להגנת ההפלות

להגנת ההפלות (באנגלית: A Defense of Abort) הוא חיבור של פילוסופיה מוסרית מאת ג'ודית ג'רוויס תומסון שפורסם לראשונה בירחון Philosophy & Public Affairs (אנ') בשנת 1971. בהינתן שלעובר יש זכות לחיים, תומסון משתמשת בניסויים מחשבתיים כדי לטעון שהזכות לחיים אינה כוללת, רומזת או מובילה לזכות להשתמש בגוף של מישהו אחר כדי לשרוד. לכן היא מסיקה שהפלה יזומה היא מותרת מבחינה מוסרית. לטיעון של תומסון יש מבקרים משני הצדדים של הדיון על הפלות^[1]^[2]^[3]^[4]^[5], אך הוא ממשיך לקבל הגנה^[6]. למרות הביקורת, החיבור "להגנת ההפלות" נותר בעל השפעה רבה^[7].

סקירה כללית

כנר - "השימוש בגוף של מישהו אחר"

ב"להגנת ההפלות", תומסון מסכימה לצורך הטענה כי לעובר יש זכות לחיים. היא מגנה על הזכות המוסרית של הפלה באמצעות ניסוי מחשבתי. היא כותבת:

אתה מתעורר בבוקר ומוצא את עצמך גב אל גב במיטה עם כנר מחוסר הכרה. כנר מפורסם מחוסר הכרה. נמצא שהוא סובל ממחלת כליות קטלנית, והאגודה לאוהבי המוזיקה בדקה את כל הרשומות הרפואיות הזמינות ומצאה שרק לך יש את סוג הדם המתאים לעזור לכנר זה. לכן הם חטפו אותך, ואמש התחברה מערכת הדם של הכנר למערכת שלך, כדי שניתן יהיה להשתמש בכליות שלך כדי לחלץ רעלים מהדם שלו וגם משלך. [אם ינותק הכנר ממך עכשיו,הוא ימות; אבל] בעוד תשעה חודשים הוא יחלים ממחלתו, וניתן יהיה לנתק אותו בבטחה ממך^[8]^[9].

תומסון טוענת שאדם יכול לנתק את עצמו מהכנר באופן סביר למרות שזה יגרום למות הכנר. הדבר נובע מהגבלות על הזכות לחיים, שאינן כוללות את הזכות להשתמש בגופו של אדם אחר, ולכן בניתוק הכנר מהחשמל לא מפרים את זכותו לחיים אלא רק מונעים מהכנר את השימוש בגופו של מישהו אחר, שאין לו זכות עליו. היא טוענת: "אם אתה מרשה לו להמשיך להשתמש בכליות שלך, זה חסד מצדך, ולא משהו שהוא יכול לתבוע ממך כראוי לו^[8]." מאותה סיבה, תומסון אומרת כי הפלה אינה פוגעת בזכות הלגיטימית של העובר לחיים אלא רק מונעת מהעובר משהו – שימוש שלא בהסכמה בגוף האישה ההרה ובתפקודים תומכי חיים – שאין לו זכות להם. לפיכך, בבחירה להפסיק את הריונה, תומסון מגיעה למסקנה שאישה הרה אינה מפרה בדרך כלל את זכותו של העובר לחיים אלא רק חוזרת בה מהשימוש של העובר בגופה שלה, מה שבדרך כלל גורם למות העובר^[8]^[10].

השתתפות של צד שלישי – "הילד המתרחב"

תומסון מבקרת את השיטה המקובלת לגזור את זכותה של אישה להפיל מהיתר של צד שלישי לבצע את ההפלה. ברוב המקרים, זכותה של אישה להפלה עשויה להיות תלויה בנכונות הרופא לבצע אותה. אם הרופא מסרב, אזי נשללת זכות מהאישה ההרה. תומסון טוענת שביסוס זכותה של האישה ההרה על הסכמה או סירוב של רופא, מוביל להתעלמות מאנושיותה המלאה של האישה ההרה ובעקבות כך מזכותה על גופה שלה. תומסון מציגה את הדוגמה ההיפותטית של הילד המתרחב. היא כותבת:

נניח שאתה מוצא את עצמך לכוד בבית קטנטן עם ילד שגדל. אני מתכוונת לבית קטנטן במיוחד וילד שגדל במהירות - אתה כבר צמוד לקיר הבית ותוך כמה דקות אתה תמחץ למוות. הילד לעומת זאת לא יימחץ למוות; אם שום דבר לא ייעשה כדי למנוע ממנו לגדול הוא ייפגע, אבל בסופו של דבר, הוא פשוט יבקע את קירות הבית ויצא אדם חופשי^[8]^[11].

