לואי ויירן
 | |
| לידה |
8 באוקטובר 1870 פואטייה, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
2 ביוני 1937 (בגיל 66) פריז, צרפת |
| מקום קבורה |
בית הקברות מונפרנאס |
| מוקד פעילות |
צרפת |
| מקום לימודים |
הקונסרבטואר של פריז, Institut National des Jeunes Aveugles |
| סוגה |
סימפוניה, מוזיקה קלאסית |
| שפה מועדפת |
צרפתית |
| כלי נגינה |
עוגב |
| פרסים והוקרה |
אביר בלגיון הכבוד |
  | |
לואי ויקטור ז'יל ויירן (בשם מלא בצרפתית: Louis Victor Jules Vierne; 8 באוקטובר 1870 – 2 ביוני 1937) היה נגן עוגב ומלחין צרפתי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לואי ויירן נולד כמעט עיוור וגילה נטייה למוזיקה מגיל צעיר.
כמו גבריאל פורה, היה גם ויירן עוזר לנגן העוגב שארל-מארי וידור בכנסיית סן-סולפיס בפריז ומשנת 1900 כיהן כנגן עוגב ראשי בנוטרדאם של פריז. ויירן נחשב לאחד מגדולי האלתור המוזיקלי בדורו. רוב יצירותיו לא נכתבו מעולם. היו לו סגנון הלחנה נקי ואלגנטי, שכיבד צורה מעל לכל - אפילו אותם אלתורים מעטים שלו שהשתמרו על גבי הקלטות פונוגרף מוקדמות נשמעות כחיבורים מוגמרים. שפתו ההרמונית נשאה אופי רומנטי עשיר, אך לא סנטימנטלי או תיאטרלי כזו של מורו המוקדם סזר פרנק. מכל נגני העוגב הצרפתים הגדולים במפנה המאה, הייתה זו אולי המוזיקה שלו שהשתמשה בניב הייחודי והמובהק ביותר לכלי הנבחר שלו והיא מהווה השראה לכל מלחיני העוגב הפריזאים הגדולים שבאו אחריו.
מכלול יצירתו לעוגב כולל שש סימפוניות, "24 קטעי פנטזיה" (בהם "פעמוני וסטמינסטר" המפורסם שלו) ו-"24 קטעים בסגנון חופשי", בין שאר יצירות. יש גם כמה יצירות קאמריות (סונאטות לכינור וצ'לו, חמישיית פסנתר ורביעיית מיתרים, לדוגמה), מוזיקה ווקאלית וכוראלית וסימפוניה ב-לה מינור לתזמורת.
חייו של ויירן היו רצופי קשיים, הן פיזית והן רגשית, והניסיונות הרוחניים שעמד בהם משתקפים לא פעם במוזיקה שלו. התבלולים שסבל מהם מלידה לא עיוורו אותו כליל, אבל הוא היה למה שנחשב כיום "עיוור על פי חוק". בשלב מוקדם בקריירה שלו כתב מוזיקה על דפי תווים בגודל מיוחד וב"עיפרון גדול", כפי שתיאר ידידו מרסל דופרה. בהמשך חייו, ככל שראייתו פחתה והלכה, פנה לכתב בראייל לרוב עבודתו. פרידה מאשתו השפיעה עליו מאוד והוא איבד את בנו בשדות הקרב של מלחמת העולם הראשונה. אף כי כיהן באחת ממשרות העוגב היוקרתיות ביותר בצרפת, העוגב בקתדרלת נוטרדאם היה במצב גרוע במשך רוב כהונתו שם. בסופו של דבר יצא למסע קונצרטים בצפון אמריקה כדי לגייס כסף לשיקומו. הסיור, שכלל רסיטלים חשובים על עוגבי ואנאמייקר המפורסמים בניו יורק ובפילדלפיה, נחל הצלחה רבה, אך התיש את כוחותיו. תאונת דרכים בפריז גרמה לשבר חמור ברגלו ובמשך זמן מה חששו, שיהיה הכרח לקטוע אותה. הרגל ניצלה, אבל ההחלמה, ומשימת הלימוד מחדש של טכניקת הדוושה שלו, גזלו שנה תמימה באחת התקופות העמוסות ביותר בחייו. על אף קשייו, תלמידיו תיארו אותו פה אחד כמורה נוח, מתחשב, סבלני ומעודד.
אירוע מוחי פגע בויירן בשעת רסיטל לעוגב מיצירות שנות ה-50' של המאה ה-18 בקתדרלת נוטרדאם בערב ה-2 ביוני 1937. הוא השלים את הקונצרט העיקרי, ומאזינים בקהל אמרו, כי הוא הופיע בו במלוא כוחותיו - "במיטב נגינתו כמאז ומתמיד". אחרי הקונצרט הראשי, בא קטע הסיום שנועד להכיל שני אלתורים על נושאים נתונים. הוא קרא את הנושא הראשון בבראייל ובחר את השסתומים שיהיה זקוק להם לאלתור. לפתע צנח קדימה, רגלו השמאלית נוחתת על דוושת "מי" הנמוכה של העוגב. כך הגשים את חלום חייו, שעליו חזר לעיתים קרובות - למות ליד לוח המקלדת של העוגב הגדול בקתדרלת נוטרדאם.
יצירותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]עוגב סולו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אלגרטו אופוס 1 (1894)
- Verset fugué sur 'In exitu Israel' (1894)
- פרלוד אבל אופוס 4 (1896)
- קומוניון אופוס 8 (1896)
- סימפוניה ראשונה ב-רה מינור, אופוס 14 (1898-1899)
- סימפוניה שנייה ב-מי מינור, אופוס 20 (1902)
- סימפוניה שלישית ב-פה# מינור, אופוס 28 (1911)
- מיסה בס, אופוס 30 (1912)
- 24 קטעים בסגנון חופשי לעוגב או הרמוניום, אופוס 32 (1931)
- סימפוניה רביעית ב-סול מינור, אופוס 32 (1914)
- פרלוד ב-פה# מינור, ללא אופוס (1914)
- סימפוניה חמישית ב-לה מינור, אפוס 47 (1923-1924)
- 24 קטעי פנטזיה:
- סוויטה ראשונה אופוס 51 (1926)
- סוויטה שנייה אופוס 53 (1926)
- סוויטה שלישית אופוס 54 (1927)
- סוויטה רביעית אופוס 55 (1927)
- שלושה אלתורים (נוטרדאם של פריז, נובמבר 1928), נכתבו על ידי מוריס דיריפלה (1954):
- שיר לכת אפיסקופלי
- הרהורים
- תהלוכה
- תמונה תלת-לוחית אופוס 58 (1929-1931):
- שחרית
- קומוניון
- מצבה לזכר ילד שהלך לעולמו
- סימפוניה שישית ב-סי מינור, אופוס 59 (1930)
- מיסה בס לזכר המתים, אופוס 62 (1934)
פסנתר סולו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שני קטעים, אופוס 7:
- רושם סתווי
- אינטרמצו
- "דפי אלבום", אופוס 9
- סוויט בורגיניון, אופוס 17 (1899)
- שלושה נוקטורנים, אופוס 34 (1916)
- שנים-עשר פרלודים, אופוס 36
- "פואמה לפעמוני קבורה", אופוס 39 (1916)
- "צלליות ילדים", אופוס 43 (1918)
- "בדידות", אופוס 44 (1918)
- "כה אמר זאראתוסטרה", אופוס 49 (1922)
- שני קטעים לצ'לו, אופוס 5
- לארגו וקנצונטה לאבוב ופסנתר, אופוס 6 (1896)
- רביעיית מיתרים, אופוס 12 (1894)
- סונאטה לכינור ופסנתר, אופוס 23 (1905-1906)
- רפסודיה לנבל, אופוס 25 (1909)
- סונאטה לצ'לו ופסנתר, אופוס 27 (1910)
- חמישיית פסנתר, אופוס 42 (1917)
- "שעות ערב נוכריות" לצ'לו ופסנתר (1928)
- ארבעה שירים יווניים לסופרן ונבל או פסנתר, אופוס 60 (1930)
יצירות שונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מיסה חגיגית ב-דו# מינור ושני עוגבים, אופוס 16 (1900)
- "פראקסיונה" לסולנים, מקהלה ותזמורת, אופוס 22 (1903-1905)
- סינפוניה ב-לה מינור לתזמורת, אופוס 24 (1907-1908)
- "פסיכה" לסופרן ותזמורת, אפוס 33 (1914)
- "Les Djinns" לסופרן ותזמורת, אופוס 35 (1912)
- "ארוס" לסופרן ותזמורת, אופוס 37 (1916)
- "דיכאונות ומצוקות" לסופרן ופסנתר או תזמורת, אופוס 38 (1916)
- "Dal Vertice" לטנור ותזמורת, אופוס 41 (1917)
- פואמה לפסנתר ותזמורת, אופוס 50 (1925)
- "באלאדה למיואש" לטנור ותזמורת או פסנתר, אופוס 61 (1931)
- שירים על פי פואמות מאת פול ורלן, שרל בודלר ואחרים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לואי ויירן, באתר ספוטיפיי
לואי ויירן, באתר AllMusic (באנגלית)
לואי ויירן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
לואי ויירן, באתר Discogs (באנגלית)
לואי ויירן, באתר Songkick (באנגלית)- לואי ויירן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
.svg){kind=logo}
- Louis Vierne 1870-1937 French composer, organist, teacher
- Louis Vierne
- ביצועים של יצירות עוגב מאת לואי ויירן ב-פורמט MP3 ו-MIDI Logos Virtual Library
- קלטת שמע של "24 קטעים בסגנון חופשי לעוגב או הרמוניום" book 1 and book 2 מנוגנים על עוגב וירטואלי