לאו דן
 | |
| לידה |
23 בנובמבר 1870 פשט  |
|---|---|
| פטירה |
1944 (בגיל 73 בערך) |
| שם לידה |
Diamant Leó |
| מדינה |
ממלכת הונגריה |
  | |
לאו דן (במקור דיאמנט[1] עד 1899, בהונגרית: Dán Leó; פשט, 23 בנובמבר 1870[2] – 1944) היה סיטונאי יהודי-הונגרי, סופר כלכלי, מלחין, אביר מסדר פרנץ יוזף, יועץ ממשלתי ראשי.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאו דיאמנט נולד במשפחה יהודית כבנם של שאמו דיאמנט (1833–1926)[3] פרוון ושל פאני פיית (1847–1929).[4] הוא נולד כבן הבכור במשפחה בת שבעה ילדים. את לימודיו התיכוניים השלים בבית בגימנסיה הלותרנית בבודפשט. בשנים 1887–1888 למד במחלקה להלחנה של האקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט. מוריו היו דיולה ארקל (בנו של פרנץ ארקל) ויאנוש קוסלר. אביו לימד אותו ואת ארבעת בניו האחרים את מקצוע הפרוונות. לאו נסע לחו"ל על מנת לשפר את הידע המקצועי שלו. הוא חזר הביתה לפני חגיגות המילניום ב-1896 (1000 שנה להתיישבות המדיארים במרכז אירופה) כדי להשתלט יחד עם אחיו הצעיר שחזר מפריז, על עסקי הפרוונות שהקים אביהם. כבר בתערוכת המיליניום בלט עם מעילי פרווה לנשים שיובאו אז רק מחו"ל. אז קיבל את העיטור הראשון שלו - לראשונה בהונגריה - את התואר פרוון החצר הקיסרי והמלוכתי ובמקביל הארכידוכס יוזף, פלטין הונגריה הפך את הפירמה שלו לספק חצר הקיסר. יחד עם אחיו, הם שינו את שם משפחתם לדן (Dán) ושינו את שמה של הפירמה שלהם ל"אחים דן".[5] בשנת 1901 הוענק ללאו דן "עיטור צלב זהב מוכתר" על ידי המונרך כהוקרה על הישגיו המצוינים בתערוכה העולמית של פריז (1900), והוא גם זכה במדליית זהב.[6] בשנת 1902, על השתתפותו ביצירת תעריף המכס, כחבר בוועדה הלאומית לקביעת ערך אז, קיבל את התואר "יועץ מסחרי".[7] בשנת 1909, כהוקרה על הישגיו בתחום המסחר והתעשייה, הוכרה עבודתו בהענקת צלב האביר של מסדר פרנץ יוזף.[8]
ב-1910, יחד עם כמה אחרים, הקים את האגודה הלאומית של איגוד הפרוונים ההונגרי, בו נבחר פה אחד לנשיא.[9] בשנה שלאחר מכן, בהנהגתו, אורגנה בבודפשט תערוכת תעשיית הפרוונות הגדולה הראשונה, ובקשר לכך, הקונגרס העולמי של תעשיית הפרוות, שהוא היה נשיאו. דן קיבל מספר פעמים פרסים מלכותיים וזרים על פועלו בתחום הכלכלי. בתחום הספרות הכלכלית היה פעיל לא רק בהונגרית, אלא גם בעיתונים גרמניים, צרפתיים ואנגלים ובמגזינים מקצועיים. בשנת 1926, כהוקרה על פעילותו הכלכלית, מונה ליועץ ממשלתי ראשי. הרעיון של גידול ארנבת בית, טלה פרוות, מינק וגידול בעלי חיים לפרווה אצילית הגיע ממנו. הוא היה חברת מערכת:
- הלקסיקון הגדול של רוואי
- הלקסיקון העולמי החדש של טולנאי
- חבר במועצה הנשיאותית של הלקסיקון יהודי הונגרי
הוא מילא תפקיד משמעותי גם בחיי הציבור היהודי.
