לדלג לתוכן

לונדבק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לונדבק
Lundbeck
נתונים כלליים
בורסה Nasdaq Copenhagen A/S (LUN) עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1915–הווה (כ־109 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
חברות בנות
  • לונדבק ארה"ב
  • לונדבק ספרד
  • לונדבק גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה Valby עריכת הנתון בוויקינתונים
ענפי תעשייה תעשיית התרופות עריכת הנתון בוויקינתונים
עובדים 5,500 עריכת הנתון בוויקינתונים
 
www.lundbeck.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לונדבק (Lundbeck) היא חברה בינלאומית לייצור תרופות.

1915–1930: התחלה כחברת סחר דנית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האנס לונדבק (Lundbeck Hans) סחר בחמאה, מאז חזר הביתה לדנמרק בשנת 1912, לאחר שהות ממושכת בחוץ לארץ. הוא רצה שעסקיו יכללו מוצרים נוספים, אך גם להישאר בעל היתרונות של עסק קטן. החברה שלו התבססה על העיקרון, שאין עסקה שהיא קטנה מדי, בתנאי שהיא עסקה טובה. במשך השנים הראשונות, סחרו סוכנויות לונדבק בכל, החל ממכונות לייצור ביסקוויטים, ממתקים וסכרין, ועד ציוד קולנוע וצילום, נייר צילום ודפי אלומיניום.

בעת שמלחמת העולם הראשונה השתוללה על פני חלקים רחבים של אירופה, קהיליית העסקים בדנמרק הנייטרלית פרחה כפי שמעולם לא פרחה קודם לכן. הסדרת הכלכלה על ידי המדינה, יחד עם ההזדמנות להרוויח כסף מהמסחר עם המדינות שהשתתפו במלחמה - עודדה אנשים רבים מסוגם של האנס לונדבק להקים חברות עצמאיות משלהם. מאחר שהמוצרים סופקו ישירות ללקוחות, הרי שרוב העבודה של האנס לונדבק נעשתה ליד שולחן הכתיבה שלו. לא היה שום ייצור ממשי או עבודה ידנית, חוץ משאיבת האבק מדירות פרטיות, עבודה שהייתה מקור משמעותי של הכנסה, במהלך השנים הראשונות של החברה, יחד עם השכרת שואבי אבק. לאחר המלחמה עבר מטבע הקרונה הדנית פיחות, עובדה שהפכה את המוצרים המיובאים לזולים יותר. עסקיו של האנס לונדבק צמחו. אולם, רוב המוצרים היו עדיין מיובאים באריזה מוכנה. לונדבק נשארה בעיקר חברת סחר, המבוססת על מגעים אישיים עם יצרנים, הן במדינות אירופיות אחרות והן בארצות הברית.

בשנת 1924 גויס לחברה אדוארד גולדשמידט, והוא שהחל את עלייתה של לונדבק בתעשיית הרוקחות. הוא הביא איתו אל תוך החברה מספר סוכנויות תרופות. בין התרופות הראשונות שלונדבק הציעה לשוק הדני, היה נר הטיפול בטחורים ANUSOL, משכך הכאבים GELONIDA, המשלשל AGAROL, ומשחת ה-INOTYL לטיפול בחתכים קטנים וכוויות לא רציניות. גולדשמידט החדיר גם מוצרים ללא מרשם מגרמניה וצרפת, שהבטיחו ריפוי מהיר של מגוון מחלות. כסוכן של חברות זרות, מכרה לונדבק מגוון רחב של תרופות. באותה עת, נחשבו מוצרי קוסמטיקה ומוצרי הטיפוח, למוצרי לוואי של תעשיית הרוקחות. כך שהיה זה טבעי לגמרי עבור לונדבק להשלים את טווח המוצרים שלה, במי טואלט ומגוון משחות, מריחות, אבקות לתינוק וכדומה.

