להסה דה סלה
לידה |
27 בספטמבר 1972 ביג אינדיאן, ארצות הברית |
---|---|
פטירה |
1 בינואר 2010 (בגיל 37) מונטריאול, קנדה |
מקום קבורה | Notre Dame des Neiges Cemetery |
מוקד פעילות | מונטריאול |
תקופת הפעילות | מ-1985 |
מקום לימודים | סיינט ג'ון קולג', בית הספר האורבני של סן פרנסיסקו |
סוגה | רוק אלטרנטיבי, מוזיקת עולם, מוזיקת פולק |
חברת תקליטים | Audiogram |
פרסים והוקרה | פרס ג'ונו לאלבום מוזיקת עולם של השנה (1998) |
www | |
פרופיל ב-IMDb | |
לָהסַה דֶה סלַה (בספרדית: Lhasa de Sela; 27 בספטמבר 1972 — 1 בינואר 2010), הידועה בכינויה להסה, הייתה זמרת ילידת ארצות הברית, שגדלה בילדותה במקסיקו ובארצות הברית והתגוררה במשך חייה הבוגרים בקנדה ובצרפת. להסה ידועה בקולה הייחודי ובשירתה בשפות שונות.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]להסה נולדה בביג אינדיאן, מדינת ניו יורק, לאב מקסיקני ממוצא פנמי-פולני-צרפתי-ספרדי, ולאם אמריקאית יהודייה ממוצא לבנוני-סקוטי-רוסי. בעשור הראשון לחייה נדדה עם משפחתה ברחבי ארצות הברית באוטובוס ילדים שהוסב למטרה זו, ולמדה יחד עם שלוש אחיותיה בחינוך ביתי.[1]
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כשהייתה להסה בת שלוש עשרה התחילה לשיר בבית קפה יווני בסן פרנסיסקו. בגיל תשע עשרה עברה למונטריאול ושרה במשך חמש שנים בבארים, שם פיתחה את החומר המוזיקלי אשר שימש לאלבומה הראשון, La Llorona, שיצא לאור ב-1997. באלבום זה, המכיל שירים דרום אמריקאיים מסורתיים לצד שירים מקוריים, ניכרות השפעות עמוקות מהמוזיקה המקסיקנית, אך קיימות בו גם השפעות של מוזיקה צוענית מזרח-אירופאית ושל רוק אלטרנטיבי. האלבום יצא לאור תחת חברה עצמאית ממונטריאול, בשם אודיוגרם (Audiogram) וזכה להצלחה רבה.
ב-1999, אחרי מסע הופעות ממושך באירופה ובאמריקה הצפונית, עזבה להסה את קריירת השירה שלה ועברה לצרפת על מנת להצטרף לשלושת אחיותיה בחברת קרקס-תיאטרון בשם פּוֹצֶ'רוֹס (Pocheros). לאחר זמן מה חזרה למרסיי ושבה לכתיבת שירים. היא חזרה למונטריאול להפיק את אלבומה השני, The Living Road, שיצא בשנת 2003. בעוד ש-La Llorona נכתב רובו בספרדית, The Living Road כלל גם שירים בצרפתית. לאחר הוצאת האלבום יצאה להסה עם להקתה לסיבוב הופעות בן שנתיים, בשבע עשרה מדינות. היא הייתה זמרת אורחת של הלהקה האנגלית טינדרסטיקס (Tindersticks) ברצועה 'Sometimes it hurts' מתוך אלבומם 'Waiting for the moon', ומאוחר יותר הצטרפה לסולן הלהקה סטיוארט סטייפלס (Stuart Staples) לדואט ברצועה 'That Leaving Feeling', מתוך אלבומו 'Leaving Songs'. כמו כן היא התארחה באלבומים של הזמרים הצרפתיים ארתור ה' (Arthur H) וג'רום מינייה (Jérôme Minière), ובלהקה הצוענית צרפתית Bratsch.
פרסים והכרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלבומה La Llorona זכה בפרס פליקס (Félix Award) עבור "Artiste québécois — musique du monde" בשנת 1997, ופרס ג'ונו (Juno Awards) הקנדי עבור זמרת מוזיקת עולם הטובה ביותר בשנת 1998. להסה קיבלה את פרס מוזיקת העולם של ה-BBC עבור האומן הטוב ביותר באמריקה לשנת 2005. מכירות שני אלבומיה יחד מתקרבות לסף המיליון ומקודמות בעיקר מפה לאוזן.
מוות
[עריכת קוד מקור | עריכה]להסה נפטרה בביתה שבמונטריאול ב-1 בינואר 2010, לאחר 21 חודשי מאבק במחלת סרטן השד.[2]
דיסקוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1998 – La Llorona
- 2003 – The Living Road
- 2009 – Lhasa
- 2017 – Live in Reykjavik
וידאו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1997 – El Desierto
- 2003 – Con Toda Palabra
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של להסה דה סלה
- להסה דה סלה, ברשת החברתית פייסבוק
- להסה דה סלה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- להסה דה סלה, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
- להסה דה סלה, באתר ספוטיפיי
- להסה דה סלה, באתר Last.fm (באנגלית)
- להסה דה סלה, באתר AllMusic (באנגלית)
- להסה דה סלה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- להסה דה סלה, באתר דיזר
- להסה דה סלה, באתר Yandex.Music (ברוסית)
- להסה דה סלה, באתר Discogs (באנגלית)
- להסה דה סלה, באתר Songkick (באנגלית)
- להסה דה סלה, באתר בנדקמפ
- ביוגרפיה קצרה
- סקירה וראיון של RootsWorld.com על The Living Road
- ראיון ברדיו NPR
- ראיון קצר
- דברים לזכרה בבלוג רדיו בבילון
- להסה דה סלה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Fairley, Jan (2010-01-06). "Lhasa de Sela obituary". The Guardian. נבדק ב-2023-07-08.
- ^ Keepnews, Peter (2010-01-08). "Lhasa de Sela, Singer Who Crossed Borders, Dies at 37". The New York Times. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2023-07-08.