטרון אוונגרדי בפראג, בירת צ'כיה, הממוקם ברחוב נארודני 4 צמוד לבניין "הבמה החדשה" של התיאטרון הלאומי. הוא משלב פעלולים אור-קוליים, משחקי תאורה מתוחכמים, פנטומימה, משחק תיאטרון כולל "תיאטרון בשחור", שירה, קולנוע, קולאז'ים מוזיקליים, ריקודים ובלט, אקרובטיקה וקרקסנות[1]. צורת תיאטרון זו הוצגה לראשונה על ידי אלפרד ראדוק ושותפיו בתערוכה העולמית של בריסל בשנת 1958 ("אקספו 58") ומאוחר יותר בתערוכה העולמית של מונטיראול בשנת 1967 ("אקספו 67"). המיזם נוצר כתוכנית ייצוגית תרבותית-תעמולתית של צ'כוסלובקיה עבור "אקספו 59" וזכה ב-1958 וכן ב-1967 להצלחה גדולה. על בסיס המיזם הוקם בשנת 1959 לפי אותם העקרונות בית התיאטרון "לטרנה מגיקה" שמוקם בבניין "אדריה" בככר יונגמן בפראג על יד התיאטרון הלאומי. עם המופעים שהוצגו בו נמנו "הקרקס הפלאים", "אודיסאוס", "מינוטאורוס", "כרמינה בוראנה", "קזנובה", "חידה".
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]"לטרנה מגיקה" נחשב על ידי רבים כתיאטרון מולטימדיה ראשון בעולם. הוא הוקם כתוכנית תרבותית ייצוגית של הרפובליקה הצ'כוסלובקית בביתנה בתערוכה העולמית בבריסל בשנת 1958 שמשכה מספר רב של צופים. כעבור זמן קצר הוזמנה הלהקה במדינות רבות: ברית המועצות, הרפובליקה הערבית המאוחדת (סוריה ומצרים), ארצות הברית, בריטניה, צרפת, הולנד, בלגיה, אוסטריה, ספרד וישראל. באופן רשמי הוקם עבורם בית התיאטרון ב-9 במאי 1959 כלהקה עצמאית של התיאטרון הלאומי בבניין "אדריה" שבככר יונגמן בפראג, סמוך לתיאטרון הלאומי. הלהקה לא מבצעת מחזות תיאטרון מוכרים אלא מופעי תיאטרון מולטימדיה לרוב ללא מילים, שנוצרו במיוחד בשבילה עם דגש על פנטומימה, ריקוד, מוזיקה, קרקסנות ו"תיאטרון בשחור" הידוע מן המסורת הצ'כית. השיטה הראשיתית של הלהקה - האינטראקציה בין הקרנת סרטים ופעילות דרמטית חיה - תוגברה במהלך השנים בטכנולוגיות חדשות, כמו הקרנה דיגיטלית של מיצגים, צורות מדיה חדשות, כולל תכנות ממוחשב בזמן אמיתי . מופע הדגל של הלהקה היה לאורך השנים "הקרקס הפלאים" שהוצג בבכורה בשנת 1977, הוצג תכופות ברחבי מרכז אירופה, ונשאר עד היום ברפרטואר של התיאטרון.
התוכנית המקורית ב"אקספו 1958"
[עריכת קוד מקור | עריכה]תוכנית זו הוצגה בתערוכה העולמית בבריסל בין 17 באפריל ל-19 בנובמבר 1958 .יוזמיה היו הבמאי אלפרד ראדוק ומעצב הבמה יוזף סבובודה. יוצרים אחרים שהשתתפו בה היו המפיק ירוסלב סטרנסקי, מעצב התפאורות מילוש פורמן, לימים במאי קולנוע ידוע, מנהלי הבמה ולדימיר סוויטאצ'ק ויאן רוחאץ', הכוראוגרף ייז'י נמצ'ק, מעצבת התלבושות ארנה וסלה, השחקניות זדנקה פרוחאזקובה, סילביה דניצ'קובה וולנטינה טילובה, הרקדנים ירמילה מנשינגרובה, נדיה בלז'יצ'קובה, איווטה פשקובה, אווה פוסלושנה, מירוסלבה קורה וולסטימיל אילק, וחברים אחרים בלהקת התיאטרון הלאומי של פראג. התוכנית כללה קטעים אינדיבידואליים מחוברים בקטעי הנחיה מוקלטים מראש בשפות שונות ושהוקרנו על מסכים תוך אינטראקציה עם מופעיה של שחקנית על הבמה. היא שילבה גם קטעי מוזיקה, ריקוד ומשחק בימתי.