1930–1975: התרחבות וחדירה לתחום מערכת העצבים המרכזית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממשלת דנמרק החליטה להטיל מגבלות על מטבע זר, כמענה למשבר הכלכלה העולמי של שנות ה-30. מטרת הגבלות אלה הייתה, ליצור יותר מקומות עבודה בדנמרק. בין יתר הדברים, פירוש הדבר היה שהתרופות ומוצרי הקוסמטיקה שלונדבק ייבאה קודם באריזה מוכנה, יובאו עכשיו בצובר. החברה החלה את הייצור העצמי שלה, תוך הפיכת החומרים הגולמיים לטבליות, וביצוע האריזה והתיוג בדנמרק. צמיחת נפח הייצור, יצרה דרישה למקום גדול יותר ועובדים נוספים. לונדבק כבר הייתה בעלת פעילות ויכולת ייצור משמעותית, כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה בספטמבר 1939. למרות מחסור בחומרי גלם, הצליחה החברה להוסיף ולקיים את הייצור שלה.

מבנה מולקלת כלורופרומזין

לאחר מלחמת העולם השנייה, הפיתוח של תרופות חדשות שוב צבר תאוצה. כחלק מתשלום פיצויי המלחמה, לקחו לעצמן בנות הברית את כל הזכויות של הפטנטים הגרמניים, וחברות דניות היו בין אלה שהרוויחו מכך. לונדבק רכשה את הזכויות לתרכובת KETOBEMIDON והמשיכה לפתח אותה עד שהפכה לתרופה KETOGAN. החל מהחדרתה לשוק בשנת 1952, הייתה KETOGAN אחת מהתרופות הנפוצות ביותר, לשיכוך כאבים קשים. לונדבק הבטיחה את ה'נישה' שלה במחקר האנטיביוטיקה, שהיה טיפוסי לאותה עת. נאומיצין הפכה לעוד תרופה מאוד רווחית של לונדבק. במקביל הוקמה בלונדבק מעבדה למיקרוביולוגיה. לונדבק החלה לגדל תרביות וייצור הנאומיצין החל בשנת 1952.

החברה הגבירה את התעניינותה בתרכובות, המשפיעות על מערכת העצבים המרכזית. בהנהלתו של P.V. PETERSEN, הקימה חברת לונדבק יחידות מחקר לרוקחות, רעילות וביולוגיה. אנשי המחקר של לונדבק ערכו ניסיונות בתרכובת כלורפרומאזין. לכלורפרומאזין הייתה השפעה טובה על חולים בסכיזופרניה, אך היו לה תופעות לוואי משמעותיות, כגון תגובות אלרגיות. על מנת להפחית תופעות לוואי אלה, החליפה לונדבק מולקולה מרכזית של חנקן באחרת של פחמן. הסינתזה נחלה הצלחה בשנת 1957, וכבר 12 חודשים לאחר מכן היא שווקה תחת השם Truxal. להצלחת לונדבק עם התרופה Truxal, הייתה השלכה חיובית על הייצור והמכירות. החברה גדלה עוד יותר וכן גדל מספר המוצרים המקוריים של לונדבק.

לונדבק גיבשה מוניטין חזק לעצמה, בפסיכו-רוקחות, בתחילת שנות ה-1960. בחגיגת יובל הזהב בשנת 1965, קיבלה החברה פרס הוקרה עבור מאמציה לשפר את איכות החיים של חולי הנפש, ובגין התמיכה הפיננסית של קרן לונדבק במחקר הרפואי[1]. הקרן הוקמה בשנת 1954, כאשר Grete Lundbeck פרשה מהניהול השוטף של החברה. אולם היא עדיין החזיקה בכהונת יושבת ראש הקרן, והחזיקה ב-50.50% בעלות על מניות החברה, עד לפטירתה ב-1965. הקרן קנתה גם את מניות משפחת גולדשמידט בשנת 1967, בתמורה ל-32 מיליון קרונה דנית, ובכך הפכה לבעלים היחידים של החברה.

כיוון השוק המקומי היה מוגבל, הזדמנויות המכירה העיקריות נמצאו מעבר לגבולות דנמרק. לונדבק כבר הקימה את הסניף הזר הראשון שלה, במאלמה שבשוודיה, בתחילת מלחמת העולם השנייה. קשרים בינלאומיים הורחבו בשנות ה-1940 ו-1950 המאוחרות, וכללו את נורווגיה, פינלנד, בלגיה, הולנד, שווייץ ואוסטריה. רוב ערוצי המכירות האלה, התבססו על 'הסכמי סוכנות', אך מאחר שהיקף היצוא עמד על כשלושה רבעים מהמחזור - היו יתרונות ברורים להקמת סניפים או חברות בת. רבים מ'הסכמי הסוכנות' הישנים הוחלפו בייצוג עצמי של לונדבק בשנות ה-1960. הפיכת החברה לבינלאומית הייתה עתה בתנופה מלאה. בשנת 1970 העסיקה לונדבק 580 אנשי סגל בדנמרק ו-99 בחוץ לארץ - כמעט כפול ממספר העובדים 10 שנים קודם לכן.