תומסון מודה שצד שלישי לא יכול לבחור להרוג את האדם שנמחץ או את הילד, אבל טוענת שזה לא אומר שהאדם שנמחץ לא יכול לפעול מתוך הגנה עצמית ולתקוף את הילד כדי להציל את חייו שלו. כדי לדמות זאת להריון, אפשר לחשוב שהאם היא האדם בתוך הבית והעובר הוא הילד הגדל. במקרה כזה מאיימים על חיי האם, והעובר הוא זה שמאיים עליה. משום שאין סיבה לאיים על חייה של האישה ההרה וגם אין סיבה לאיין על חיי העובר. שניהם חפים מפשע. לכן אף צד שלישי אינו יכול להתערב. תומסון טוענת שהאדם המאוים יכול להתערב, ובאמצעות הצדקה זו, יכולה גם אם הרה להפיל בצדק^[8]. בחזרה לדוגמת הילד המתרחב, היא טוענת:

שהרי יש לזכור שהאם והילד שטרם נולד הם כשני דיירים בבית קטן, שבטעות מצערת הושכר לשניהם: האם היא בעלת הבית. העובדה שהיא כן מוסיפה את הפוגעניות שבמסקנה שהאם אינה יכולה לעשות דבר מתוך הנחה שצדדים שלישיים אינם יכולים לעשות דבר. אבל זה עושה יותר מזה: הוא מאיר אור בהיר על ההנחה שצדדים שלישיים לא יכולים לעשות דבר^[8]^[12].

אם אומרים שאף אחד לא יכול לעזור לאם לבצע הפלה, זהו אי הכרה בזכותה של אישה על גופה או רכושה. תומסון אומרת שאין חובה אישית לעזור לאישה ההרה, אם כי זה לא שולל את האפשרות שמישהו אחר עשוי לפעול. תומסון מזכירה שהבית שייך לאישה ההרה; באופן דומה, הגוף המחזיק את העובר שייך גם לה^[8].

הריון כתוצאה מקיום יחסי מין מרצון - "זרעים של אנשים"

כדי להמחיש דוגמה של הריון עקב קיום יחסי מין מרצון, תומסון מציגה את מצב זרעי-האנשים. היא כותבת:

שוב, נניח שזה היה כך: זרעי-אנשים נסחפים באוויר כמו אבקה, ואם תפתח חלון, אחד עלול להיסחף פנימה ולהשתרש בשטיחים או בריפוד שלך. אתה לא רוצה ילדים, אז אתה מתקן את החלונות שלך עם מסכי רשת עדינים, הכי טוב שאתה יכול לקנות. אולם כפי שיכול לקרות, ובמקרים מאוד מאוד נדירים אכן קורים, אחד המסכים פגום; וזרע נסחף פנימה ומשתרש^[13]^[14].

בדוגמה זו, זרעי-האנשים המתעופפים דרך החלון מייצגים התעברות, למרות מסך הרשת הזהירות, שמתפקד כאמצעי מניעה. האישה המדוברת אינה רוצה שזרע-האנשים ישתרש בביתה, ולכן היא נוקטת באמצעי הזהירות והאמצעים הנדרשים כדי להגן על עצמה במסכי הרשת הטובים ביותר ולאחר מכן פותחת מרצונה את החלונות. במקרה שזרע-אנשים בודד מוצא את דרכו דרך מסכי החלונות, לא רצוי ככל שיהיה, תומסון שואלת האם העובדה הפשוטה שהאישה סיכנה ביודעין התרחשות כזו בעת פתיחת חלונה מונעת ממנה את היכולת להפטר מהפורץ לביתה. היא מציינת כי חלקם עשויים לטעון חיובית כתשובה לשאלה זו, וקובעת: "אחרי הכל יכולת לחיות את חייך עם רצפות חשופות ורהיטים, או עם חלונות אטומים ודלתות אטומות."^[8] תומסון משיבה כי נובע מטענה זו ההיגיון שכל אישה יכולה להימנע מהריון מאונס פשוט על ידי כריתת רחם - הליך קיצוני פשוט כדי להגן מפני אפשרות כזו. תומסון מגיעה למסקנה שלמרות שייתכנו מקרים שבהם לעובר יש זכות על גופה של האישה ההרה, אין לו זכות על גופה ברוב המקרים. אנלוגיה זו מעלה את השאלה האם כל ההפלות הן הרג בלתי צודק^[8].

