לאנגה

לאנגה (חבל ארץ)
**Langhe**
מדינה	איטליה
שטח	3,051 הקטאר
קואורדינטות	44°36′31″N 7°57′49″E / 44.6086°N 7.96361°E

לאנגה (באיטלקית: Langhe, בניב הפיימונטי Langa) הוא אזור גבעות היסטורי בחבל פיימונטה באיטליה, מדרום ומזרח לנהר טאנרו ומחולק כיום בין המחוזות קונאו ואסטי. גובל עם ליגוריה וכן עם אזורים אחרים של פיימונטה - דהיינו מונפראטו ורוארו. האזור מפורסם בייצור יינות (ברולו, ברברסקו וכו') וגבינות ובכמהין הגדלים בו, בעיקר פטריות הכמהין הלבנות של אלבה. הוא מתואר בכתבי הסופרים בפה פנוליו (Beppe Fenoglio) וצ'זארה פבזה, בני המקום, ילידי סנטו סטפנו בלבו. ב-22 ביוני 2014 באונסק"ו נרשמו חלק מהכרמים של לאנגה כאתר מורשת עולמית תחת השם נוף הכרמים של פיימונטה: לאנגה-רוארו ומונפראטו. בגאולוגיה התקופה הלאנגית של העידן המיוקן נקראה לפי אזור לאנגה.

פרט לנהר טנרו חוצים את חבל הלאנגה נהרות נוספים כמו בלבו, בורמידה דגי מילזימו, ובורמידה די ספיניו שמחלקים אותו לתת-אזורים:

באסה לאנגה (Bassa Langa) - בין טנארו בצפון ובלבו בדרום, עם גבהים מתחת ל-600 מ'.כאן נמצא חבל אלבזה שבו מייצרים יינות מפורסמים ואת פטריות הכמהין הלבנות של אלבה (Tuber magnatum)
אלטה לאנגה (Alta Langa) - בגבול עם ליגוריה, עם גבהים מעל 750 מ' ופסגה בת 896 מ'.כאן נמצא היישוב מומברקארו. האזור שופע יערות והוא מפורסם באגוזיו - tonda gentile delle Langhe"
לאנגה אסטיג'אנה (Langa Astigiana) - בדרום המחוז אסטי, עם קאנלי בצפון, והנהר ברומידה די ספיניו במזרח. כאן נמצאת פסגה בת 851 מ' ביישוב סרולה.

השם

מקור השם "לאנגה" אינו ודאי. בניב הפיימונטי משמעותו "גבעה". לפי דנטה אוליביירי הוא קשור למילה הלומברדית "lanca"^[1] לאחר מכן קיבל את השערתו של ג'וליה פטראקו סיקרדי ששזחרה על יסוד המילה הליגורית:"Langates" שורש לאנגה המתייחס למיקומה של טירה או הטירה עצמה^[2]. נינו לבמוליה שיער קרבה למילה שאינה הודו-אירופית "לאנקה" הנמצאת גם בשם העיר לנגובריגה שבחצי האי האיברי שכנראה היה לה מובן של "אגן", "שקע" או "אזור בקעתי".

היסטוריה

באלף החמישי לפנה"ס באזור בלטו סממני התקופה הנאוליתית. בתקופת הברזל שלטו בו שבטים ליגוריים - האפנטרים והסטציאלים, שבעקבות ההגירה הגאלים הקימו את התרבות הקלטו-ליגורית. ב-179 לפנה"ס נכבש על ידי הרומאים, אולם הרומיזציה התחילה רק בימי אוגוסטוס. בעת האימפריה הקרולינגית היה האזור חלק ממארקה אלראמיקה. המנהיג שלה, אלראמוס ממונפראטו שחרר את הפיימונט ואת ליגוריה מאימת הפיראטים המוסלמים. האזור נקרא אז "פאודה לנגארום" Feuda Langarum וכלל את הגבעות שבהתחלת הרי האפנינים. החבל כלל 58 נחלות (פייפים שבחסות האימפריה הרומית הקדושה הם הוענקו על ידי הקיסר קרל השישי לדוכס סבויה דאז, קרלו אמנואלה השלישי לפי חוזה וינה מ-1738 בתום מלחמת הירושה הפולנית. האחוזות השתרעו בין צ'ווה לאלבה.

