כריסטיאן בוהר
 | |
| לידה |
14 בפברואר 1855 קופנהגן, דנמרק  |
|---|---|
| פטירה |
3 בפברואר 1911 (בגיל 55) קופנהגן, דנמרק |
| ענף מדעי |
רפואה |
| מקום קבורה |
בית הקברות אסיסטנס |
| מקום לימודים | |
| מוסדות |
אוניברסיטת קופנהגן |
| בן או בת זוג |
אלן בוהר |
| צאצאים |
נילס בוהר, הארלד בוהר |
  | |
כריסטיאן הארלד לוריץ פיטר אמיל בוהר (1855–1911) היה רופא דני, פרפסור לפיזיולוגיה באוניברסיטת קופנהגן. הוא אביהם של הפיזיקאי וחתן פרס נובל לפיזיקה נילס בוהר והמתמטיקאי והכדורגלן הארלד בוהר, וסבו של הפיזיקאי וחתן פרס נובל אגה בוהר.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כריסטיאן בוהר נולד ב-1855. למד רפואה באוניברסיטת קופנהגן מ-1872 עד 1878, שם היה תלמידו של פטר לודוויג פאנום (Peter Ludvig Panum).
כתב את המאמר המדעי הראשון שלו "Om salicylsyrens indflydelse på kødfordøjelsen" ("ההשפעה של חומצה סליצילית על העיכול של בשר"), בגיל 22. הוא קיבל תואר ברפואה בשנת 1880, למד אצל קארל לודוויג באוניברסיטת לייפציג, וקיבל תואר דוקטור בפיזיולוגיה.
בשנת 1885 הוענקה לו מדליית הכסף של החברה המלכותית הדנית למדעים על עבודתו.
בשנת 1886 מונה לפרופסור חבר לפיזיולוגיה באוניברסיטת קופנהגן, וכעבור ארבע שנים מונה לפרופסור מן המניין.[1] בשנת הלימודים 1905/06 שימש כרקטור האוניברסיטה.
עבודתו עסקה, בין היתר, בספיגת גזים תלוית טמפרטורה בנוזלים, ובקשירת חמצן ופחמן דו-חמצני לדם. לאחר מכן הגיעו ניסויים על הכוחות היעילים בספיגת החמצן בריאות. הוא היה הראשון שאפיין את המושג נפח מת. [2]
ב-1903 תיאר את התופעה המכונה כעת אפקט בוהר. על תגלית זו הוא היה מועמד לפרס נובל לפיזיולוגיה או רפואה.
בתחילת 1888 נבחר לחבר באקדמיה המלכותית הדנית למדעים (אנ'), ובסוף 1888 נבחר כחבר באקדמיה לאופולדינה.
בוהר נישא בשנת 1881 לאלן אדלר, בתם של דוד ברוך אדלר (1826–1878), בנקאי יהודי דני אמיד ובעל השפעה וחבר פרלמנט ליברלי, וג'ני רפאל (1830–1902), בת למשפחת בנקאים יהודית-בריטית.
בוהר התחנך על הדת הלותרנית, אולם בשלב מאוחר יותר בחייו הפך לאתאיסט.[3]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כריסטיאן בוהר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Rhodes, Richard (1986). The Making of the Atomic Bomb. New York: Simon & Schuster. ISBN 0-671-44133-7.
- ^ Klocke R (2006). "Dead space: simplicity to complexity". J Appl Physiol. 100 (1): 1–2. doi:10.1152/classicessays.00037.2005. PMID 16357075.
- ^ Tom Siegfried, When the atom went quantum, Science News Magazine, 28 ביוני 2013, "As for standard religion, though, Bohr was unsympathetic. His mother was a nonpracticing Jew, his father an atheist Lutheran."