לארי קינג לייב
 | |
| קינג מארח את נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין | |
| סוגה |
תוכנית אירוח, מהדורת חדשות  |
|---|---|
| יוצרים |
לארי קינג |
| מנחים |
לארי קינג |
| פרסים |
פרס ג'נסיס |
| ארץ מקור |
ארצות הברית |
| מספר פרקים |
6,120 |
| הפקה | |
| חברת הפקה |
CNN |
| שידור | |
| רשת שידור |
CNN |
| תקופת שידור מקורית |
3 ביוני 1985 – 16 בדצמבר 2010 |
| קישורים חיצוניים | |
| אתר רשמי | |
| דף התוכנית ב-IMDb | |
  | |
לארי קינג לייב (באנגלית: Larry King Live) הייתה תוכנית אירוח אמריקאית, בהגשת העיתונאי והשדרן לארי קינג ברשת הטלוויזיה CNN בין 1985 ל-2010, התוכנית הייתה אחת התוכניות הנצפות בארצות הברית ורשמה מעל מיליון צפיות מדי לילה[1].
התוכנית שודרה בעיקר מאולפני CNN שיושבים בלוס אנג'לס, אך לעיתים שודרה גם ממרכז טיים וורנר שבאטלנטה. בכל לילה ראיין קינג אישיות בולטת, במרבית המקרים, ידוענים, פוליטיקאים ואנשי עסקים.
ביוני 2010 הודיע קינג כי התוכנית צפויה לרדת מהמסך אחרי כ-25 שנים שהייתה באוויר[2][3][4]. ב-16 בדצמבר של אותה שנה שודר הפרק האחרון[5], עם זאת פרק מיוחד על המלחמה במחלת הסרטן שודר באופן חד פעמי יומיים לאחר מכן[6].
פורמט
[עריכת קוד מקור | עריכה]לארי קינג ערך את מרבית הראיונות מאולפן התוכנית, אך לעיתים ערך אותם במקומות אחרים, החל מחדרי ביקורים בבתי סוהר וחדרים בבית הלבן ועד הבתים הפרטיים של המרואיינים. מבקרי התוכנית טענו כי קינג שואל שאלות "קלות" בהשוואה למראיינים אחרים, וזאת על מנת שיהיה לו יותר קל לבקש ראיון מאורחים, מאשר מראיינים עם שאלות "קשוחות" או "קשות". לאור גישתו של קינג הפכה התוכנית לאטקרטיבית יותר לדמויות חשובות, שרצוי להצהיר על עמדתן, אך במקביל להימנע משאלות מאתגרות בנושאים שנויים במחלוקת[7].
בחלק מהתוכניות קיבל קינג שאלות מאישים שטלפנו לתוכנית, רוב השואלים היו אנשים אנונימים, אך מדי פעם אורחים "מפתיעים" התקשרו לתוכנית ושאלו שאלה, רובם היו מושלים, בני מלוכה וסלבריטאים.
אחד הנושאים החוזרים על עצמם בתוכנית הוא נושא העל-טבעי, האורחים הבולטים בתחום היו ג'ון אדוארד, ג'יימס רנדי, סילביה בראון (אנ'), ב-2005 הוא אירח תוכנית שלמה בה נערך פאנל של אנשים קתולים, אוונגליסטים, יהודים, מוסלמים ואתאיסטים, והקבוצה דנה בנושא החיים שלאחר המוות.
תוכניות נודעות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ב-3 ביוני 1985 שודרה התוכנית הראשון של "לארי קינג לייב", בה אירח קינג את מושל ניו יורק, מריו קואומו[8].
- ב-9 בנובמבר 1993 נערך דיבייט בין המועמד העצמאי לנשיאות, רוס פרו למועמד הדמוקרטי לסגנות הנשיאות, אל גור בנוגע להסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה, התוכנית נצפתה על ידי כ-11 מיליון משקי בית, ובכך הייתה התוכנית הנצפית ביותר המשדורת ברשת כבלים עד משחק הפוטבול בין דאלאס קאובויס לניו יורק ג'איינטס ששודר באוקטובר 2006[9].