במאה ה-19 ידע חבל הלאנגה הידרדרות ניכרת ועוני קיצוני (כפי שסופר בעדויות שנאספו על ידי נוטו רוולי ב " Il mondo dei vinti, ובעקבותיהם דלדול אוכלוסייה לטובת הערים התעשייתיות, בייחוד טורינו וסאבונה.

בימי מלחמת העולם השנייה חבל לאנגה היו זירה למאבק האנטיפשיסטי של כוחות ההתנגדות האיטלקית - "לה רזיסטנצה", המתואר ברומנים של בפה פנוליו. במהלך שנות ה-1990 עלה העניין בסביבה הכפרית ונערכו שיפוצים - בעיקר על ידי אזרחים לא איטלקים - של הבתים והטירות שנהפכו לחוות חקלאיות, צימרים "bed and breakfast ומוזיאונים אתנוגרפיים. תהליכים אלה הפכו את חבל לאנגה לאזור בעל רווחיות כלכלית ורמת חיים טובה.

יישובי החבל לאנגה

האזור הנמוך של הלאנגה

אלבה – "בירת" הלאנגה
ברולו (עיירה)
ברברסקו (עיירה)
קסטיליונה פאלטו
קסטיליונה טינלה
קראסקו
דיאנו ד'אלבה
דוליאני
גרינזאנה קאבור
לה מורה
מנגו
מונפורטה ד'אלבה
מונטלופו אלבזה
נייווה
נוויליה
נובלו
רודי
רודינו
רודלו
סראלונגה ד'אלבה
סיניו
טראיזו
סנטו סטפנו בלבו
ורדונו

האזור הגבוה של הלאנגה

אלברטו דלה טורה
ארוגואלו
בלוודרה לאנגה
בנהוולו
בונוויצ'ינו
בורגומאלה
בוזיה
בוסולסקו
קמראנה
צ'רטו לאנגה
צ'יסונה
קלווזאנה
קוסאנו בלבו
קרוונצאנה
פיזוליו
לקיו בריה
מומבקארו
מוראצאנו
ניאלה בלבו
רוקטה בלבו
סן בנדטו בלבו
סראוואלה לאנגה
סומאנו
טרצו טינלה

עמקי בורמידה ואוצונה

ברגולו
קסטלטו אוצונה
קסטינו
קורטמיליה
גורצניו
גוטהסקה
לוויצ'ה
מונזיליו
פרלטו
פצולו ואלה אוצונה
פרונטו
סליצ'טו
טורה בורמידה

לאנגה אסטיג'אנה

בוביו
קסינאסקו
צ'סולה
לואצולו
אולמו ג'נטילה
רוקאווראנו
סן ג'ורג'ו סקראמפי
סרולה
וזימה
מונסטרו בורמידה
מומבלדונה

לאנדה צ'באנה

בסטיה מונדובי
צ'ווה
קסטלינו טנארו
צ'יליה
איליאנו
מרסאליה
מונטצמולו
פארולדו
רואשו
רוקה צ'יליה
סאלה דלה לאנגה
סאלה סן ג'ובאני
טורזינה