לאחר 60 שנות צמיחה, היו ללונדבק כל כך הרבה מחלקות ומוצרים שונים, שהיה כמעט בלתי אפשרי לקיים פקוח כולל. היה ברור שיש לצמצם את מספר הפעילויות. בעתיד, תתמקד החברה בלעדית על הפיתוח, הייצור והמכירות של תרופות לטיפול במחלות מערכת העצבים המרכזית. אולף הובנר (Oluf Hubner) ואולף תרין (Olaf Thrane), שהיו ממנהלי החברה, פרשו בתוך ארבע שנים, אחד אחר השני, ובכך הסתיים עידן בלונדבק. שניהם יכלו להשקיף אחורה על קריירות המשתרעות על פני 40 שנה, שבהן הם עיצבו את הצלחת החברה. האחריות הועברה ל- פ. וי. פיטרסן שנשאר אחראי גם למחקר ופיתוח.

לונדבק משנות השמונים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות השמונים, החלה לונדבק להתרכז בפיתוח מעמדה בתחום התרופות לטיפול במערכת העצבים המרכזית. ביטול מחלקות המיקרוביולוגיה והקוסמטיקה: המחקר המיקרוביולוגי בוטל מיד לאחר פרישתו של אולף הובנר. הסיכויים לגילוי מקורות חדשים של אנטיביוטיקה, לא היו טובים. מספר הפרויקטים למחקר הופחת במידה רבה באותה עת. מאמצים עתידיים יתרכזו בתחומים שהיו צפויים להניב את הדיבידנדים הפיננסיים הגדולים ביותר. פירוש הדבר היה גם סגירת מחלקת הקוסמטיקה והסוכנויות הישנות. עד סוף שנות השבעים עוד מכרה לונדבק צבעי שיער, דאודורנטים וקרמים לשיזוף.

תרשים מבנה של תרופת CIPRAMIL שלונדבק החלה לשווק מ-1989

פירושו של חלק מ'ניקוי האביב' הכללי של לונדבק היה, שכל המאמצים יתרכזו בפיתוח מעמדה של לונדבק בתחום התרופות הקשורות למערכת העצבים המרכזית. באמצעות התרופות המקוריות שלה כגון TRUXAL, FLUANXOL, CISORDINOL, SAROTEN, NORITREN - ששימשו חולים הסובלים ממחלות נפש. מטרת החברה הייתה לפתח תרופות טובות יותר - בעלות פחות תופעות לוואי. רווחי לונדבק בשנות השמונים אכזבו. אף שהפיתוח של תרופות חדשות הוא עניין ממושך ורצוף קשיים - הרי שגם ההתאמה לדרישות ההסדרה בתחומי איכות הסביבה והבטיחות - דרשו השקעות גדולות. לדוגמה CIPRAMIL פותחה במשך 15 שנה, לפני שהחלה להימכר בדנמרק בשנת 1989. שנתיים מאוחר יותר אריק ספרונק ג'נסן (Sprunk Jansen) החליף את פיטרסן כאיש המוביל את לונדבק קדימה.

המנהל הכללי אריק ספרונק ג'נסן החל לכהן בשנת 1987. כאשר הצטרף ללונדבק, למד ינסן, שהחברה לא שיווקה את המוצרים החדשים שלה ביעילות - דבר שהביא למאבקי כוח פנימיים בהנהלה, וגרוע מזה - גרמה להקטנת הרווחים. מאז 1966, לא הובאו לשוק שום תרופות חדשות שפותחו. החברים במועצת המנהלים, שהיו אחראים לייצור ולפיתוח, רבו על בסיס יומי, ואף אחד מהם לא רצה להתעסק בשיווק, מאחר שהם האמינו כי "מוצרי לונדבק משווקים את עצמם". ינסן טיפל ביחסים בין חברי מועצת המנהלים, והדגיש את החשיבות של השיווק. הוא גם פיטר למעלה ממאה עובדים בשנתו הראשונה, כולל את המנהלים הכלליים של מספר סניפים מעבר לים, מאחר שהבין שטווח המוצרים של לונדבק היה רחב מדי. ינסן מיקד מחדש את לונדבק כמתמחה בתרופות לטיפול במחלות מערכת העצבים המרכזית, ובמהלך שנות התשעים המוקדמות, שונו מבנה החברה, חטיבת המחקר ואוכלוסיית העובדים.

