לובה (קבוצה אתנית)

קבוצת הלובה (Luba), המכונה גם בלובה (Baluba), היא אחת מקבוצות הבנטו הממוקמות במרכז יבשת אפריקה, בדרום-מרכז הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו.^[1] הלובה התפתחו מן המאה ה-5 ועד לימינו, ואוכלוסייתה מונה כיום כ-9 מיליון בני אדם.

המונח "לובה" מיוחס למצבור של עמים בעלי תפיסה זהה של קדושת המלוכה. הלובה מחולקים לתת קבוצות רבות בעלי ניבים שונים בשפת הלובה, מתוכם שלושה עיקריים: לובה-קסאי, לובה קטנגה וסוואהילי. ללובה תרבות עתיקה בעלת היסטוריה מלכותית עשירה, המיוצגת עד היום דרך חפצי אומנות בעלי שימושים ומשמעויות מגוונות.

קבוצת הלובה החלה להתפתח בסביבות המאה ה-5 לספירה, ובשנים 1585–1889 פעלה ממלכת לובה.^[2]^[3] בתקופת הממלכה הלובה פיתחו את היכולת והאמצעים להפקת מגוון מתכות מתוך המינרלים שהיו באזור הממלכה, כמו כן פיתחו כישורי גילוף בעץ, קדרות, עיבוד מתכות מתוחכם, אומנות בשנהב ועיבוד תכשיטים.^[4]^[1] עושרם והצלחתם היו חריגים במרחב בהתחשב במיקום המיוער וההררי שבו חיו והובילו להגעתם של סוחרים. בעקבות זאת הלובה לקחו חלק בפשיטות ומלחמות אזוריות במחצית השנייה של המאה ה-19.^[5] במהלך המאה ה-19 הלובה היו קורבן לסחר העבדים והשנהב, כאשר נלקחו ממנה אנשים גם לחוף האטלנטי על ידי הסוחרים הפורטוגזים וגם לחוף המזרחי על ידי סוחרים ערבים ממוצא סוואהילי.^[6]^[1]

התקופה הקולוניאלית

בשנת 1885 לאופולד השני, מלך בלגיה, זכה להכרה אירופית על השטחים הידועים כיום כהרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. המשלחת הבלגית הראשונה למחוזותיהם של הלובה הייתה בשנת 1891.^[3] באותה השנה מלך בלגיה מינה את טיפו טיפ, סוחר עבדים זנזיברי ממוצא סוואהילי, כמושל מרחבי באזור הכולל את שטחיהם של הלובה.

הלובה נכפו לעבוד במכרות הנחושת של מחוז קטנגה, מה שהוביל למקרי מוות רבים. הלובה מרדו בממשל בשנת 1895 ובשנית בשנים 1905–1917, התקוממויות אלו נכשלו עקב כוחו הרב של הצבא הקולוניאלי.^[1]

דת

האמונות המסורתיות של הלובה כללו את תפיסת ה"שקפנגה" (Shakapanga) - תפיסה של בורא עולם, ישות עליונה, העומדת בראש העולם הטבעי והעולם העל טבעי.^[7] העולם העל טבעי התקיים במקום שבו האבות הקדמונים "בנקמבו" (Bankambo) ובווידיה (Bavidye) חיו. דתות הלובה מקבלות את האפשרות של שיתוף בין החיים והמתים.^[7]

החיים הדתיים כוללים תפילות, שירה קהילתית, ריקודים, מנחות, טקסי חניכה וטקסי מעבר. טקסים ומנהגים הועברו על ידי כוהנים בטקס פולחני. כוהנים אלו ביצעו כשפים וריפוי במהלך הטקסים. האמונה הדתית אינה מגבילה עצמה לטקסים בלבד אלא כוללת רעיונות של אישיות טובה, לב טוב, כבוד לזולת וכבוד עצמי. תפיסת החברה על פי האמונות הדתיות הובילה לחיים חברתיים טובים ומתפתחים.^[7]

נצרות

בשנת 1891 הנצרות הגיעה לקבוצת הלובה על ידי מיסיונרים שהגיעו עם השלטון הקולוניאלי הבלגי.^[6] חלק מאותם המיסיונרים ביצעו מחקרים אתנוגרפיים, בתחילה בצורה אגרסיבית וחלוקת הוראות לאנשי הלובה אך לאחר הכרות משמעותית, הלובה זכו לאהדה מצד המסיונריים כאשר אלו למדו והבינו את המסורות, האמונות ואת עושרם התרבותי.^[8] כיום כ-86% מקבוצת הלובה היא נוצרים.^[9]

