לדלג לתוכן

לורנס בנדר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לורנס בנדר
Lawrence Bender
לידה 17 באוקטובר 1957 (בן 67)
הברונקס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
תקופת הפעילות מ-1987 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
  • אוניברסיטת מיין
  • Cherry Hill High School East עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לורנס בנדראנגלית: Lawrence Bender נולד ב-17 באוקטובר 1957) הוא מפיק קולנוע אמריקאי. במהלך הקריירה שלו, הסרטים שבנדר הפיק זכו ב-36 מועמדויות לפרס אוסקר, מתוכן זכו בשמונה פרסים.[1][2]

בנדר התפרסם בזכות הפקת הסרט "כלבי אשמורת" בשנת 1992 ומאז הפיק מספר סרטים של קוונטין טרנטינו, בהם "ספרות זולה", "להרוג את ביל" "להרוג את ביל חלק 2" ו"ממזרים חסרי כבוד". בנוסף, הפיק שלושה סרטי תעודה, שהבולט ביניהם הוא "אמת מטרידה" (2006), שזכה בפרס אוסקר לסרט התיעודי הטוב ביותר.[3] הוא היה מועמד שלוש פעמים לפרס אוסקר לסרט הטוב ביותר על הפקת הסרטים "ספרות זולה", "סיפורו של ויל האנטינג" ו"ממזרים חסרי כבוד".

ראשית חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנדר נולד למשפחה יהודית בברונקס, ניו יורק, וגדל בניו ג'רזי, שם אביו היה פרופסור להיסטוריה בקולג' ואמו הייתה גננת.[4] הוא תיאר את עיר הולדתו צ'רי היל באותה תקופה כ"לבנה לגמרי ואנטישמית".[5] הוא למד בתיכון צ'רי היל מזרח,[6] שם החליט להמשיך בקריירה כמהנדס אזרחי. סבו היה מהנדס אזרחי והוא שמע שיש משרות טובות בשטח.[7] הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת מיין ב-1979 עם תואר בהנדסה אזרחית.[7][8].[7]

במהלך לימודיו באוניברסיטה, בנדר גילה עניין בבלט. לאחר סיום לימודיו, המשיך לרקוד וקיבל מלגה ללהקת המחול של לואי פלקו.[9] הוא עבד כרקדן במשך זמן מה, עד שסדרת פציעות סיימה את קריירת הריקוד שלו.

בשנות ה-80 עבד בנדר כגריפ בסדרת האנתולוגיה "Tales from the Darkside". בשנת 1989 הפיק, יחד עם סם ריימי, את הסרט "Intruder", עבורו גם שותף לכתיבת הסיפור. לאחר שפגש את טרנטינו בשנת 1990 וקיבל את התסריט של "כלבי אשמורת", הוא הסכים להפיק את הסרט, שהפך להצלחה מסחרית.[10] במהלך שנות ה-90 הפיק בנדר גם את "ספרות זולה" (1994), "להרוג את זואי" (1994), "פרש", "שחור על לבן" (1995), "מצאת החמה עד צאת הנשמה" (1996), "ג'קי בראון" (1997), "סיפורו של ויל האנטינג" (1997), "אשת חיל מי ימצא" (1998) ו"אנה והמלך" (1999). הוא חתם על הסכמים עם אולפני מירמקס ו-Fox 2000 Pictures[11]

בתחילת שנות ה-2000 הפיק בנדר את הסרטים "המקסיקני" (2001), "מאפיה: דור ההמשך" (2001), "להרוג את ביל" (2003), "להרוג את ביל: חלק 2" (2004), "קולות של חפות" (2004) ו"ריקוד מושחת: לילות הוואנה". מאז מאי 2005, בנדר תורם בלוגים לאתר הפינגטון פוסט.

ב-8 בפברואר 2018 פורסם כי בנדר היה אחראי לטיוח תאונת דרכים על סט הצילומים של הסרט "להרוג את ביל", שתבעה אומה תורמן כי כמעט הרגה אותה.[12]

בשנת 2009, הפיק בנדר את הסרט של טרנטינו "ממזרים חסרי כבוד", שהיה מועמד לפרס אוסקר לסרט הטוב ביותר. היה זה שיתוף הפעולה האחרון בין בנדר לטרנטינו. בשנת 2012, הפיק את הסרט "קוד שמור" בכיכובו של ג'ייסון סטיית'ם. בשנת 2016 היה מפיק בפועל של הסרטים "היער", "שתיקה" של מרטין סקורסזה, ו"הסרבן" של מל גיבסון.[13]

ב-2024 הפיק בנדר את הסרט איך ילדים מתגלגלים. [14]

בנדר מופיע בהופעות קמע במספר סרטים שהפיק: הוא גילם שוטר שרודף אחרי מר פינק ב"כלבי אשמורת", לקוח במסעדה המכונה "היפי עם שיער ארוך" בסרטים "פרש", "ספרות זולה" ו"ארבעה חדרים", פקיד מלון ב"להרוג את ביל: חלק 2", וברמן בסרט "קוד שמור".[15]

סרטים תיעודיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנדר הפיק את הסרט התיעודי "אמת מטרידה" משנת 2006, שהגביר את המודעות לשינויי האקלים וזכה בפרס אוסקר לסרט התעודה הטוב ביותר.[16]

