לא ידח ממנו נדח
מראה
לֹא יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח הוא ביטוי מקראי. משמעותו העיקרית היא שלא יאבד אדם מבני ישראל.
מקור הביטוי
[עריכת קוד מקור | עריכה]הביטוי מבוסס על הפסוק בספר שמואל ב', פרק י"ד, פסוק י"ד: ”וְלֹא יִשָּׂא אֱלֹקים נֶפֶשׁ וְחָשַׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבִלְתִּי יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח”.
במקורו נאמר על ידי האישה החכמה מתקוע בדבריה אל דוד המלך במטרה לשכנע אותו להחזיר את אבשלום לירושלים. לפי פירוש מצודת דוד טענה האשה שאמנון נהרג על ידי אבשלום כדי לכפר על חטאו במעשה אמנון ותמר, ואבשלום היה שליח ההשגחה ואין להאשימו כל כך.
בהגות היהודית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפסוק זה נקשרו כמה תובנות בהגות היהודית:
- מטרת הבורא לקיים לעתיד לבוא את כל הנשמות, ושום נשמה של יהודי לא תידחה ותאבד.[1]
- הנשמות יתגלגלו ויחזרו לחיים עד שיעשו תשובה.[2]
- בזמן קיבוץ הגליות יתקבצו כל עם ישראל, ולא יהיו כאלה שיושארו בגלות.[3]
- שום ניצוץ קדושה לא יאבד.[4]
- הנשמה ששקועה בעולם הזה תחת החומר, לבסוף תיחלץ ממנו.[5]
בהלכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהסתמך על הרעיון של ביטוי זה נפסקו כמה פסקי הלכה:
- מומר שחזר בתשובה יש לקרב אותו ולא להרחיק אותו מחברות בחבורה קדושה.[6]
- יש לומר קדיש על מאבד עצמו לדעת.[7]
- גם על מינים יש להתפלל שישובו בתשובה.[8]
- יש לומר השכבה על חייל דרוזי שנהרג.[9]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראו למשל בספר נזר הקודש לרבי יחיאל מיכל מגלוגא (פרשת בראשית אות כא), פרי צדיק סוכות כא
- ^ ראו בספר התניא פרק לט, אוהב ישראל עקב ליקוטים חדשים. שו"ת ציץ אליעזר חלק ז סימן מח קונטרס אורחות המשפטים פרק יב ועוד
- ^ ראו משנה שכיר דברים פרשת נצבים
- ^ ראו בחומת אנך ישעיהו פרק ס
- ^ ראו באר מים חיים פרשת משפטים
- ^ ראו שו"ת כתב סופר אורח חיים סימן קט
- ^ ראו שו"ת יביע אומר חלק י' יורה דעה סימן כט
- ^ ראו שו"ת משנה הלכות חלק ג סימן כט, שם משמואל יום כיפור תרע"ג
- ^ ראו שו"ת יביע אומר חלק י' יורה דעה סימן נה