לואי אריה פינקוס

לואי אריה פינקוס
Aryeh Louis Pincus

אריה פינקוס כנציג ישראל לוועידת הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית שנערך במונטריאול בשנת 1949
לידה	1912 קלוקולאן, דרום אפריקה
פטירה	26 ביולי 1973 (בגיל 61 בערך) ירושלים
מדינה	ישראל, דרום אפריקה
השכלה	אוניברסיטת ויטווטרסראנד
נשיא ההסתדרות הציונית העולמית 1972–1973 (כשנה) → אהוד אבריאל יצחק נבון ←

לואי אריה פינקוס (באנגלית: Aryeh Louis Pincus; ‏1912 – 26 ביולי 1973) היה עורך דין בהכשרתו, היה פוליטיקאי, איש תנועת העבודה, איש מינהל ומנהיג ציוני ישראלי יליד דרום אפריקה. שימש כיושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית בין השנים 1965–1973 וכיושב ראש הוועד הפועל של ההסתדרות הציונית העולמית בין השנים 1968–1972.

בצעירותו היה אחד ממנהיגי התנועה הציונית של דרום אפריקה כנציג תנועת העבודה. בשנות ה-30 לחייו מונה פינקוס למנהלהּ הראשון של חברת התעופה "אל על". בשנים 1969–1972 כשעמד בראש ועד הפועל הציוני והסוכנות היהודית הנהיג ארגון מחדש של מוסדות לאומיים אלה. פינקוס תרם למאמצי קליטת הגל הראשון הגדול של העלייה הגדולה מברית המועצות ולטיפוח החינוך היהודי בתפוצות.

הרקע המשפחתי, חייו ופעילותו בדרום אפריקה

לואי אריה פינקוס נולד בשנת 1912 בעיירה קלוקולאן שבמדינת אורנג' החופשית בדרום אפריקה לאביו אהרון דוד פינקוס. סבו מצד אביו, קלמן פינקוס, היגר מליטא, ככל הנראה מאזור העיירה שֶדובה (בפולנית: Szadów; בליטאית: Šeduva; כיום במחוז שאולאי), אז חלק מהאימפריה הרוסית), והתיישב ביוהנסבורג, שם היה לחזן בית הכנסת ברחוב וולמראנס (Wolmarans Street Shul). האב, אהרן פינקוס, השתתף כחייל בצבא הבורים במלחמת הבורים נגד הבריטים, נפל בשבי ושהה שנתיים במחנה מאסר באיי ברמודה. לימים היה לראש העיר קלוקולאן. למשפחת פינקוס קשרי קרבה עם משפחת קפלן משדובה ויוהנסבורג, שאחד מצאצאיה הוא עורך הדין והתעשיין מנדל קפלן, גם הוא ממנהיגי יהדות דרום אפריקה ויהדות העולם, יו"ר כבוד של קרן היסוד, בעבר גזבר הסוכנות היהודית ויו"ר הוועד הפועל של הקונגרס היהודי העולמי. אחיו של אריה פינקוס, עו"ד ג'ואל (יואל) פינקוס, היה מנהיג המפלגה הציונית הרוויזיוניסטית שפעלה בקרב יהודי דרום אפריקה. בן דוד אחר של האחים פינקוס היה הלל דלסקי, חוקר ספרות אנגלית ישראלי.

למד משפטים וכלכלה באוניברסיטת ויטווטרסראנד (Witwatersrand) ביוהנסבורג, ולאחר מכן עבד כעורך דין בין השנים 1934–1948. בשנים 1939–1948 הנהיג את המפלגה הסוציאליסטית הציונית בדרום אפריקה. כמו כן נמנה עם מייסדי סניף תנועת "הבונים" שם. פינקוס השתתף בקונגרס הציוני ה-22 ב-1946 כאחד מנציגי מחנה העבודה הציוני. בין השנים 1940–1948 היה גם סגן יושב ראש הפדרציה הציונית בדרום אפריקה.

שנותיו הראשונות בישראל; מנכ"ל ראשון של חברת "אל על"

קברו של לואי אריה פינקוס בהר הרצל

בשנת 1948, זמן קצר לפני הקמת המדינה עלה אריה פינקוס לארץ ישראל. לאחר שעבד כיועץ משפטי לשר התחבורה דוד רמז, היה המנהל הכללי הראשון של חברת התעופה הישראלית הלאומית "אל על" בשנים 1949–1956. יחד עם ד"ר אברהם ריבקינד, הנחשב אביה המייסד של "אל על" והיה סגן המנהל למסחר, השתתף המנכ"ל פינקוס בביסוסה ובהתפתחותה. בתקופת ניהולו נחנכו הטיסות הבינלאומיות הראשונות של אל על לאירופה, דרום אפריקה ואמריקה, הוטסו לישראל מעל מאה ששים אלף עולים חדשים מתימן, עיראק, איראן והודו, הוקמה חברת "ארקיע" לטיסות פנימיות על בסיס חברת תעופה שהייתה בבעלות ציונית דרום אפריקאית, וכן נוסדו שירותי טיסות המטען של אל על. לקראת סוף 1956 התפטר מפינקוס מתפקידו מ"מניעים אישיים".

בחורף הקיצוני של תחילת שנת 1950, בליל 5/6 בפברואר, התרחשה תאונה דרמטית של המטוס סקיימאסטר "הרצל" של אל על, אשר נפל בעת ההמראה מגובה 15 מ' על מסלול ההמראה. הטייס הצליח להנחית את המטוס על בטן המתכת, והנוסעים, בהם המנכ"ל פינקוס עצמו, וגם הצוות חולצו ללא פגע. המטוס עלה באש ונהרס. נמצא שהתאונה נגרמה על ידי שלג וקרח שנותרו על חלקי המטוס.