- ב-8 בספטמבר 2000 התראיין בתוכנית נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין.
- ב-25 בספטמבר 2006 התראיינה בתוכנית השחקנית והשדרנית אופרה וינפרי, וינפרי הצהירה על תמיכתה באחד מהמועמדים הדמוקרטים שהתמודדו בפריימריז המפלגתיים לקראת הבחירות לנשיאות שנערכו ב-2008, מספר כלכלנים העריכו כי תמיכתה של וינפרי הייתה שווה לפחות כ-מיליון קולות בפריימריז הראשונים שנערכו במפלגה[10] ואף חלק טענו כי בלעדיה אובמה היה מפסיד את המועמדות לנשיאות[11].
- לרגל ציון 20 שנים לתוכנית ראיינה העיתונאית, ברברה וולטרס את קינג, ושאלה אותו על הרהוריו בנוגע לקריירה שלו.
- ב-16 בדצמבר 2010 שודר הפרק האחרון של לארי קינג לייב, בתוכנית זו התראיינו או לקחו חלק העיתונאיות ברברה וולטרס, דיאן סויר וקייטי קוריק, השחקנים ראיין סיקרסט וביל מאהר ואף נשיא ארצות הברית לשעבר, ביל קלינטון והנשיא המכהן, ברק אובמה. הפרק נצפה על ידי כ-2.24 מיליון אנשים, פי 3 מהתוכניות הרגילות של התוכנית[12].
ביקורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]קינג הואשם לעיתים קרובות גם במתן חשיבות יתרה לאירועים קטנים, כך לדוגמה לאחר מותה הפתאומי של השחקנית והדוגמנית, אנה ניקול סמית' הרבה קינג לעסוק במותה ובאישותה בהרבה מהתוכניות שלאחר מותה. עיסוק זה גרם לביטול של ראיונות או אירוחים שנקבעו לפני מותה של סמית', מקרה בולט היה ביטול של ראיון שנקבע עם הסופר הבריטי, כריסטופר היצ'נס, שהתכוון לשוחח איתו בנוגע למלחמת עיראק, בה תמך היצ'נס.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של לארי קינג לייב (באנגלית)
"לארי קינג לייב", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"לארי קינג לייב", באתר Metacritic (באנגלית)
"לארי קינג לייב", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "End Of Qtr Data-Q107 (minus 3 hours).xls" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-2009-03-24. נבדק ב-2010-10-21.
- ^ סוכנויות הידיעות, איש הטלוויזיה לארי קינג פורש, באתר כלכליסט, 30 ביוני 2010
- ^ "CNN broadcasting legend Larry King to step down". נבדק ב-28 בנובמבר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Fisher, Luchina; Braiker, Brian (30 ביוני 2010). "Larry King's Luminary Friends Chime in on His News". ABC News. נבדק ב-9 בספטמבר 2010.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Larry King signs off from CNN talk show". The Spy Report. Media Spy. 17 בדצמבר 2010. אורכב מ-המקור ב-23 בדצמבר 2010. נבדק ב-17 בדצמבר 2010.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "CNN.com". CNN.
- ^ Barry, Ellen (1 בדצמבר 2010). "Blunt and Blustery, Putin Responds to State Department Cables on Russia". New York Times. New York Times Company. נבדק ב-3 בדצמבר 2010.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "CNN broadcasting legend Larry King to step down". נבדק ב-28 בנובמבר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Giants-Cowboys draws largest cable audience". ESPN. 25 באוקטובר 2006. נבדק ב-2006-10-26.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Levitt, Steven D. (6 באוגוסט 2008). "So Much for One Person, One Vote". The New York Times. נבדק ב-7 במאי 2010.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ The Role of Celebrity Endorsements in Politics: Oprah, Obama, and the 2008 Democratic Primary.
- ^ "Larry "King went out on top of the ratings race – if only for a night"". NY Daily News.