לודוביקו אינאודי
2.jpg) | |
| לידה |
23 בנובמבר 1955 (בן 68) טורינו, איטליה  |
|---|---|
| מוקד פעילות |
איטליה |
| תקופת הפעילות |
מ-1980 |
| מקום לימודים |
הקונסרבטוריון של מילאנו |
| סוגה |
מוזיקה מינימליסטית, מוזיקה קלאסית של המאה ה-20, מוזיקת העידן החדש הנאו-קלאסית, פופ אופראי |
| שפה מועדפת |
איטלקית |
| כלי נגינה |
פסנתר |
| חברת תקליטים |
Ariston |
| מספר צאצאים |
3 |
| פרסים והוקרה |
|
|
ludovicoeinaudi | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
לודוביקו אינאודי (באיטלקית: Ludovico Maria Enrico Einaudi; נולד ב-23 בנובמבר 1955 בטורינו, איטליה) הוא מלחין ופסנתרן איטלקי. החל את הקריירה שלו כמלחין קלאסי, ולאחר מכן שילב סגנונות וז'אנרים אחרים כמו פופ, רוק, פולק ומוזיקת עולם.
הוא הלחין מנגינות לסדרות וסרטים רבים כמו "מחוברים לחיים", "זוהי אנגליה" וזוכי פרס גלובוס הזהב ופרס האוסקר "האב" ו"ארץ נוודים".
אודות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אינאודי נולד בטורינו. אביו, ג'וליו אינאודי היה בעלים של הוצאה לאור מהבולטות באיטליה, וסבו, לואיג'י אינאודי, היה הנשיא השני של הרפובליקה האיטלקית בין השנים 1948 ל-1955. אמו, רנטה אלדרונדי, ניגנה לו בפסנתר בילדותו.[1] אביה, וולדו אלדרונדי, היה פסנתרן, מנצח אופרה ומלחין שהיגר לאוסטרליה לאחר מלחמת העולם השנייה .[2]
איינאודי החל להלחין מוזיקה כנער, תחילה על ידי נגינה בגיטרה.[3] הוא למד בקונסרבטוריון של מילאנו, ובשנת 1982 קיבל דיפלומה בהלחנה.[4] באותה שנה הוא למד בשיעור תזמור של לוצ'יאנו בריו וזכה במלגה לפסטיבל המוזיקה של טנגלווד.[5] הוא למד גם על ידי שיתוף פעולה עם מוזיקאים כמו באלקה סיסוקו ממאלי ו- ג'יבאן גספאריאן מארמניה.[3] המוזיקה שלו היא אמביינטית, מדיטטיבית ולעיתים קרובות מופנמת, ונשענת על מינימליזם ופופ עכשווי.[5]
לאחר כמה שנים של הלחנה סטנדרטית החל להתנסות בעבודה עם מולטימדיה והלחנת מוזיקה מינימליסטית ומוזיקת עולם.
במהלך שנות השבעים ,עבד אינואדי ביחד עם סולן להקת הדלתות ג'ים מוריסון לפני מותו כשהוסיף מוזיקת פסנתר להקראת פואמותיו של מוריסון.
לאחר שלמד בקונסרבטוריון במילאנו, עינאודי הקדיש מספר שנים להלחנה בצורות מסורתיות, כולל כמה יצירות קאמריות ותזמורתיות.[6] עד מהרה הוא זכה לתשומת לב בינלאומית והמוזיקה שלו הוצגה במקומות כמו תיאטרו אלה סקאלה, פסטיבל המוזיקה של טנגלווד, מרכז לינקולן ומרכז ברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס לאמנויות הבמה.[7]
איינאודי החל להלחין פסקולים לקולנוע באמצע שנות ה-90. הוא התחיל עם שני סרטים של מישל סורדילו, Da qualche parte in città ב-1994 ו- Acquario ב-1996, שעליהם זכה בגרולה ד'אורו עבור הפסקול הטוב ביותר. ב-1998 הלחין את הפסקול של Treno di panna ואת הפרטיטורה של Giorni dispari מאת דומיניק טמבסקו.[8]
בשנת 2005, הוא מונה לקצין מסדר ההצטיינות של הרפובליקה של איטליה. [9]
בשנת 2008 היה בין עורכי התוכנית האמנותית של תיאטרון בפרוג'ה שהוקם במימון חברת ברונלו קוצ'ינלי.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של לודוביקו אינאודי (באנגלית ובאיטלקית)
לודוביקו אינאודי, ברשת החברתית פייסבוק
לודוביקו אינאודי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
לודוביקו אינאודי, ברשת החברתית אינסטגרם
לודוביקו אינאודי, ברשת החברתית טיקטוק
לודוביקו אינאודי, סרטונים בערוץ היוטיוב
לודוביקו אינאודי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
לודוביקו אינאודי, באתר AllMovie (באנגלית)
לודוביקו אינאודי, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
לודוביקו אינאודי, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
לודוביקו אינאודי, באתר ספוטיפיי
לודוביקו אינאודי, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
לודוביקו אינאודי, באתר Last.fm (באנגלית)
לודוביקו אינאודי, באתר AllMusic (באנגלית)
לודוביקו אינאודי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
לודוביקו אינאודי, באתר דיזר
לודוביקו אינאודי, באתר Discogs (באנגלית)
לודוביקו אינאודי, באתר Songkick (באנגלית)
.svg){kind=icon}
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "History and Mystery The piano spheres of Ludovico Einaudi: Interview". Bluefat. ארכיון מ-24 במרץ 2011. נבדק ב-12 בינואר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Bio / More About Ludovico Einaudi" (אורכב 13.08.2016 בארכיון Wayback Machine), rockpaperscissors.biz. Retrieved 5 June 2016.
- ^ 1 2 "Ludovico Einaudi". Mainly Piano. בפברואר 2010. ארכיון מ-5 ביולי 2011. נבדק ב-12 בינואר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Ludovico Einaudi". Ponderosa Music. ארכיון מ-10 במאי 2009. נבדק ב-12 בינואר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Ludovico Einaudi". Chester Novello. ארכיון מ-17 באפריל 2008. נבדק ב-12 בינואר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Ludovico Einaudi". Chester Novello. ארכיון מ-17 באפריל 2008. נבדק ב-12 בינואר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Minderovic, Zoran. "Ludovico Einaudi". Allmusic. ארכיון מ-19 במרץ 2021. נבדק ב-12 בינואר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Home". LudovicoEinaudi.com. אורכב מ-המקור ב-9 באפריל 2008. נבדק ב-12 בינואר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Mr. Ludovico Maria Enrico Einaudi". Quirinale.it. נבדק ב-10 ביולי 2023.
{{cite web}}: (עזרה)