המשך פעילותו הציבורית

לאחר סיום תפקידו בחברת אל על חזר פינקוס לעבוד כעורך דין פרטי, היה פעיל בארגונים פוליטיים שונים, בקרנות ציוניות, וכיהן כיושב ראש מועצת המנהלים של אוניברסיטת תל אביב. פעל רבות במסגרת הסוכנות היהודית, שם הגיע לתפקידים של חבר בהנהלת הסוכנות (1961), יושב ראש ועדת הכספים והתקציב (1956–1961) וגזבר הסוכנות (1961–1965). פינקוס היה חבר בוועד המרכזי של מפלגת מפא"י.

בראש הסוכנות היהודית והוועד הפועל הציוני

בשנת 1965 ירש את משה שרת בתפקיד יושב ראש הנהלת הסוכנות. בשנת 1968, לאחר פרישתו של נחום גולדמן, נבחר בקונגרס הציוני ה-27 גם לתפקיד יושב ראש הוועד הפועל של ההסתדרות הציונית. (בשנים 1968–1972 נבחר במקביל אהוד אבריאל לתפקיד יושב ראש ההסתדרות הציונית). בשנת 1966 החזיק גם בתפקיד ראש המחלקה לעלייה של הסוכנות. באותו קונגרס הצטרפו חמישה ארגונים יהודים חשובים להסתדרות הציוניות: הפדרציה העולמית של הקהילות הספרדיות, איחוד מכבי העולמי, האיחוד העולמי של היהדות המתקדמת, המועצה העולמית של בתי הכנסת, (קונסרבטיביים או "מסורתיים") והוועד הבינלאומי של בתי הכנסת והקהילות (אורתודוקסיים).

אז אומצה תוכנית ירושלים השנייה של ההסתדרות הציונות העולמית, אשר הגדירה מחדש את יעדי הציונות: חיזוק הסולידריות בין יהדות התפוצות ומדינת ישראל, חיזוק העלייה לישראל, חיזוק מדינת ישראל, טיפוח החינוך היהודי והעברי בקרב יהודי העולם, קידום הערכים התרבותיים והרוחניים היהודים והגנת זכויות העם היהודי ברחבי העולם. בתקופתו של אריה פינקוס ניצת מחדש מאבק יהודי ברית המועצות לעלייה לישראל, והחלה עלייתם. בתוקף תפקידיו ערך ביקורים תכופים בקהילות היהודיות בבריטניה, ארצות הברית ודרום אפריקה ואסף שם תרומות נכבדות לטובת המפעל הציוני.

במהלך השנים 1969–1979 (ההסכם נחתם ב-1971) ביצע יחד עם מקס פישר רפורמה מקיפה בסוכנות היהודית (לראשונה אחרי 1929), חיזק חלק ממחלקותיה וקיצץ במספר חברי הוועד הפועל, והפריד בין הסמכויות והתחומים שבאחריות הסוכנות ובין אלו של ההסתדרות הציונית העולמית. בסוכנות היהודית ההסתדרות הציונית העולמית קיבלה ייצוג של 50%, בעוד המגבית היהודית המאוחדת קיבלה 30%, ושאר ה20% היו של ארגונים נוספים המזוהים עם המגבית. ההסתדרות הציונית המשיכה לעסוק בארגון, תעמולה, חינוך, קליטת העולים מהארצות המפותחות, התיישבות יהודית מעבר לקו הירוק ופיקוח על קרן היסוד. הסוכנות היהודית לקחה על עצמה את האחריות על קליטת העולים מהארצות הקומוניסטיות והמתפתחות, נושאי שיכון, התיישבות בתוך הקו הירוק, קליטת עולים ביישובים חקלאים, חינוך הנוער, פיתוח כלכלי ושירותי רווחה. שני הארגונים נפרדו, אך נותרו רוב השנים עם יושב ראש, גזבר ומנכ"ל משותף. (בשנים 1972–1978 עדיין כיהנו בו זמנית יצחק נבון כיו"ר ועד הפועל הציוני במקביל עם יושבי ראש הנהלת הסוכנות היהודית – פינקוס, אחר כך אריה דולצ'ין, פנחס ספיר ויוסף אלמוגי). בשנת 1973, בוועידת הקונגרס היהודי העולמי שהתקיימה בתל אביב, הגן פינקוס בתקיפות על מרכזיותה של מדינת ישראל בחיי העם היהודי בוויכוח עם הרב יואכים פרינץ. ממנהיגי הקונגרס שדגל בשוויון מעמד בין ישראל ליהדות הגולה.

אחרי 1971 השקיע פינקוס מאמץ רב בפעילות למען הקמת קרן לעידוד החינוך היהודי בגולה, אך נפטר באופן פתאומי מהתקף לב בירושלים ב-26 ביולי 1973, בגיל 61, בעיצומה של פעילות זו. פינקוס נקבר בחלקת ראשי ההסתדרות הציונית העולמית ומשפחת הרצל שבהר הרצל. בשנת 1977 הוקמה הקרן לעידוד החינוך היהודי בתפוצות, אשר נקראה על שמו: Pincus Memorial Fund for Jewish education.

קישורים חיצוניים

• קורות חייו ותמונה באתר גזברות הסוכנות היהודית
• לואי אריה פינקוס, בספרייה היהודית המקוונת (באנגלית)
• על קרן פינקוס לחינוך (אורכב 15.02.2015 בארכיון Wayback Machine)
• ביוגרפיה עם תמונה באתר מחלקת החינוך של הסוכנות היהודית
• אריה פינקוס (1912-1973), דף שער בספרייה הלאומית