לאו דן היה:
- נשיא משותף של ארגון הסוחרים הגדול ביותר במדינה, איגוד סוחרי הבירה
- סגן נשיא החוג האזרחי של מרכז העיר
- נשיא האגודה הלאומית של בעלי מלאכה הונגריים
- במשך תקופה ארוכה הוא היה חבר ברשות המחוקקת של הבירה (חבר מועצת עיר)
- חבר בלשכת המסחר והתעשייה של בודפשט
- חבר הנשיאות של איגוד הסחר הלאומי ההונגרי (OMKE)
- חבר לשכת המסחר ההונגרית ואיגוד התעשייה הלאומי
הוא ואשתו היו חברי המשלחת שנסעה לניו יורק ב-1928 לצורך הקמת פסל קושוט בניו יורק. [10]
את נסיבות מותו סיפרו בני המשפחה שנותרו בחיים. באוקטובר 1944, כיהודי עשיר מאוד ומשלם מיסים גדול, הוא ואשתו נצטוו להיחקר על ידי השלטונות. הוא יכול היה לברוח, עושרו איפשר את זה, אבל נכדו חשש שאם סבו וסבתו לא ייכנסו לחקירה, הם ייקחו אותו ואת משפחתו ויגורשו. אז לבסוף הלך הזקן, בן ה-74, לחקירה עם אשתו. התשאול היה על חשיפת נכסיו המוסתרים, שאולי לאו לא עמד בו (בתשאול) לאחר מרות המכות. אז לאו המת למחצה הועלה על קרון הבקר של רכבת שנשאה לאושוויץ, אך הוא הגיע ליעד כבר מת. אשתו, אולגה, המתינה בתחנת הרכבת להעמסה לקרונות הרכבת, כשצעיף איכרים גדול על כתפיה, כשגבר צעיר ניגש אליה מבחוץ ואמר, דודה, חבקי את זרועי סביבי ובואי איתי. אולגה עשתה זאת, ניצלה, הלכה הביתה ברגל, ואז התחבאה עד השחרור, וכך שרדה את מלחמת העולם. בשנת 1954 היא מתה מסרטן עיניים בדירתם לשעבר בבית מס' 5 ברחוב בצ'י בבודפשט.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אשתו הייתה אולגה וייס (1876–1957),[11] בתם של בעל הקרקעות אדולף וייס ואידה בהם, אותה נשא בטקס אזרחי ב-8 ביוני 1899 בטרזווארוש, בודפשט.[12] ארבעה ימים לאחר מכן, הם התחתנו גם בבית הכנסת הגדול של בודפשט ברחוב דוהאן. [13]
ילדתם
- מריה דן (מיצי 1900–1937). בעלה הראשון היה ארנה זאלאן (1892–?), מנהל חברת מניות (הם התגרשו ב-1928). בעלה השני היה אימרה בוקור (1899–?) היה סוחר.
יצירתו המוזיקלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]עבודותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ליל כלולות, אופרה במערכה אחת. לברית: דלאקור ומוראן. בכורה: טטה, 1893.
- עלמת הכינור הראשון, פארסה עם שירים וריקודים ב-5 מערכות. 1894. 29 ביולי, חוג תיאטרון בודה.
- הספר מסביליה, אופרטה ב-2 מערכות. הלברית נכתבה על ידי דז'ה באלינט. בכורה: 13 במאי 1902, התיאטרון ההונגרי
- שכרון חושים, בלט במערכה אחת. בכורה: 1903. דברצן.
- האביר ממלטה, אופרטה. הלברית נכתבה על ידי גוסטב בקשיץ'. הוצג לראשונה בדברצן בשנת 1893, ולאחר מכן באובודה ביולי 1894.
- בחור סלובקי באמריקה או פארסה מוזיקלית טיול לשיקגו. הלברית נכתבה על ידי דיולה קומור. הבכורה בשנת 1895. ב-4 בינואר בתיאטרון העירוני בדברצן. המחבר היה רשום בשם Leó Dán Dán Ament.
