לודויג (נחמן) פוזנר

נחמן פוזנר, 1965

לודויג (נחמן) פּוֹזנֶר (על פי רוב: ל"נ פוזנר; 1902 - 25 באוגוסט 1978) היה מייסד ומנהל בית הספר התיכון המאוחד רחובות (תמ"ר; כיום תיכון ע"ש דה שליט), פרופסור למתמטיקה שכיהן כראש הראשון של החוג למתמטיקה שימושית באוניברסיטת תל אביב.

ביוגרפיה

גרמניה (1902-1933)

לודויג (נחמן) פוזנר נולד ב-1902 בברלין בירת גרמניה במשפחה יהודית מתבוללת, בנם של הצייר מוריץ פוזנר וטרודה לבית אופנהיים.

מגיל צעיר הזדהה כציוני והצטרף לתנועת הנוער הציונית "בלאו וייס" ("כחול לבן"). שפעילותה העיקרית הייתה סיורים רגליים ברחבי גרמניה ולא עידוד עלייה לארץ ישראל. פוזנר נותר בגרמניה ועבד בה כמורה בבית ספר תיכון.

בשנות ה-30 של המאה ה-20, לאחר עליית הנאצים לשלטון והחרפת האנטישמיות, הוא סולק ממשרתו. קלגסים נאצים תכננו להיכנס במפתיע לבית הספר ולסלק את המורים היהודים באופן משפיל. השמועה על תוכניתם הגיעה לאוזני המורים היהודים וביום המיועד הם לא באו לבית הספר. אולם, משמעות המצב הובנה: אין עתיד ליהודים בגרמניה הנאצית.

אינטרמצו שוודי

פוזנר, שלא רצה להתנתק מתרבות אירופה, העדיף להגר למדינה אירופית. הוא קיווה גם שאם הקהילה היהודית תוכיח עצמה כמועילה במדינה שכנה, גרמניה תתנער מן האנטישמיות. הוא היגר לשוודיה. בארץ זו, בעלת המסורת הסוציאלית-דמוקרטית הוא קיווה גם ליצור בסיס ממנו אפשר יהיה להתמודד עם לבטים קיומיים וערכיים שונים שהתרבו בקרב יהדות גרמניה.

פוזנר ורעייתו הקימו בשוודיה מוסד חינוכי. הם שכרו חווה גדולה, ושיפצו אותה כך שתתאים כפנימייה לצעירים בגילאי 13–18. תוכנית הלימודים כללה הוראת עברית מודרנית, וכן לימודים כלליים: מדע וכל מה שנקרא היום מקצועות הליבה ברמה תיכונית.

מדען ומחנך בארץ ישראל

באביב 1937 עלה לבדו לארץ ישראל (המשפחה נשארה בשוודיה עד שמצא עבודה ופרנסה בארץ ישראל). בסוף מרץ 1938 הצטרפה משפחתו (אשתו יעל לוטה, בנו יוחנן ובתו רות) והנהלת הפנימייה הועברה לידיים אחרות. בשנים 1938–1942 עבד פוזנר כמורה בבית ספר תיכון בירושלים ב-1942 הוזמן לנהל את בית הספר התיכון ברחובות שהיה בתחילת דרכו ולמדו בו 21 תלמידים בלבד.

שנתיים אחר כך נוסד בית הספר התיכוני בהנהלתו של יזהר סמילנסקי (ס. יזהר). לאחר שנה נוספת החליטו שני המנהלים לאחד את בתי הספר. הייתה זו תחילתה של ידידות ממושכת שצלחה כמה חילוקי דעות והבדלי מנטליות. ס. יזהר עזב את ההוראה בבית הספר התיכון כשנבחר לכנסת ב-1949, אולם אשתו הציירת נעמי וולמן-סמילנסקי לימדה עוד מספר שנים. בימי המלחמה 1943–1944 הגיעו ארצה הילדים הראשונים משארית הפליטה. יעל פוזנר עבדה באותו הזמן בעליית הנוער והייתה במגע ישיר עם הילדים העולים. ב-1944 הצטרפה למשפחה טניה פטשקרו (היום יונה אשכנזי).

מיום עלייתו ארצה ועד מלחמת העצמאות השתתף פוזנר במחנות-נוער באימונים ובפעולות הגנה, ועם זאת שמר במשך כל השנים על עמדה ביקורתית ועצמאית בעניינים לאומיים. העבודה החינוכית בניהול בית-הספר, בה השקיע הרבה יזמה ורעיונות, נתנה לו סיפוק רב אך לא מנעה ממנו לשמור על קשר עם המדע על ידי השתתפות בהרצאות וקורסים במכון ויצמן למדע ובפקולטה לחקלאות שברחובות.

בשנות החמישים החל להתעניין בסטטיסטיקה, ומצא בה ביטוי לנטיותיו המדעיות. הוא החל ללמד סטטיסטיקה במסגרת הפקולטה לחקלאות, ולסייע לחוקרי הפקולטה בתכנון ניסוייהם וניתוח תוצאות מחקריהם.

ב-1954 נוסדה אוניברסיטת תל אביב, ופוזנר ייסד בה את החוג למתמטיקה שימושית. היישומיות התבטאה בייעוץ מקצועי שנתנו מתמטיקאים למחקרים חקלאיים, רפואיים וחינוכיים. הוא השתתף בייעוץ מסוג זה הלכה למעשה והשכלתו הרחבה (למד באוניברסיטת ברלין פילוסופיה, כלכלה וחינוך בנוסף להתמחותו העיקרית בפיזיקה ומתמטיקה) סייעה לו להתאים מודלים תאורטיים למסקנות אמפיריות. פוזנר לא פרסם עבודות מחקר בסטטיסטיקה "טהורה". הספר היחיד מפרי עטו שפורסם הוא מבוא לסטטיסטיקה ולתורת ההסתברות (הוצאת "מסדה" תל אביב, 1969).

בנו הוא הסוציולוג פרופ' יוחנן פרס.

ספרו

• מבוא לסטטיסטיקה ולהסתברות, מהדורה ניסיונית, תל אביב: משרד החינוך והתרבות - המזכירות הפדגוגית לחינוך העל-יסודי; המכון לאמצעי הוראה, תשכ"ח 1968/1969. ("יוצא ביוזמתה ובפיקוחה של הוועדה לניסויים בהוראת המתמטיקה") (מהדורה קודמת הופיעה בשנת תשכ"ז 1966)
  • מבוא לסטטיסטיקה ולתורת ההסתברות, רמת גן: מסדה, 1971. (אושר ללימוד בבתי ספר תיכוניים)

לקריאה נוספת

• שלמה ברויאר, 1959-1989 שלושים שנות בית הספר למדעי המתמטיקה, אוניברסיטת תל אביב, 1991.
• מרדכי נאור, כאלה היינו עמוד 22, סיפורו על תקופת לימודו תחת פרופסור לודוויג נחמן פוזנר

קישורים חיצוניים

• לודויג נחמן פוזנר, דף שער בספרייה הלאומית