הערות שוליים

^ {{{מחבר}}}, Philosophy & Public Affairs 37, 2009-03 doi: 10.1111/papa.2009.37.issue-2
^ Mary Anne Warren, The Hegeler Institute, On the Moral and Legal Status of Abortion:, Monist 57, 1973, עמ' 43–61 doi: 10.5840/monist197357133
^ Bonnie Steinbock, Life Before Birth, Oxford University PressNew York, NY, 1992-07-23, ISBN 978-0-19-505494-1
^ Kasper Lippert-Rasmussen, McMahan, Jeff: The Ethics of Killing: Problems at the Margins of Life. Oxford: Oxford University Press 2002, SATS 3, 2002-01, עמ' 154–158 doi: 10.1515/sats.2002.154
^ {{{מחבר}}}, Values and Ethics Series Loyola University of Chicago and Loyola University Press, Bulletin of the Psychonomic Society 30, 1992-10, עמ' 308–308 doi: 10.3758/bf03330473
^ F M Kamm, Creation And Abortion, Oxford University PressNew York, NY, 1992-07-02, ISBN 978-0-19-507284-6
^ Christopher Kaczor, Could Artificial Wombs End the Abortion Debate?, New York: Routledge, 2022-08-08, עמ' 263–280, ISBN 978-1-003-30521-7
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ ⁹ Judith Jarvis Thomson (1971), ‘A Defense of Abortion’, Philosophy and Public Affairs, 1, pp. 47-66, Routledge, 2017-03-02, עמ' 27–46, ISBN 978-1-315-26350-2
^ Harry S. Silverstein, Department of Philosophy, Florida State University, On a Woman’s “Responsibility” for the Fetus:, Social Theory and Practice 13, 1987, עמ' 103–119 doi: 10.5840/soctheorpract19871319
^ Katherine Katsenis, David Boonin. A Defense of Abortion. Cambridge: Cambridge UP, 2003., Women's Studies 33, 2004-01-01, עמ' 242–243 doi: 10.1080/713654290
^ Philip Abbott, Philosophers and the Abortion Question, Political Theory 6, 1978-08, עמ' 313–335 doi: 10.1177/009059177800600304
^ RIGHTS IN THE AGE OF INTELLIGENCE: EXPLORING THE INTERSECTION OF AI AND LEGAL PRINCIPLES, Services for Science and Education-United Kingdom, 2024-03-05
^ R.H. THOMSON, Preface, Elsevier, 1971, עמ' v, ISBN 978-0-12-689650-3
^ 5. At the Limit of Rights: Abortion in the Extralegal Sphere, Stanford University Press, 2022-05-17, עמ' 167–197, ISBN 978-1-5036-3148-9

[1] {{{מחבר}}}, Philosophy & Public Affairs 37, 2009-03 doi: 10.1111/papa.2009.37.issue-2

[2] Mary Anne Warren, The Hegeler Institute, On the Moral and Legal Status of Abortion:, Monist 57, 1973, עמ' 43–61 doi: 10.5840/monist197357133

[3] Bonnie Steinbock, Life Before Birth, Oxford University PressNew York, NY, 1992-07-23, ISBN 978-0-19-505494-1

[4] Kasper Lippert-Rasmussen, McMahan, Jeff: The Ethics of Killing: Problems at the Margins of Life. Oxford: Oxford University Press 2002, SATS 3, 2002-01, עמ' 154–158 doi: 10.1515/sats.2002.154

[5] {{{מחבר}}}, Values and Ethics Series Loyola University of Chicago and Loyola University Press, Bulletin of the Psychonomic Society 30, 1992-10, עמ' 308–308 doi: 10.3758/bf03330473

[6] F M Kamm, Creation And Abortion, Oxford University PressNew York, NY, 1992-07-02, ISBN 978-0-19-507284-6

[7] Christopher Kaczor, Could Artificial Wombs End the Abortion Debate?, New York: Routledge, 2022-08-08, עמ' 263–280, ISBN 978-1-003-30521-7

[jjt-8] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ ⁹ Judith Jarvis Thomson (1971), ‘A Defense of Abortion’, Philosophy and Public Affairs, 1, pp. 47-66, Routledge, 2017-03-02, עמ' 27–46, ISBN 978-1-315-26350-2

[9] Harry S. Silverstein, Department of Philosophy, Florida State University, On a Woman’s “Responsibility” for the Fetus:, Social Theory and Practice 13, 1987, עמ' 103–119 doi: 10.5840/soctheorpract19871319

[10] Katherine Katsenis, David Boonin. A Defense of Abortion. Cambridge: Cambridge UP, 2003., Women's Studies 33, 2004-01-01, עמ' 242–243 doi: 10.1080/713654290

[11] Philip Abbott, Philosophers and the Abortion Question, Political Theory 6, 1978-08, עמ' 313–335 doi: 10.1177/009059177800600304

[12] RIGHTS IN THE AGE OF INTELLIGENCE: EXPLORING THE INTERSECTION OF AI AND LEGAL PRINCIPLES, Services for Science and Education-United Kingdom, 2024-03-05

[13] R.H. THOMSON, Preface, Elsevier, 1971, עמ' v, ISBN 978-0-12-689650-3

[14] 5. At the Limit of Rights: Abortion in the Extralegal Sphere, Stanford University Press, 2022-05-17, עמ' 167–197, ISBN 978-1-5036-3148-9

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]