יצירותיו האחרות: קטעי פסנתר (כ-200), שאנסונים, קונצ'רטו לכינור, שירי בית כנסת. תחת השם הבדוי המוזיקלי שלו: ד'אמנט.
פרסים והוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עיטור צלב זהב מוכתר (1901)
- יועץ וחבר המועצה המסחרית (1902)
- אביר מסדר פרנץ יוזף (1909)
- יועץ ממשלתי ראשי (1926)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- A magyar társadalom lexikonja. A Magyar Társadalom Lexikona Kiadóvállalat, Budapest, 1930.(לקסיקון חברתי הונגרי)
- Dán Leó (1927. december 25.) Ujság, 3. évfolyam, 293. szám (לאו דן "העיתון" 1927)
- Magyar politikai lexikon. Szerk. T. Boros László. Budapest, Európa Irodalmi és Nyomdai Rt., 1929. (לקסיקון פוליטי הונגרי)
- Magyar színművészeti lexikon: A magyar színjátszás és drámairodalom enciklopédiája. Szerk. Schöpflin Aladár. I. kötet (Aágh Endre – Faust). Budapest: Az Országos Színészegyesület és Nyugdíjintézete. [1929]. (לקסיקון התיאטרון ההונגרי: האנציקלופדיה של התיאטרון והספרות הדרמטית ההונגרית. עורך אלדאר שופפלין. כרך א'. בודפשט: איגוד השחקנים הלאומי ומכון הפנסיה. 1929)
- Magyar zsidó lexikon. Szerk. Ujvári Péter. Budapest: Magyar Zsidó Lexikon. 1929. 187. Online elérés(לקסיקון יהודי הונגרי. עורך פטר אויווארי. גישה מקוונת)
- Révai nagy lexikona. Budapest: Révai Testvérek Irodalmi Intézet Részvénytársaság. 1911–1935. (הלקסיקון הגדול של רוואי)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/évszáma: 90958/1899. Forrás: MNL-OL 30791. mikrofilm 482. kép 2. karton. Névváltoztatási kimutatások 1899. év 6. oldal 18. sor
- ^ "Születési bejegyzése a pesti neológ izraelita hitközség születési akv. 1332/1870. folyószáma alatt". נבדק ב-2021-01-27.
- ^ "Diamant Samu halotti bejegyzése a Budapest IV. kerületi polgári halotti akv. 434/1926. folyószáma alatt". נבדק ב-2021-01-27.
- ^ "Faith Fanni halotti bejegyzése a Budapest IV. kerületi (belvárosi) halotti akv. 406/1929. folyószáma alatt". נבדק ב-2021-01-27.
- ^ "Kitüntetés és névmagyarosítás". Pesti Hírlap. 1899-09-23. p. 9. נבדק ב-2021-01-27.
- ^ "Koronás arany érdemkereszt". Magyar Géniusz. 1901-03-10. נבדק ב-2021-01-27.
- ^ "Uj kereskedelmi tanácsosok". Budapesti Hírlap. 1902-02-18. p. 12.
- ^ "Ferenc József-rend". Pesti Hírlap. 1909-10-26. p. 11. נבדק ב-2021-01-27.
- ^ "Országos magyar szűcsmesterek egyesülete". Pesti Hírlap. 1910-05-29. p. 40. נבדק ב-2021-01-27.
- ^ "Hétfőn reggel indulnak Amerikába a Kossuth-zarándokok". Magyarság. 1928-03-04. p. 6. נבדק ב-2021-01-27.
- ^ "Dán Leóné halotti bejegyzése a Budapest V. kerületi polgári halotti akv. 375/1954. folyószáma alatt". נבדק ב-2021-01-27.
- ^ "Házasságkötési bejegyzése a Budapest VI. kerületi polgári házassági akv. 537/1899. folyószáma alatt". נבדק ב-2021-01-27.
- ^ "Fényes esküvő". Pesti Hírlap. 1899-06-12. p. 6. נבדק ב-2021-01-27.