לדלג לתוכן

לאונרדו פרקש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לאונרדו פרקש
לידה 20 במרץ 1967 (בן 57)
סנטיאגו דה צ'ילה, צ'ילה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Leonardo Julio Farkas Klein עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צ'ילה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה Instituto Hebreo עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית יהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
www.filantropia.cl
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לאונרדו חוליו פרקש קליין (סנטיאגו, צ'ילה, נולד ב-20 במרץ 1967) הוא איש עסקים ופילנתרופ צ'יליאני ממוצא הונגרי ויהודי, את מרבית עושרו עשה מחברות כרייה. במסגרת תרומותיו סייע רבות לאנשים שנפגעו מאסונות.

שנותיו המוקדמות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוריו של פרקש היו יהודים ממוצא הונגרי שהיגרו מטרנסילבניה לדרום אמריקה בשנת 1939.[1]

פרקש למד מנהל עסקים באוניברסיטת סנטיאגו, צ'ילה.

קריירה מוזיקלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-80, הוא היגר לארצות הברית ועבד בתעשיית הבידור כנגן פסנתר תוך כדי נסיעות בין לאס וגאס, ניו יורק ומיאמי. הוא עבד גם במספר חברות שיט בקריביים. הוא היה ידוע בכינוי "איש התזמורת" וחלק במות עם אמנים כמו טום ג'ונס וחוליו איגלסיאס.[2]

במהלך הופעותיו, הוא פגש את אשתו, האמריקאית בטינה פרידמן פרקר, הנינה של ארתור וינריק, מייסד מלון קונקורד בקטסקילס במדינת ניו יורק, שם הם התחתנו.

בגיל 35, הוא פרש מהמוזיקה כדי להתמקד אך ורק באשתו ושלושת ילדיהם, ולקח על עצמו עבודות שונות כיצואן ומוכר של מוצרים שונים. הוא גם נכנס לעסקי הנדל"ן בארצות הברית, ולאחר מכן לעסקי הכרייה בצ'ילה.[3][4]

שקילת מועמדות לנשיאות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2008 פרקש הודיע כי הוא שוקל להיות מועמד עצמאי לבחירות לנשיאות 2009.[5][6] עם זאת, ב-5 בדצמבר, הוא הודיע כי לא ירוץ.[7]

בסקרים של שלוש מערכות הבחירות האחרונות לנשיאות בצ'ילה, הוא הוזכר בין ההעדפות המובילות אך מעולם לא הסכים לרוץ. בין 2019 ל-2020, העדפותיו של פרקש עלו בסקרים.[8] ביולי 2020, פרקש דורג במקום השני בסקרי הנשיאות הצ'יליאנית.[9]

בשנת 2021, חברת החדשות הבינלאומית בלומברג בחרה את לאונרדו פרקש בין 500 הלטינו-אמריקאים המשפיעים ביותר. הסוכנות ציינה כי איש העסקים בתחום הכרייה פרש אך "נשאר דמות רלוונטית בעסקים ובפוליטיקה המקומית. יותר מכל, פילנתרופ, פרקש הפך לסיפור הצלחה שבאמצעות רשתות חברתיות מקדם פלטפורמה מוצלחת לעזרה לאלפי צ'יליאנים במצבי עוני."[10][11]

פילנתרופיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרקש מופיע במסע התרמה למען ילדים נכים והוא תרם מאות מיליוני פזו צ'יליאני, ובשנת 2008 תרם מיליארד פזו צ'יליאני (כ-2 מיליון דולר), והפך לאדם הראשון שתרם סכום כזה למסע זה.[12]

פרקש היה ביקורתי מאוד כלפי המעמדים הצ'יליאנים לנשיאות, וטען כי "הם בדרך כלל קמצנים מאוד ואליטיסטים" ולא עושים מספיק כדי למתן את הבעיות החברתיות של צ'ילה. הוא גם אמר שאם ייבחר לנשיא "לכל הצ'יליאנים יהיה בית משלהם".[13] רטוריקה זו של פנייה להמוני העניים זכתה לו לתמיכה משמעותית בקרב אותה קבוצה חברתית וביקורת חריפה מעמיתיו העסקיים ופוליטיקאים מקומיים, שלעיתים קרובות מכנים אותו "פופוליסט" שמחפש אחר זרקורים.[13]

במהלך מבצע החילוץ של הכורים הלכודים בקופיאפו, צ'ילה, פרקש תרם 10,000 דולר לכל אחד מ-33 האנשים שחולצו. דווח כי פרקש נתן צ'קים על שם הכורים לכל אחת מהמשפחות והקים קרן נפרדת לאיסוף תרומות.[14]

ב-1 ביולי 2011, פרקש קיבל פרס מראש העיר ויניה דל מר על תרומותיו לעיר.[15]

