לאוניד פקרובסקי
לאוניד פקרובסקי (ברוסית: Леонид Пекаровский; נולד בשנת 1947) הוא סופר ישראלי שעלה מברית המועצות וכותב ברוסית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאוניד פקרובסקי נולד בשנת 1947 בקייב, בן למיכאל ורחל ואח למאיה. אביו היה דוקטור לאמנות.
במהלך לימודיו בתיכון כתב שירים ופרסם מסות על שירה רוסית ועל פרנץ קפקא ויצירתו. לאחר סיום התיכון גויס לצבא הסובייטי ושירת במשך שלוש שנים. לאחר מכן למד במשך שש שנים במכון לאמנות בקייב. עבד במשרד התרבות, עיצב תערוכות, וכתב ביקורת אמנות.
בגיל 34 נישא לסבטלנה, אז בת 23, ציירת וגרפיקאית. בנם, אלכסיי, עובד בהיי-טק.
כתב דוקטורט על הצייר אלברכט דירר, אך לא סיים חובותיו לתואר. בשנת 1991, בזמן מלחמת המפרץ, עלה לישראל חודשים אחדים לאחר הוריו. תחילה גר בשכונת ג'סי כהן בחולון, וממנה עבר לבת-ים.
בישראל לא מצא עבודה כמבקר אמנות, ועבד כגנן וחופר קברים בבית הקברות הדרום. לאחר מכן עבד בבית דפוס בבת-ים. בשנת 1995 החל לעבוד בחברת השמירה, ומאז הוא עובד בה כשומר בחניון של יבואן "דייהטסו" בתל אביב.
לאחר עלייתו לישראל החל לכתוב סיפורים קצרים ברוסית. סיפורו הראשון, "המטאטא", פורסם בשפות אחדות. כ-15 שנים לאחר מכן, בשנת 2008, פורסם הסיפור גם בעברית, במוסף "תרבות וספרות" של "הארץ". במוסף זה התפרסמו עוד אחדים מסיפוריו של פקרובסקי. בני ציפר, עורך המוסף, כתב על סיפוריו של פקרובסקי: "נעתקה נשימתי כשקראתי אותם. איזה כוח אדיר ואיזו פשטות נאצלת."[1]
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מטאטא וסיפורים אחרים, 28 סיפורים, תרגמו טניה חזנובסקי ותומר שריג, ספרית פועלים, 2012.
- פרבולה של הצלחה, סיפורים, תרגמו טניה חזנובסקי ותומר שריג, ספרית פועלים, 2014.
- עשר אגורות, סיפורים, תרגמו טניה חזנובסקי ותומר שריג, ספרית פועלים, 2018.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רשימת הפרסומים של לאוניד פקרובסקי, בקטלוג הספרייה הלאומית
- אביבה לורי, בתוך בודקה במגרש חניה בתל אביב יושב סופר מבריק, באתר הארץ, 23 במאי 2012
- אילן לוקאץ', לאוניד פקרובסקי - מאבטח וסופר מבטיח, באתר מאקו, 21 בספטמבר 2012
- יאנה פבזנר-בשן, "אני כמו כלב חכם, שאתה מסתכל בעיניים החכמות שלו ואומר לו 'נו, אני יודע שאתה רוצה להגיד לי משהו'. אבל הוא לא יכול", באתר מאקו, 23 באוגוסט 2015
- רחלי ריף, סיפורים מהבוטקה: ספר שני ללאוניד פקרובסקי, באתר nrg, 27 בנובמבר 2015
גילי איזיקוביץ, למרות ההכרה הספרותית, ליאוניד פקרובסקי עדיין עובד כשומר. לפחות הוא הפסיק להתנשא על עמוס עוז, באתר הארץ, 10 בינואר 2019- נגה אלבלך, הסיפור שמאחורי הספר 'מטאטא וסיפורים אחרים', באתר "הספריה החדשה"
- לאוניד פקרובסקי, דף שער בספרייה הלאומית
מכּתביו:
- נעליים, באתר הוצאת הקיבוץ המאוחד
- מטאטא, באתר הארץ, 26 בדצמבר 2008
- פפאיה, באתר הארץ, 8 במאי 2009
- הצמיד, באתר הארץ, 25 בספטמבר 2009
- אלברכט דירר, באתר הארץ, 30 באוקטובר 2009
- בודקה - אגדה מזרח תיכונית מודרנית, באתר הארץ, 13 באוגוסט 2010
- הכלב צבי וסוכן הביטוח, באתר הארץ, 1 באפריל 2011
- חוף התות, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2012
- בשביל מה אני צריך מטרייה, באתר הארץ, 8 במרץ 2013
- הדיוקן, באתר הארץ, 22 במרץ 2013
- ענפים רוסיים, באתר הארץ, 4 בספטמבר 2013
- מעגל קסמים, באתר הארץ, 11 באוקטובר 2013
- מאיר שלו ואני, באתר הארץ, 3 בינואר 2014
- שתי בלונדיניות ושתי כיפות שחורות, סיפור מהחניון, באתר הארץ, 11 ביולי 2014
- מה מסתתר מאחורי תחרות הסיפור הקצר של "הארץ", באתר הארץ, 12 בספטמבר 2014
- כוס קפה (מבוסס על מקרה אמיתי), באתר הארץ, 10 באוקטובר 2014
- לאוניד פקרובסקי, סיפור מאת לאוניד פקרובסקי | צעקה, באתר הארץ, 24 ביוני 2019
- לאוניד פקרובסקי, סיפור | הדנדי האחרון, באתר הארץ, 30 ביוני 2020
- סיפור: אז ככה אתה נראה, צ'כוב, באתר הארץ, 5 באוקטובר 2020
על כתביו:
- עלית קרפ, דברים שרואים מהבודקה, באתר הארץ, 10 במאי 2012
- יותם שווימר, "מטאטא וסיפורים אחרים": אמנות מהחניון, באתר ynet, 17 ביוני 2012
- מאיה פלדמן, שומר הסף , באתר הארץ, 17 ביולי 2012
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בני ציפר, למה אני שונא את רוב הספרים שכותבים כאן, באתר הארץ, 11 ביוני 2009