חייו האישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנדר הוא פעיל חברתי ופוליטי ותומך במגוון מטרות.[17] הוא מכהן כחבר במועצת המנהלים של The Creative Coalition, חבר במועצה ליחסי חוץ ובמועצת האוקיינוס השקט. בנדר גם חבר במועצה המייעצת של מכון UCLA לאיכות הסביבה ולקיימות, וכן חבר בקמפיין Global Zero.[18][19]

בשנת 2004 היה בנדר אחד מהתורמים הגדולים בקמפיין לנשיאות של ג'ון קרי.[20]הוא היה גם אחד מהתומכים הראשונים של הקמפיין לנשיאות של ברק אובמה בשנת 2008.[21]בהיותו יהודי, באוגוסט 2015 חתם בנדר – יחד עם 98 חברים בקהילה היהודית של לוס אנג'לס – על מכתב גלוי התומך בהסכם הגרעין המוצע בין איראן ושש מעצמות עולמיות בראשות ארצות הברית, מתוך אמונה שזהו ההסכם הטוב ביותר עבור ארצות הברית וישראל.[22]

פרסים והוקרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1994 זכה הסרט "ספרות זולה" בפרס דקל הזהב בפסטיבל הקולנוע בקאן.[23] בנדר קיבל את פרס מפיק השנה בפסטיבל קאן בשנת 2001, ובכך הפך לאדם השלישי שזכה בפרס והאמריקאי הראשון לעשות זאת.[24] בשנת 2005, הוענק לו פרס לפיד החירות על ידי האיגוד האמריקאי לחירויות אזרחיות.[25] בשנת 2011 הוכרז בנדר כגיבור חיות הבר על ידי הפדרציה הלאומית לחיות הבר.[26] במהלך הקריירה שלו, הסרטים שבנדר הפיק או היה מפיק בפועל זכו בסך הכל בשמונה פרסי אוסקר.[2]

פילמוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לורנס בנדר בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Lawrence Bender, UCLA Institute of the Environment and Sustainability". www.environment.ucla.edu. נבדק ב-2016-04-25.
  2. ^ 1 2 "Honoree Lawrence Bender" (PDF).
  3. ^ "Steve Golin and Lawrence Bender Talk About How Film Can Drive Cultural Change". 20 ביוני 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ L.A. Confidential: "Lawrence Bender Loves Israel" By Lawrence Bender retrieved May 25, 2015
  5. ^ Koehler, Robert. "Hey, Chili, Meet a Real Producer", Los Angeles Times, January 6, 1996. Accessed August 8, 2019. "The poverty was somewhat self-imposed. The Bronx-born Bender grew up in Cherry Hill, N.J., 'which was all-white and anti-Semitic, so I’d hear comments about me like, "He’s a good kid for a Jew." I have some idea of what it means to be discriminated against, though not as a distinct minority of color.'"
  6. ^ Greenblatt, Sarah. "Oscar might be clutched by Cherry Hill grad tonight", Courier-Post, February 25, 2007. Accessed November 19, 2023, via Newspapers.com. "If Cherry Hill High School East alumnus Lawrence Bender hadn't injured his knees, his father said, he might still be a professional dancer."
  7. ^ 1 2 3 "Hollywood film producer credits UMaine". 5 במאי 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "The University of Maine - Commencement 2013 - Honorary Degree Recipient and Speaker". אורכב מ-המקור ב-2013-05-10. נבדק ב-2013-05-12.
  9. ^ Weinraub, Bernard (22 בספטמבר 1994). "A Film Maker and the Art of the Deal". The New York Times. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ Weinraub, Bernard (1994). "A Film Maker and the Art of the Deal". The New York Times. נבדק ב-11 במאי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Petrikin, Chris (1998-11-12). "Fox 2000 takes second look at Bender". Variety (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2021-01-14.
  12. ^ "Kill Bill producer apologises to Uma Thurman over car crash claims". Independent.co.uk. 8 בפברואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "Lawrence Bender". 22 בספטמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ Davis, Clayton (11 בנובמבר 2022). "Israeli-Palestinian Drama 'Roll' From 'Pulp Fiction' Producer Wraps Filming in Tunisia (EXCLUSIVE)". Variety. ארכיון מ-16 ביולי 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ Taylor, Drew (26 באפריל 2012). "'Safe' Producer Lawrence Bender Talks Jason Stathan's Appeal & Why He Didn't Produce 'Django Unchained'". IndieWire. נבדק ב-11 במאי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ Skoll, Jeff (27 באפריל 2016). "Participant's Jeff Skoll: How the Power of Film Spread 'An Inconvenient Truth'". Variety. נבדק ב-24 במאי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ "The Other Avenger: Tarantino's Producer Lawrence Bender". 18 באוגוסט 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ UCLA Institute of the Environment and Sustainability
  19. ^ לורנס בנדר, בביצוע Lawrence Bender on His Involvement with the UCLA IoES, סרטון באתר יוטיוב
  20. ^ "A Chat With Inconvenient Truth Co-Producer and Hollywood Bigwig Lawrence Bender". 7 במרץ 2007. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ "Barack Obama to Hollywood: Without You, No Obama White House". 27 במאי 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ Abramovitch, Seth (12 באוגוסט 2015). "98 Prominent Hollywood Jews Back Iran Nuclear Deal in Open Letter (Exclusive)". The Hollywood Reporter. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ "Pulp Fiction Brought Guns, Gimps and Glory to the Cannes Film Festival". 21 באוגוסט 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ "Bender Feted as Producer of the Year". 14 במאי 2001. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ "2013 Commencement Honorary Degree Recipient and Speaker Lawrence Bender". 4 באפריל 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ "Jack Hannah Honored By the National Wildlife Federation".