לו ידע זאת הפיהרר
 |
מתקיים דיון בו מוצע לאחד ערך זה לתוך הערך פולחן האישיות של אדולף היטלר.
| |
| מתקיים דיון בו מוצע לאחד ערך זה לתוך הערך פולחן האישיות של אדולף היטלר. | |
הביטוי "לוּ ידע זאת הפיהרר" (בגרמנית: Wenn das der Führer wüsste) מתאר את אמונתם של גרמנים בתקופת גרמניה הנאצית לפיה ידיעות שליליות הוסתרו בכוונה מפני הפיהרר אדולף היטלר על ידי נציגי המפלגה הנאצית ופקידות הרייך. על פי סברה זו, לו רק יוּדע הפיהרר אודות אותם אירועים שליליים, ודאי היה פועל במהירות לתקנם.[1]
עדות ראשונה לצורת חשיבה זו ניתן למצוא בראשית תקופת הרייך השלישי, בעקבות ליל הסכינים הארוכות שאירע בקיץ 1934. הברוטליות בא פעל היטלר שימשה כהוכחה טאוטולוגית לכך שמידע הוסתר ממנו, ועם היוודעו אליו פעל בנחרצות לתיקון המצב. הלך רוח זה המשיך להתגבש לאחר מכן.[1]
השימוש הרווח באמרה מבטא את האמונה הנאצית בצדקתו המוחלטת של הפיהרר.[2] בציבור שררה הבחנה ברורה בין דמותו המיתית של היטלר המורם מעם, לבין נציגי ופקידי המפלגה הנאצית, שנתפסו כבלתי מוכשרים ורדיקליים.[3]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "הצאר הוא טוב, הבויארים רעים" – פתגם ברוח דומה מתקופת האימפריה הרוסית, המבטא סנטימנט רווח גם בחברה הרוסית המודרנית.[4]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Ian Kershaw, The "Hitler myth": image and reality in the Third Reich, Repr, Oxford: Oxford University Press, 2001, עמ' 95, ISBN 978-0-19-280206-4
- ^ Luc Ciompi, Elke Endert, Gefühle machen Geschichte: die Wirkung kollektiver Emotionen - von Hitler bis Obama, Göttingen: Vandenhoeck & Ruprecht, 2011, עמ' 78, ISBN 978-3-647-40436-3
- ^ Alexandra Bleyer, Propaganda. 100 Seiten: Reclam 100 Seiten, 1. Originalausgabe, Ditzingen: Reclam Verlag, 2020, Reclam 100 Seiten, ISBN 978-3-15-961726-8
- ^ Orlando Figes, Eine Geschichte Russlands, Stuttgart: Klett-Cotta, 2024, ISBN 978-3-608-98787-4