לז'אקי
.jpg) | |
| מדינה / טריטוריה |
 צ'כוסלובקיה |
|---|---|
| על שם |
לז'אקי  |
| קואורדינטות | 49°49′57″N 15°54′01″E / 49.8325°N 15.90027778°E |
  | |
לז'אקי (בצ'כית: Ležáky, בגרמנית: Ležak) היה כפר בצ'כוסלובקיה, שנמצא בשטח עיריית מירז'טיצה (Miřetice). במהלך הכיבוש הגרמני של צ'כוסלובקיה, הכפר נהרס לחלוטין על ידי כוחות הנאצים כפעולת תגמול על מבצע ההתנקשות בפרוטקטור בפועל של הפרוטקטורט של בוהמיה ומוראביה ריינהרד היידריך, באביב 1942.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לז'אקי היה כפר קטן אשר אוכלס בעיקר על ידי חוצבי אבן וחקלאים עניים, שהתגוררו בשמונה בתים בקרבת טחנת קמח. הכפר נקרא על שם נחל לז'אק (Ležák) שזרם בסמוך אליו.
ב-24 בספטמבר 1941, מונה ריינהרד היידריך, אובר-גרופנפיהרר באס אס וגנרל של המשטרה, לממלא מקום המגן של הרייך בפרוטקטורט של בוהמיה ומוראביה, שהיו תחת כיבוש גרמניה הנאצית מאז 5 באפריל 1939.
בדצמבר 1941, צנחו מספר צנחנים של בעלות הברית באזור במסגרת פעולות נגד הכיבוש הנאצי. חלקם נשלחו להתנקש בהיידריך בפעולה שנקראה מבצע אנתרופואיד. קבוצה אחרת השתתפה במבצע "סילבר איי" (Silver A). תושבים מלז'אקי סייעו לקבוצה זו בכך שהעניקו מחסה למכשיר הרדיו שלהם.
בבוקר ה-27 במאי 1942, הותקף רכבו של היידריך על ידי יוזף גבצ'יק ויאן קוביש, חיילים צ'כים וסלובקים שפעלו מטעם ממשלת צ'כוסלובקיה בגלות.[1] היידריך נפצע במהלך ההתקפה ומת מפצעיו ב-4 ביוני 1942.
הטבח בלז'אקי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר ההתנקשות, הטילו הנאצים משטר צבאי באזור. ב-10 ביוני 1942, הכפר לידיצה נהרס ותושביו הגברים (בגילאי 14 עד 84) הוצאו להורג, בעקבות האשמות שגויות על כך שתושבי הכפר הסתירו פרטיזנים ואנשי התנגדות.
סוכני הגסטפו מצאו משדר רדיו בלז'אקי, ששייך לקבוצת סילבר איי. אלפרד ברטוש, מפקד הקבוצה, התאבד זמן קצר לאחר מכן. בשונה מהטבח בלידיצה, מפקד הגסטפו בפרדוביצה, גרהרד קלגס, דרש מהאס אס להיות חסרי רחמים בלז'אקי, וארגן טבח במקום.
ב-24 ביוני 1942, בשעות אחר הצהריים, כותר הכפר על ידי 150 אנשי גסטפו תחת פיקודו של קלגס, 30 משתפי פעולה צ'כים ויותר מ-300 אנשי SS נוספים. כל תושבי הכפר הוצאו החוצה, והכפר נהרס לחלוטין. כל 33 המבוגרים, גברים ונשים, נורו למוות. רק 13 ילדים נחסכו. ב-26 ביוני 1942 פורסמה הודעה לעיתונות שתיארה את תוצאות הטבח. בדצמבר 1943, הריסות לז'אקי פונו על ידי 65 עובדים ממחנות העבודה הנאציים.
מבין 13 הילדים שנשארו בחיים, שתי אחיות, ירמילה ומריה שטוליק, נבחרו ל"גרמניזציה" והוחזרו למשפחותיהן לאחר המלחמה. שאר 11 הילדים נשלחו למחנה ההשמדה חלמנו, שם נרצחו בגז בקיץ 1942, יחד עם ילדה נוספת מלידיצה.[2]
בניגוד ללידיצה, לז'אקי לא נבנה מחדש לאחר המלחמה ובמקום קיימים רק אנדרטאות לזכר המשפחות שנרצחו.
מורשת
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1 בספטמבר 1942, קיבל גרהרד קלגס קידום לדרגת האופטשטורמפיהרר עבור ארגון הטבח בלז'אקי. הוא הועלה לדרגת שטורמבאנפיהרר ב-9 בנובמבר 1944, אך הקידום היה לאחר מותו; קלגס נהרג בקרב בהונגריה ב-15 באוקטובר 1944.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Kaplan and Nosarzewska, Prague: The Turbulent Century p. 241
- ^ "The History of Ležáky Memorial 1942 - 1943" (אורכב 01.12.2010 בארכיון Wayback Machine). Ležáky Memorial.