לוויין קרב
לוויין קרב הוא אמצעי לחימה המוצב במסלול בחלל. כיום, על פי הידוע, אין לווייני קרב בחלל, וזאת עקב "אמנת החלל החיצון" מ-1967, האוסרת הצבת כלי נשק בחלל ועל הירח. סיבה מרכזית ליצירת האמנה הייתה האפשרות לשימוש בלוויני קרב לתקיפה גרעינית בהפתעה וללא התרעה מוקדמת. ניסויים בשימוש בלווייני קרב החלו כבר בשנות ה-60 על ידי ברית המועצות, ששיגרה לווייני קמיקזה שתקפו לווייני מטרה בהצלחה. לווייני קרב משמשים לתקיפת מטרות ואף להגנה. לווייני קרב משמשים בלוחמת חלל-חלל ואף בלוחמת חלל-קרקע. עקב האיסור בהצבת כלי נשק בחלל מתמקדות המעצמות בפיתוח ובבנייה של כלי נשק כאלו.
סוגים של לווייני קרב
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחלקים את לווייני הקרב למספר קטגוריות, המבוססות על מיקום המטרה ושיטת התקיפה. בלוחמת חלל-חלל, שבה התוקף והנתקף נמצאים בחלל, קיימים מספר לווייני קרב. לוויין תקיפה - משמש לשיגור עצמים מתוך כוורת המחוברת אליו, כנגד מטרה בחלל. ניתן להשתמש בעצמים המבוססים על אנרגיה קינטית או עצמים מבוססי מנוע. עצמים המבוססים על מנוע חמושים בראש קרב המכיל חומרי נפץ. לוויין קמיקזה - לוויין המכיל חומרי נפץ ומשמש כראש קרב. הלוויין מתפוצץ בקרבת לוויין המטרה או בעת התנגשות בו. האפשרות לשימוש בלוויין בעל ראש קרב גרעיני, כחלק מאסטרטגיות של מלחמה גרעינית, יצרה יישומים בלוחמת חלל-קרקע ואף בלוחמת חלל-חלל. לווין גרעיני- בעת הפעלתו בחלל משמש להשמדה של כלי חלל באזור נרחב. בנוסף, יכול לייצור, לאורך זמן, אזור המשמיד כל כלי חלל העובר דרכו. בלוחמת חלל-קרקע ישמש הלוויין הגרעיני לתקיפה של מטרות על פני כדור הארץ. שיטת תקיפה זו מאפשרת מכה גרעינית בהפתעה, כמעט ללא התרעה מוקדמת.
אמצעי לחימה כנגד לוויינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – נשק נגד לוויינים
קיימים מספר אמצעי לחימה מבצעיים שניתן להשתמש בהם כנגד לוויינים. טילי קרקע-חלל בעלי ראש קרב קונבנציונלי נוסו בהצלחה על ידי ברית המועצות ועל ידי ארצות הברית וב-2007 גם על ידי סין. טילים אלו יכולים ליירט לוויינים במסלול נמוך. ב-1985 ביצעה ארצות הברית שיגור מוצלח של טיל אוויר-חלל על ידי מטוס אף-15, שפגע בלוויין שנע במסלול נמוך. ניסויים שביצעו ברית המועצות וארצות הברית בשנות ה-50 וה-60 הראו כי נשק גרעיני המופעל בחלל פוגע קשות במערכי לוויינים. לוויין עלול להיפגע ישירות מהפיצוץ ואף מהפעימה האלקטרומגנטית (EMP) ומהענן הרדיואקטיבי הנותר. בנוסף יכול לוויין להיפגע על ידי תקיפה ישירה על ידי לוויין אחר. ניתן אף לשבש את התקשורת שלו עם תחנת הפיקוד ובקרה שעל הקרקע.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "היתכנות טכנית של יוזמת ההגנה האסטרטגית", מייקל מאי, בתוך "אסטרטגיה של נשק קונוונציונלי", עורך: ג'רלד שטיינברג, האוניברסיטה הפתוחה (1997)
- "מלחמה ואסטרטגיה", מאת יהושפט הרכבי, עמ' 133, 232, הוצאת מערכות, תל אביב (2005)