הרפרטואר כיום
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הקרקס הנפלא
- קוקטייל 012 - המיטב
- כמה שאני יכול לראות
- התנועה האנושית
- המסעות היוצאים מן הכלל של ז'ול ורן
- הנסיך הקטן
מופעי בכורה של לטרנה מגיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שם | בכורה |
|---|---|
| Expo 58 | 26 במאי 1958 |
| Expo 58 | 9 במאי 1959 |
| Laterna magika II / תוכנית סיור | לנינגרד, 5 בדצמבר 1960 |
| סיפורי הופמן | 4 בספטמבר 1962 |
| וריאציות | 9 ביוני 1963 |
| וריאציות 66 | 27 במאי 1966 |
| Expo 67 | מונטריאול, אפריל - אוקטובר 1967 |
| רוויו מן הקופסה | 25 במרץ 1968 |
| קרנבל בפראג | 30 במאי 1974 |
| אהבה בצבעי קרנבל | 10 באפריל 1975 |
| האגדה שאבדה | 10 באוקטובר 1975 |
| קרקס הפלאים | 15 באפריל 1977 |
| מלכת השלג | 27 בספטמבר 1979 |
| חזרה לילית | 5 בפברואר 1981 |
| יום אחד בפראג | 28 באוקטובר 1982 |
| הנזיר השחור | 3 בנובמבר 1983 |
| השבלול הדברן | 10 בפברואר 1984 |
| Pragensia, Vox Clamantis פראגנסיה, קול קורא | 20 בדצמבר 1984 |
| Orbis pictus - העולם המאויר | 11 בספטמבר 1986 |
| ויויסקציה | 3 במרץ 1987 |
| אודיסאוס | 10 בספטמבר 1987 |
| מינוטאור | 15 בפברואר 1990 |
| מחזה על חליל הקסם | 11 בספטמבר 1992 |
| אודיסאוס (גרסת הבמה החדשה) | 6 באפריל 1993 |
| קזנובה | 9 בפברואר 1995 |
| חידות | 14 בדצמבר 1996 |
| המלכודת | 17 בספטמבר 1999 |
| גרפיטי | 17 בדצמבר 2001 |
| ארגונאוטים | 8 באוגוסט 2004 |
| Rendez-vous | 2 באוגוסט 2005 |
| קוקטייל 008 | 10 באוקטובר 2008 |
| האגדות של פראג הקסומה | 3 במרץ 2011 |
| קוקטייל 012 - המיטב | 1 במרץ 2012 |
| כפי שאני רואה | 14 בפברואר 2013 |
| אנטיקודים | 21 במרץ 2013 |
| התנועה האנושית | 6 בפברואר 2014 |
| המסעות היוצאים מן הכלל של ז'ול ורן | 19 בפברואר 2015 |
| הנסיך הקטן | 1 באפריל 2016 |
| קובייה | 23 במרץ 2017 |
| הגן | 20 בדצמבר 2018 |
| בתיאבון !Bon Appétit | 10 בספטמבר 2020 |
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אביבה לורי - התענוגות של פראג, ההוצאה לאור אריה ניר, כפר סבא, 2001 עמ' 139
- Jan Dvořak - A-Z Prague Culture Guide, Prague Scene 1994
- 2010, Chris Salter Entangled: Technology and the Transformation of Performance MIT Press
- Ezra Schabas Jan Rubes: A Man of Many Talents The Dundurn Group ,Toronto 2007
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של לטרנה מגיקה- מרב יודילוביץ', "לטרנה מגיקה" חוזרת להופעות בישראל, באתר ynet, 1 במרץ 2006
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ א.לורי עמ' 139, 2001