לאיוש סאבולצ'י
לידה |
17 באוקטובר 1889 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
---|---|
פטירה |
11 בנובמבר 1943 (בגיל 54) בודפשט מחוז XIII, הונגריה |
מדינה | הונגריה |
מקום קבורה | בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה |
צאצאים | מיקלוש סאבולצ'י |
לאיוש סאבולצ'י (בהונגרית: Szabolcsi Lajos; בודפשט, 17 באוקטובר 1889 – בודפשט, 11 בנובמבר 1943.)[1] סופר יהודי-הונגרי ועורך עיתון. אחיו הוא בנצה סאבולצ'י היסטוריון מוזיקה ואומנות. מיקלוש סאבולצ'י, בנו של סאבולצ׳י היה היסטוריון ספרות, מבקר, ופרופסור באוניברסיטה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאיוש סאבולצ'י הוא בנם של מיקשה סאבולצ'י (1857- 1915 ) ושל מתילד בושקוביץ. הוא למד באוניברסיטה וסיים דוקטורט בפילוסופיה (.Ph.D). שירי נעוריו הופיעו במגזין "הֵט" (בהונגרית: "שבוע") שהיה בבעלות המשורר ההונגרי-יהודי יוז'ף קיש. סאבולצ'י עבד במדור הספרות וגם במדור התיאטרון של שבועון זה. משנת 1911 היה סגן עורך "השוויון", ואחרי מות אביו לקח על עצמו את האחריות לעריכת כתב העת. מאותו זמן הוא פיתח אך ורק פעילות קהילתית יהודית, פובליציסטית, ספרותית וחברתית. בשנת 1915 הוא הצטרף לתא הבונים החופשיים הרפורמיים. בשנת 1918 הוציא לאור ספר תעמולה בשם "מהי האמת?" בספר הוא הביע עמדה נחרצת והתנגד בחריפות לאנטישמיות המדעית של פטר אגושטון (אנ') ואוסקר יאסי.
ב־28 בדצמבר באותה שנה נשא לאישה את אֶרְזֵ'בֶּט מֵסַארוֹש, בתם של שאנדור פליישמן, עורך דין ועיתונאי, ושל ברטה גרינפלד.[2] בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה התעמת בעיתונו עם האנטישמיות העזה שפרצה ונאבק למען הליברליזם וביטול הנומרוס קלאוזוס. יחד עם וילמוש וואז'וני (וייספלד) והרב צדוק (שימון) הבשי הקים את הוועד המרכזי לסיוע לסטודנטים יהודים, שתמך בסטודנטים יהודים-הונגרים שנאלצו ללמוד בחו"ל.
הוא מת מבעיית כליות ושלפוחית השתן. הוא הובא למנוחת עולמים בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה בבודפשט.
יצירותיו העיקריות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בן הכוכב (רומן, 1918)
- הבוגד (דרמה, 1923)
- חזיון תעתועים (מיראז') (סיפור קצר, 1927)
- התרנגול כבר קורא (שירים,1929)
- ניחומים (שירים, 1940)
- אחד אלוהינו (3 במערכה אחת, 1943)
- שני דורות. עשורים של השוויון (1931-1881), זיכרונות, מסמכים, 1993. http://mek.oszk.hu/17200/17253/17253.pdf
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לאיוש סאבולצ'י. המוזיאון הספרותי פטפי Szabolcsi Lajos. Petőfi Irodalmi Múzeum. (Hozzáférés: 2015. szeptember 9.)
- הלקסיקון ההונגרי לקורות חיים Magyar életrajzi lexikon II. (L–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1969
- לקסיקון יהודי הונגרי Magyar zsidó lexikon. Szerk. Ujvári Péter. Bp., Zsidó Lexikon, 1929
- Szabolcsi, Lajos. yivoencyclopedia.org. (Hozzáférés: 2015. szeptember 9.) (באנגלית)
- Gyurgyák János: A zsidókérdés Magyarországon. Bp., Osiris, 2001.
- Ki-kicsoda? Kortársak lexikona. [Bp.], Béta Irodalmi Rt., [1937].
- Magyar Nagylexikon. Főszerk. Élesztős László (1-5. k.), Berényi Gábor (6. k.), Bárány Lászlóné (8-). Bp., Akadémiai Kiadó, 1993-.
- Magyar Színművészeti Lexikon. Szerk. Erődi Jenő és Kürthy Emil összegyűjtött anyagának felhasználásával... Schöpflin Aladár. [Bp.], Országos Színészegyesület és Nyugdíjintézete, [1929].
- Palatinus József: A szabadkőművesség bűnei. 4. kiad. Bp., 1938-1939. Budai-Bernwaliner József ny.
- Új magyar életrajzi lexikon. Főszerk. Markó László. Bp., Magyar Könyvklub
- Új magyar irodalmi lexikon. Főszerk. Péter László. Bp., Akadémiai Kiadó, 1994.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ליוש סבולצ'י (1890-1943), דף שער בספרייה הלאומית