לוסי סטנטון
לידה |
16 באוקטובר 1831 אוהיו, ארצות הברית |
---|---|
פטירה |
18 בפברואר 1910 (בגיל 78) לוס אנג'לס, ארצות הברית |
מדינה | ארצות הברית |
מקום קבורה | בית העלמין אנג'לוס רוזדייל |
השכלה | אוברלין קולג' |
בן או בת זוג | William H. Day |
לוסי סטנטון (באנגלית: Lucy Stanton; 1831–1910) הייתה פעילה בתנועה לביטול העבדות בארה״ב, פעילה פמיניסטית והאישה האפרו-אמריקאית הראשונה שהשלימה ארבע שנות לימודים אקדמאיים באוברלין קולג' בשנת 1850. סטנטון נחשבת לדמות בולטת במאבקן של נשים שחורות לעצמאות, הן בהיבט של שחרור העבדים והן בפעילות מוקדמת של תנועות פמיניסטיות.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לוסי סטנטון נולדה חופשייה מעבדות, בתם היחידה של מרגרט וסמואל סטנטון. אביה, שהיה ספר, מת כאשר הייתה בת 18 חודשים ואמה התחתנה בשנית עם ג'ון בראון, משחרר העבדים המפורסם שפעל באזור קליבלנד, אוהיו במסגרת מסילת הרכבת המחתרתית. סטנטון צוטטה כמי שסיפרה על ג'ון בראון, שהיה מסתיר לפחות 13 עבדים נמלטים בביתם הפרטי בכל רגע נתון.
השכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אביה החורג של סטנטון, ג'ון בראון, פעל רבות גם למען השכלה עבור אפרו-אמריקאים ושלח את סטנטון ללמוד בקליבלנד פרי סקול, בית הספר החופשי של קליבלנד. בשנת 1846 נרשמה סטנטון ללימודים באוברלין קולג' והשלימה תואר בתחום הספרות במסגרת התוכנית 'לימודי הגברות'. סטנטון המוערכת זומנה לשאת את נאום הבוגרים בשנת לימודיה והיא כתבה את 'תחינה למען המדוכאים', טקסט שכלל התייחסות מקיפה לתחושת פעילה למען השחרור מן העבדות, זאת על אף שנולדה חופשית. נאומה נישא כתגובה לחוק העבד הנמלט 1850, שעמד להיכנס לתוקף. היא קראה לנוכחים, במיוחד לנשים שביניהם, לדמות את עצמם במצב של העבדים, להצטרף לפעילות למען שחרור העבדים ולהביא לביטול העבדות בארצות הברית. נאומה של סטנטון התקבל היטב, הודפס ופורסם במגזינים ועיתוני התקופה.
אקטיביזם
[עריכת קוד מקור | עריכה]סטנטון עבדה כספרנית ועורכת משנה של העיתון האפרו-אמריקאי הראשון בקליבלנד, שנערך על ידי בעלה, ויליאם ה. דיי. בעותק המגזין הראשון שיצא לאור ב-9 באפריל 1853, סטנטון הייתה לאישה האפרו-אמריקאית הראשונה שפרסמה סיפור עלילתי בשם 'צ'ארלס וקלרה הייס'.
בתם של סטנטון ודיי, פלורנס דיי, נולדה בשנת 1858. זמן לא רב לאחר מכן, דיי עזב לאנגליה וב-1872 הזוג התגרש. סטנטון עזבה את עבודת הספרנות והעריכה והחלה לעבוד כתופרת בקליבלנד. בתקופה הזו הצטרפה לפעילות בארגון סיוע בקליבלנד וב 1866 נשלחה לג'ורג'יה ולמיסיסיפי כדי ללמד ולהדריך עבדים ששוחררו. במיסיסיפי פגשה סטנטון את לוי סשיינס ונישאה לו. בני הזוג עברו למדינת טנסי, שם המשיכה סטנטון בעבודה אקטיביסטית בארגונים למען זכויות נשים אפרו-אמריקאיות. בשנת 1900, אחרי מות אמה, עברה סטנטון לגור בלוס אנג'לס וב-1904 ייסדה את ארגון 'המועדון התעשייתי' למענן של מאות נשים אפרו-אמריקאיות שהיגרו לעיר בחיפושן אחר עבודה בתעשייה. סטנטון מתה בלוס אנג'לס ב-18 בפברואר 1910.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גרנר קרלה, (Sessions, Lucy Stanton Day (1831-1910, באתר blackpast.org