לאה עוז
![]() | |
לאה עוז בשירותה הצבאי כשדרנית בגלי צה"ל (מתוך ספר גל"צ) | |
לידה |
26 ביוני 1965 ישראל ![]() |
---|---|
התאבדה |
29 בדצמבר 1996 (בגיל 31) ישראל ![]() |
מדינה |
![]() |
![]() ![]() |
לאה עוז (26 ביוני 1965, כ"ט בסיוון ה'תשכ"ה – 29 בדצמבר 1996, י"ט בטבת ה'תשנ"ז) הייתה שדרנית רדיו ומנחת טלוויזיה ישראלית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולדה כלאה אוזבכר לישראל אוזבכר. היה לה אח. בילדותה השתתפה בפעילות "בימת הנוער" ברחובות, שהפעילה איה לביא[1].
הייתה בזוגיות עם חיים צינוביץ' ולאחר מכן נישאה לצדוק מלר. השניים חיו בכפר אביב עד יום מותה. בגיל 31 שמה קץ לחייה. נקברה בבית העלמין הישן ברחובות.
ברדיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנים 1985–1988 הגישה את התוכנית "לא על הלוף לבדו" בגלי צה"ל.
בין השנים 1990–1993 הגישה את התוכנית "סיאנס" ברשת ג'[2].
בשנים 1994–1996 הגישה את התוכנית "קולה של אמא" בגלי צה"ל ובמקביל את התכנית ״גלגלאה״ בגלגל״צ.
בטלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנים 1987–1988 הנחתה נקודת שידור בתוכנית הטלוויזיה "רואים 6/6" בטלוויזיה החינוכית.
ב-1991 הנחתה בערוץ הראשון את תוכנית הטלוויזיה "עד פופ". היא פוטרה מהגשת התוכנית אחרי זמן קצר[3].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לאה עוז, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- טל פרי, לאה עוז שולפת מהמותן, באתר מעריב, 29 ביולי 1988
- עירית לינור, לאן נעלמה לאה עוז, באתר חדשות, 23 באוגוסט 1989
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ברגעים אלו: העיר רחובות מצדיעה למייסדת בימת הנוער ויקירת העיר, איה לביא המשיקה את ספרה "בימת הנוער שלי", באתר "חדשות אפס שמונה"
- ^ "סיאנס" עם לאה עוז - התוכנית האחרונה ברשת ג', 1993
- ^ עמית שהם, הגר רם, לאה עוז פוטרה מעד פופ, באתר חדשות, 4 ביוני 1991