כלכלה

גידול הגפן ותעשיית היינות

גבעות הלאנגה מאפשרים ייצור של מגוון גדול של יינות. הם כוללים זנים אדומים כגון nebbiolo, barbera, dolcetto, freisa, cabernet sauvignon merlot, syrah (נביולו, ברברה, דולצ'טו, פרייזה, קברנה סוביניון, מרלו, סירה, כמו כן זנים לבנים כמו arneis, favorita, chardonnay (ארנאיס, פבוריטה, שרדונה). המותג לאנגה הוא מותג בפיקוח מ-22 בנובמבר 1994. היינות היחידים הזכאים להיקרא כך הם אלו המיוצרים בתוך אזור ייצור מוגדר בחוק. הכרמים המורשים נמצאים במחוז קונאו ביישובים הבאים: אלבה, אלברטו דלה טורה, ארגואלו, בלדיסרו ד'אלבה, ברברסקו, ברולו, בסטיה מונדובי, בלוודרה לאנגה, בנוולו, ברגולו, בונווטיצ'ינו, בורגומאלה, בוזיה, בוסולסקו, ברה, בריאליה, קאמו, קנאלה, קארו, קסטניטו, קסטלינאלדו, קסטלינו טנארו, קסטיליונה פאלטו, קסטיליונה טינלה, קסטינו, צ'רטו לאנגה, קראסקו, צ'יליה, צ'יסונה, קלאווזאנה, קורנליאנו ד'אלבה, קורטמילה, קוסאנו בלבו, קרוונצאנה, דיאנו ג'אלבה, דוליאני, פריליאנו, פייזוליו, גורצניו, גובונה, גרינצאנה קאבור, גוארנה, איליאנו, לה מורה, לקוויו בריה, לבוויצ'ה, מליאנו אלפיירי, מנגו, מרסאליה, מומברקארו, מונקיירו, מונדובי, מונפורטה ד'אלבה, מונטא דאלבה, מונטאלדו, מונטלופו אלבזה, מונטאו רוארו, מונטיצ'לו ד'אלבה, מוראצאנו, נרצולה, נייווה, נוויליה, ניאלה בלבו, ניאלה טנארו, נובלו, פרלטו, פצולו ואלה אוצונה, פיובזי ד'אלבה, פיוצו, פוקפליה, פריוקה, פרונטו, רואשו, רוקה צ'יליה, רוקטה בלבו, סן מיקלה מונדובי, סנטה ויטוריה ד'אלבה, סנטו סטפנו בלבו, סנטו סטפנו רוארו, סראלונגה ד'אלבה, סרוולאה לאנגה, סיניו, סומאנו, סומאריווה פרנו, טורה בורמידה, טראיזו, טרצו טינלה, ורדונו, וצה ד'אלבה, ויקופורטה. אזור הייצור כולל המותגים בארולו, ברברסקו ורוארו.

שמות יינות תחת המותג לאנגה

לאנגה ארנאיס
לאנגה שרדונה
לאנגה שרדונה ויניה
לאנגה דולצ'טו
לאנגה פבוריטה
לאנגה פבוריטה ויניה
לאנגה פרייזה
לאנגה פרייזה ויניה
לאנגה נביולו
לאנגה ביאנקו
לאנגה רוסו

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לאנגה בוויקישיתוף

במדיה האמנותית

ספרות

חבל לאנגה הוא זירת עלילות בספרים מאת בפו פנוליו וצ'אזרה פבזה.

אחרים

חבל לאנגה מהווה זירה במחשק המחשב Hundred Days - Winemaking Simulator. ^[3]

הערות שוליים

^ Dante Olivieri Dizionario di toponomastica piemontese UTET Brescia1965 p. 403
^ Giulia Petracco Sicardi Ricerche topografiche e linguistiche nella tavola di Polcevera Studi Genuennsi 1958-1959 nr.2 p.15
^ באתר store.steampowered.com

[1] Dante Olivieri Dizionario di toponomastica piemontese UTET Brescia1965 p. 403

[2] Giulia Petracco Sicardi Ricerche topografiche e linguistiche nella tavola di Polcevera Studi Genuennsi 1958-1959 nr.2 p.15

[3] באתר store.steampowered.com

[1]

[2]

[3]