לא פה, לא שם
 | |
| בימוי | מייסלון חמוד |
|---|---|
| הופק בידי |
שלומי אלקבץ גלית כחלון טוני קופטי סנדרין בראור אביב גלעדי |
| תסריט | מייסלון חמוד |
| עריכה |
לב גולצר נילי פלר |
| שחקנים ראשיים |
מונא חוא סאנא ג'ממאליה שאדן קנבורה מחמוד שלבי הנרי אנדראוס אחלאם כנעאן תאמר נאפר |
| מוזיקה | MG Saad |
| צילום | איתי גרוס |
| מדינה |
 ישראל |
| חברה מפיצה |
Tucker Film  |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה |
11 בספטמבר 2016 |
| משך הקרנה | 102 דקות |
| שפת הסרט | ערבית |
| סוגה | סרט דרמה, סרט להט"בי |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
לא פה, לא שם (בערבית: بَر بَحَر - ים-יבשה, באנגלית: In Between - באמצע, בצרפתית׃ Je danserai si je veux - ארקוד אם ארצה) הוא סרט קולנוע ישראלי-צרפתי שביימה וכתבה מייסלון חמוד. זוכה שני פרסי אופיר לשנת 2016.
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט עוקב אחר שלוש צעירות ישראליות ערביות השוכרות יחד דירה בתל אביב. לילא – עורכת דין מוסלמית-חילונית ילידת נצרת, סלמה – תקליטנית וברמנית ערבייה-נוצרייה ילידת תרשיחא, ונור, סטודנטית מוסלמית-אדוקה מאום אל-פחם. שלוש הצעירות חוות, כל אחת באופן אחר, ניכור וניתוק מהחברה המסורתית ממנה באו ומהמסגרות בהן משפחותיהן מעדיפות לראות אותן. לילא מתקשה למצוא בן זוג למערכת יחסים רצינית אשר יהיה מוכן להציג אותה למשפחתו מבלי לדרוש ממנה לשנות את אורח חייה, סלמה מסתירה ממשפחתה את היותה לסבית ונור כלואה באירוסין לגבר שאיננה אוהבת ושאינו תומך בשאיפותיה האישיות. גם בלב החברה הליברלית התל אביבית בה מצאו השלוש מפלט מסוים, הן מתקשות להרגיש שייכות בשל מוצאן הערבי.
הפקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לא פה, לא שם הוא סרטה הראשון באורך מלא של הבמאית מייסלון חמוד. את הסרט הפיק הבמאי שלומי אלקבץ. הסרט נוצר בתמיכת קרן גשר לקולנוע רב תרבותי.
בתפקידים הראשיים מככבים:
- מונא חוא - לילא
- סאנא ג'ממאליה - סלמא
- שאדן קנבורה - נור
- מחמוד שלבי
- הנרי אנדראוס
- אחלאם כנעאן
- תאמר נפאר
בנוסף, משתתפים בסרט בתפקידים משניים:
- אמיר ח'ורי בתור ג'ורג', אח של סלמא
- פיראס נסאר בתור ראבייה
- סאמר קופטי בתור ראפיף
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט הוקרן לראשונה ב-11 בספטמבר 2016, בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של טורונטו, שם זכה בפרס NETPAC לבכורה עולמית או בינלאומית של סרט אסייתי. באותה שנה זכה הסרט גם בפרס ע"ש דני לרנר לסרט ביכורים במסגרת פסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה ובשלושה פרסים נוספים במסגרת פסטיבל הסרטים הבינלאומי סן סבסטיאן. פרס ארוסקי לסרט הטוב ביותר מטעם חבר השופטים הצעיר של הפסטיבל, פרס "מבט אחר", המוענק מטעם רשות השידור הספרדית TVE לסרטים המסייעים לקדם שוויון הזדמנויות ולהילחם באפליה, וכן בפרס סבסטיאן[1]. הסרט היה מועמד ב-12 קטגוריות של פרסי אופיר לשנת 2017, וזכה בפרס אופיר לשחקנית הראשית הטובה ביותר עבור תפקידה של שאדן קנבורה ובפרס שחקנית המשנה, אותו קיבלה מונא חוא[2].
ביקורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]יעל [ניצן] רובינשטיין כתבה בביקורת על הסרט: ”נראה כי החגיגות שקידמו את פני הסרט נבעו פחות מאיכויותיו הענייניות (וישנן כאלו) ויותר בכך שהוא מממש משאלת-לב בדבר חֶברה פלסטינית חילונית ומערבית. הסרט הוא "עדות" כביכול לתהליך הגלובליזציה שעוברת החברה הפלסטינית. הייתה הרווחה: הנה עוד מעט קט השלום עומד לפרוץ. הנה יש פרטנר בצד השני. הנה גם "אצלם" הגיעו למסקנה שאין הבדל בין מינים, לאומים ודתות. חזון ה"נעשה מסיבות והכול יהיה בסדר" משתקף בסרט ובהתקבלותו החמה. החיבוק הוא פרי האשליה (הלא-תמיד מודעת) שמדובר ב'קול של דור'”[3].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"לא פה, לא שם", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"לא פה, לא שם", באתר AllMovie (באנגלית)
"לא פה, לא שם", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- "לא פה, לא שם", באתר ספר הקולנוע הישראלי
- "לא פה, לא שם", באתר אידיבי
"לא פה, לא שם", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- "לא פה, לא שם", במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
נירית אנדרמן, נשים פלסטיניות באנדרגראונד התל אביבי: ריאיון עם הבמאית מייסלון חמוד, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2016- שמוליק דובדבני, 'לא פה, לא שם': פלסטיניות משוחררות, בת"א, באתר ynet, 8 בינואר 2017
- אור סיגולי, הסרט "לא פה לא שם": פה כדי להישאר, באתר כלכליסט, 5 בינואר 2017
- אבנר שביט, "לא פה לא שם" הוא אירוע קולנועי, באתר וואלה, 5 בינואר 2017
- ישי קיצ'לס, נשים גדולות, באתר ישראל היום, 5 בינואר 2017
- מיכל קליינברג, "לא פה, לא שם": אולי הסרט הכי טוב שתראו השנה, באתר nana10, 5 בינואר 2017
- עידו רוזן, "לא פה ולא שם" מציג גיבורות חזקות ולא נופל לקלישאות, באתר רשת, 11 בינואר 2017
- יעל שוב, לא פה, לא שם: הגרסה הפלסטינית לסקס והעיר הגדולה, באתר Time Out ישראל, 5 בינואר 2017
- מיטל אבוקסיס, ממציאות את עצמן ואת שפתן בתוך תל אביב הלבנה, באתר "העוקץ", 9 במרץ 2017
- אסנת טרבלסי, מעולם לא נראו כך פלסטינים על המסך, באתר "העוקץ", 30 בינואר 2017
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נירית אנדרמן, סרטה הראשון של מייסלון חמוד, ״לא פה ולא שם״, זכה בשלושה פרסים בפסטיבל סן סבסטיאן, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2016
- ^ נירית אנדרמן, "פוקסטרוט" זכה בפרס אופיר לסרט הטוב ביותר, באתר הארץ, 19 בספטמבר 2017
- ^ יעל [ניצן] רובינשטיין, "אישה ערבייה, מי יידע חייך", השילוח, 4, אפריל 2017