החברה התמקדה במחקר הפסיכו-תרופתי, שהוחל על ידי פיטרסן עוד בשנות הארבעים. כראש חטיבת המחקר, הוא הניח את היסודות לתרופות לטיפול במערכת העצבים המרכזית - תחום שהוא עתה המומחיות של החברה. בשנות השמונים במחקר עצמי של לונדבק פותחה ציפראמיל (CIPRAMIL), לטיפול בתופעת הדיכאון. ציפראמיל החלה להיות משווקת בדנמרק בשנת 1989, ומאז נרשמה ב-70 מדינות ברחבי העולם. במהלך שנות התשעים, גדל שיווק הציפראמיל והפך למוצר העיקרי של לונדבק. מכירות התרופה מייצגות 78% מהמחזור הכולל של החברה לשנת 1990.

הפיתוח במהלך שנות התשעים גדל בהיקפים גדולים והניב שיעורי צמיחה שנתיים, שרק חברות דניות אחרות, מעטות, יכולות להידמות אליהם. הוקמו עשרים ואחת חברות בת ופעילויות השיווק גדלו. המחזור גדל מ-1.8 מיליון קרונה בשנת 1995, ל-4.2 מיליארד בשנת 1999, יחד עם גידול בהוצאות המחקר ופיתוח מ-257 מיליון ל-824 מיליון באותה תקופה. בשנת 2000 טיפס המחזור ל-1.3 מיליארד, רק ברבעון הראשון.

מניות החברה נרשמו בבורסה של קופנהגן (KFX) ביוני 1999. אף על פי שלא היה לחברה מחסור בכסף, הרי שהרישום למסחר בבורסה, אפשר את הגישה של לונדבק להון חדש, למקרה שתרצה לרכוש עוד חברות בנות, שכבר היו 30 במספר, בשנת 2000. החברה הפכה לשקופה יותר, והועמסה אחריות נוספת על ההנהלה, אך יחד עם זאת הונהגה שיטה חדשה של הטבה לעובדים, בצורת הענקת מניות.

לונדבק צלחה בהצלחה את הקשיים הרבים בפניהם היא עומדת בשוק אירופי מהודק. הודות לחברת הגנריקה האמריקאית Forest Laboratories, במהלך מספר שנים קטן, הפכה ארצות הברית לשוק הלאומי הגדול ביותר, שמשווקת את ציפראמיל תחת השם CELEXA מספטמבר 1998. Forest Laboratories אינה עוסקת בעצמה במחקר, ובמקום זאת מתמקדת בפיתוח ומכירות של מוצרי חברות אחרות בתוך ארצות הברית.

ב-1 בנובמבר 2003 החליף קלאוס ברסטרופ (Claus Brastrup) את ינסן כמנהל הכללי של לונדבק, שביקש לפרוש לאחר 17 שנים של הצלחה, בניהול החברה.

במרץ 2018 רכשה החברה את פרקסטון תראופטיקס בסכום של 905 מיליון אירו. בספטמבר 2017 עזב מנכ"ל החברה קאר שולץ לטובת טבע.[2] בספטמבר 2019 רכשה החברה את אלדר תמורת כמעט 1.7 מיליארד דולר.[3]

ב-2020 פקע הפטנט של לונדבק על ציפרלקס בישראל.[4]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לונדבק בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Executive Summary, lundbeck
  2. ^ אלי שמעוני, לונדבק: כבר לא חיה על כדורים נגד דיכאון, באתר כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2017-09-12
  3. ^ "לונדבק תרכוש מתחרה של טבע תמורת 1.7 מיליארד דולר". TheMarker. נבדק ב-2022-01-14.
  4. ^ TheMarker:לונדבק ישראל החלה בפיטורים – בעקבות אובדן הפטנט על ציפרלקס – פארמליין – Pharmaline