לה מדוז
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| ||
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
תרשים של שברי האונייה | |
תיאור כללי | |
---|---|
סוג אונייה | פריגטה |
צי | הצי הצרפתי |
דגל הצי | |
סדרה | פאלאס |
ציוני דרך עיקריים | |
מספנה | Crucy shipyard, Paimboeuf |
תחילת הבנייה | 24 ביוני 1806 |
הושקה | 1 ביולי 1810 |
תקופת הפעילות | 26 בספטמבר 1810 – 1816 (כ־5 שנים) |
אחריתה | עלתה על שרטון מול חוף ארגן במאוריטניה ב-1816 |
מיקום | 16°N 39°W / 16°N 39°W |
מידות | |
הֶדְחֶק | 1,080 טון |
אורך | 46.93 מטר |
רוחב | 11.91 מטר |
שוקע | 5.9 מטר |
נתונים טכניים | |
גודל הצוות | 326 |
מספר נוסעים | 326 |
שטח המפרשים | 1,950 מטר רבוע |
הנעה | מפרשים |
אמצעי לחימה | |
שריון | עץ |
חימוש | 40 תותחים. 28 תותחי 18 ליטראות, 2 תותחי 12 ליטראות |
לה מדוז (La Méduse – "המדוזה") הייתה פריגטה צרפתית שעלתה על שרטון מול חוף ארגן במאוריטניה ב-1816, ננטשה על ידי צוותה, והייתה לאחד האסונות הימיים הנודעים ביותר בתקופת אוניות המפרשים.
האירוע, בו קיפחו את חייהם 140 אנשי צוות ונוסעים, נתפרסם בכל רחבי אירופה וגרר ביקורת נוקבת כלפי ממשלת צרפת על אחריותה לכישוריו הלוקים בחסר של רב-חובל האונייה ופעולות ההצלה הכושלות. לימים היה האסון נושאם של כמה ציורים ידועים, שהמפורסם ביותר ביניהם הוא "רפסודת המדוזה" של תאודור ז'ריקו, המוצג במוזיאון הלובר.
תיאור האסון
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1816 יצאה הספינה הצרפתית "מדוזה" אל עבר חופי סנגל. כשהייתה מול חופיה המערביים של אפריקה, עלתה הספינה על שרטון. הקברניט החליט לנטוש את הספינה, אך מכיוון שהיו רק שש סירות הצלה, בנו אנשיו רפסודה בשביל שאר הנוסעים. לאחר שראו כי גרירת הרפסודה אינה אפשרית, חתכו אנשי הצוות בסירות ההצלה את חבלי הגרירה והפקירו את הרפסודה לגורלה.
המצב ברפסודה הלך והחמיר במהירות. בלילה הראשון התאבדו או מתו 20 מהנוסעים, וביום הרביעי החלו הניצולים אוכלים את גופות חבריהם המתים. לאחר שמונה ימים השליכו החזקים שבנוסעים את החלשים והפצועים המימה. מתוך 150 איש שהיו על הרפסודה ביום טביעת האונייה נותרו 15 בלבד, אשר ניצלו שבוע לאחר מכן.
תגובות
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאשר נודע סיפורה של רפסודת המדוזה בצרפת התחוללה סערה ציבורית. אל הזעזוע מתיאורי האיבוד המהיר של המוסר האנושי נוספה ביקורת על רקע מעמדי וגזעי. מבקרים חברתיים ראו ברפסודה סמל למדיניות המלוכנית החדשה-ישנה, שהעדיפה להציל את בני המעמדות העליונים ולהפקיר את העניים לגורלם.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רוני בר, קניבליזם, טירוף ואי שוויון: הסיפור הטראגי שמאחורי הציור "רפסודת המדוזה" רלוונטי מתמיד, באתר הארץ, 2 בפברואר 2017
- עמירם צברי, רפסודת המדוזה של תיאודור ז'ריקו