ב-7 בפברואר 2018, פרקש הציע פרס של 10 מיליון פזו צ'יליאני לכל מי שימצא את אמלין קטלינה קניאלס וידאל, ילדה בת 11 שנחטפה בליקנטן, צ'ילה.[16]

פרקש הוא פטרון של "מצעד החיים", תוכנית חינוכית שנתית המביאה סטודנטים לפולין, ללמוד את ההיסטוריה של השואה ולבחון את שורשי הדעות הקדומות, חוסר הסובלנות והשנאה.[17]

מעורבות עם מצעד החיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2014, בתמיכתו של לאונרדו פרקש, "מצעד החיים" ציין את יום השנה ה-70 להשמדת יהדות הונגריה בידי הנאצים בשנת 1944 במהלך מלחמת העולם השנייה. ביום הזיכרון לשואה, בסיום טקס הזיכרון בשטח אושוויץ-בירקנאו, מספר ניצולי שואה - שרבים מקרוביהם נספו במחנה המוות - הצטרפו ללאונרדו פרקש בכתיבת האותיות האחרונות של ספר תורה. ספר התורה נתרם ל"מצעד החיים" על ידי פרקש.[18]

תרומות תרבותיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2014, לאונרדו תרם שבעה ספרי תורה חדשים שנשלחו לשש יבשות שונות: אפריקה, אסיה, אוסטרליה, אירופה, צפון אמריקה ודרום אמריקה. במהלך השנים, פרקש תרם ספרי תורה לארגון היהודי החסידי חב"ד-ליובאוויטש ולמוסדות אחרים ברחבי העולם.[19]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לאונרדו פרקש בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Barrionuevo, Alexei (2010-11-20). "Mine Owner's Flair Rankles Chilean Elite". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-07-05.
  2. ^ ivan (2 בספטמבר 2008). "Leonardo Farkas: De "hombre orquesta" a "Rey del hierro" (from "Orchestra Man" to "Iron King")". La Tercera (בספרדית). נבדק ב-2024-04-16. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Barrionuevo, Alexei (19 בנובמבר 2010). "Farkas's Flair Rankles Chilean Elite – The Saturday Profile". {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ Jeanne, Arthur (2016-05-31). "Farkas, le Chili incarné; (Farkas, Chile Embodies)" (בצרפתית).
  5. ^ Kimbell, Wes (14 בנובמבר 2008). "CHILE'S LONGSHOT PRESIDENTIAL CANDIDATE GREETED AS HERO". אורכב מ-המקור ב-9 בדצמבר 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "LEONARDO FARKAS: CHILE'S NEXT PRESIDENT?". 12 בנובמבר 2008. אורכב מ-המקור ב-8 בדצמבר 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Leonardo Farkas: No seré candidato a la presidencia" [Leonardo Farkas: I will not be a candidate for presidency] (בספרדית). Emol.com. 29 באוקטובר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Mora, Sebastián (6 בנובמבר 2019). "Farkas irrumpe en encuesta presidencial liderada por Sánchez y Lavín (Farkas Burst in Presidential Poll)". {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ Harkov, Lahav (23 ביולי 2020). "Jewish philanthropist polls in second place for Chilean presidency". {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "Leonardo Farkas - 500-EN". 13 באוגוסט 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "Ubican a Farkas y creadores de Cornershop y Betterfly entre los chilenos más influyentes de Latinoamérica (Bloomberg chose Leonardo Farkas among the 500 most influential Latin Americans)". 17 באוקטובר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "Teletón finalmente cumple la meta en el Nacional (minuto a minuto)" [Teletón finally accomplishes the goal in the National Stadium (minute to minute)] (בספרדית). Emol.com. 29 בנובמבר 2008. נבדק ב-28 בנובמבר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ 1 2 "El "fenómeno Farkas" seduce a Chile · ELPAÍS.com" [The "phenomenon Farkas" seduces Chile · ELPAÍS.com]. El País (בספרדית). 20 בנובמבר 2008. נבדק ב-28 בנובמבר 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ Showers of offers for Chile miners, NBC News
  15. ^ Ordenes, Luis (2011-06-01). "Leonardo Farkas es declarado Ciudadano Ilustre de Viña del Mar". BioBioChile - La Red de Prensa Más Grande de Chile (בספרדית). נבדק ב-2024-04-09.
  16. ^ Tele 13. "Leonardo Farkas ofrece recompensa para quien encuentre a Emmelyn". T13 (בEuropean Spanish). נבדק ב-4 בספטמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ "March of the Living expresses its gratitude to Leonardo Farkas of Santiago, Chile". אורכב מ-המקור ב-5 במרץ 2014. נבדק ב-27 בפברואר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ YouTube – Leonardo Farkas. "March of the Living Tribute to Leonardo Farkas=February 13, 2015". YouTube.
  19. ^ "Seven Torahs to Six Continents, Thanks to One Chilean Businessman".