תרבות הלובה

כפריהם של הלובה נטו להתקבץ לכדי רחוב ארוך אחד, באזורי הסוואנה והיערות, בבתים מלבניים בעלי גגות סכך. למחייתם האנשים צדו ודגו בנחלים שבאזורם, ליקטו פירות מן הטבע ושלטו בחקלאות. בעידן המודרני הם גידלו קסוואה, תירס, וניהלו משק בעלי חיים.^[1]

אומנות

פרטי האומנות של הלובה משמשים כזיכרון להיסטוריה התרבותית ומצביעים על קשר בין אירועים היסטוריים לתרבות הנוכחית, לתהליכים פוליטיים שהחברה עברה, ולדרכי התנהגות בחיי היום יום. בין פריטיהם המלכותיים: הלוקסה, החנית, כָנַה לקשת, שרפרף מלכותי, מָטֶה הצ'יף.

אישים - בני הלובה

לורן-דזירה קבילה (Laurent-Désiré Kabila), היה נשיאה השלישי של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו בין השנים 1997 עד להרצחו בשנת 2001.
ג'וזף קבילה (Joseph Kabila Kabange) הוא בנו של לורן קבילה, מכהן כנשיאה של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו החל מהירצחו של אביו. נבחר לנשיאות בשנית ובשלישית בשנים 2006, 2011.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לובה בוויקישיתוף

לובה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ Anthony Appiah; Henry Louis Gates, Encyclopedia of Africa, Oxford University Press, 2010-01-01, עמ' 14-15, 88-89, 106, 130-131, 309-310
^ Toyin Falola; Daniel Jean-Jacques, Africa : an encyclopedia of culture and society, ABC-CLIO, 2015, עמ' 285-286, ISBN 978-1-59884-666-9
^ ¹ ² Reefe, Thomas Q., The rainbow and the kings : a history of the Luba Empire to 1891, University of California Press, 1981-01-01
^ Alexander Ives Bortolot, Kingdoms of the Savanna: The Luba and Lunda Empires
^ Reefe, Thomas Q., The rainbow and the kings : a history of the Luba Empire to 1891, University of California Press, 1981-01-01
^ ¹ ² Reefe, Thomas Q., The rainbow and the kings : a history of the Luba Empire to 1891, University of California Press, 1981-01-01
^ ¹ ² ³ Encyclopedia of African religion / 2 [N - Z, index.], Sage, 2009-01-01
^ David Maxwell, The Soul of the Luba: W.F.P. Burton, Missionary Ethnography and Belgian Colonial Science, History and Anthropology 19, 2008-12-01, עמ' 325–351 doi: 10.1080/02757200802517216
^ Joshua project

[הערה_מספר_20170329050447:0-1] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ Anthony Appiah; Henry Louis Gates, Encyclopedia of Africa, Oxford University Press, 2010-01-01, עמ' 14-15, 88-89, 106, 130-131, 309-310

[2] Toyin Falola; Daniel Jean-Jacques, Africa : an encyclopedia of culture and society, ABC-CLIO, 2015, עמ' 285-286, ISBN 978-1-59884-666-9

[הערה_מספר_20170329050447:3-3] ¹ ² Reefe, Thomas Q., The rainbow and the kings : a history of the Luba Empire to 1891, University of California Press, 1981-01-01

[4] Alexander Ives Bortolot, Kingdoms of the Savanna: The Luba and Lunda Empires

[5] Reefe, Thomas Q., The rainbow and the kings : a history of the Luba Empire to 1891, University of California Press, 1981-01-01

[הערה_מספר_20170329050447:1-6] ¹ ² Reefe, Thomas Q., The rainbow and the kings : a history of the Luba Empire to 1891, University of California Press, 1981-01-01

[הערה_מספר_20170329050447:2-7] ¹ ² ³ Encyclopedia of African religion / 2 [N - Z, index.], Sage, 2009-01-01

[8] David Maxwell, The Soul of the Luba: W.F.P. Burton, Missionary Ethnography and Belgian Colonial Science, History and Anthropology 19, 2008-12-01, עמ' 325–351 doi: 10.1080/02757200802517216

[9] Joshua project

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]