כריכת מזונות
כריכת מזונות הוא מונח שמגיע מעולם המשפט בדיני משפחה ומשמעותו כריכה של תביעת מזונות הילדים לתביעת הגירושין בבית דין רבני.
בישראל, יהודים יכולים להתגרש רק באמצעות בית הדין הרבני, עם זאת, חלק מהסוגיות יכולות להתברר גם בבית משפט לענייני משפחה. בכדי שבית הדין הרבני יוכל לדון בנושאים אלה, יש לכרוך את הנושאים המבוקשים בתביעה הגירושין.
בית הדין הרבני לא מוסמך לדון בתביעה למזונות ילדים, אלא אם שני הצדדים הסכימו לכך.[1]
בשנת 1969 בר"ע 120/69 שרגאי נ' שרגאי נקבעה הלכה כי לא ניתן לכרוך מזונות בבית הדין הרבני, כלומר, ניתן היה לתבוע אותם אך ורק בבית המשפט המחוזי (בתי המשפט לענייני משפחה הוקמו רק ב-1995). התפתחות אפשרית קיימת בפסק-דין שניתן בשנת 2014 בג"ץ 5933/14 פלונית נ' פלוני שם קבע השופט ניל הנדל שהלכת שרגאי מבוטלת שכן, תביעת המזונות בבית המשפט היא תביעה של הילד ואמנם הדיון בבית הדין הוא בין ההורים, לכן אין מניעה לבצע את שניהם. עם זאת, בדיון נוסף של אותו מקרה (דנג"ץ 6454/14), השופט אשר גרוניס אמר שלא זו הייתה כוונתו ושההלכה נותרה בעינה.
בשנת 2019 קבע בית המשפט העליון כי הלכת שרגאי עדיין תקפה, וכי אין לבתי הדין הרבניים סמכות לדון במזונות ילדים (בע”מ 7628/17 מיום 22 בספטמבר 2019 בהרכב של הנדל, מזוז וקרא). השופט מזוז כתב "אני סבור כי הלכת שרגאי נכונה וראויה כיום, כפי שהייתה בעת שנקבעה, ואין לסטות ממנה", והשופט קרא הצטרף לעמדה זו, כנגד עמדתו של השופט הנדל שהיה במיעוט.
על אף זאת, בית הדין הרבני הגדול קבע בפסיקה מיום קבע מאוחר יותר (תיק 1250217/3 ביום 10 באוקטובר 2021) כי ניתן לכרוך, וכי יש סמכות לבתי הדין הרבניים לדון במזונות קטינים הכרוכים בתביעת גירושין.
פסיקות נוספות משנת 2022 של השופט שאול שוחט בבית המשפט המחוזי קובעות כי הסמכות לדון במזונות קטינים תימסר לבית המשפט ולא לבית הדין הרבני (רמ"ש 10968-07-22 מיום 26 בנובמבר 2022, רמ"ש 2223962-11-22 מיום 6 בדצמבר 2022)
נכון לדצמבר 2022 ישנה אי בהירות בעניין זה, עקב פסיקות בית המשפט העליון ובית המשפט המחוזי מחד, והפסיקה המנוגדת של בית הדין הגדול מאידך.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מאיה רוטנברג, מלחמת סמכויות במזונות ילדים: בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה, באתר כלכליסט, 19 באוקטובר 2021
- בנציון שרשבסקי ומיכאל קורינאלדי, דיני משפחה, בורסי הוצאה לאור (2015).
- בג"ץ 5933/14 פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו, 11 בספטמבר 2014).
- דנג"ץ 6454/14 פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו, 23 בדצמבר 2014).
- בר"ע 120/69 שרגאי נ' שרגאי, פ"ד כג(2) 171 (1969).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אריאל רוזן-צבי, "הלכת 'הכריכה' ו'מרוץ הסמכויות' והשפעתם על המשפחה ודיני המשפחה(הקישור אינו פעיל)" עיוני משפט יד(1) 67 (1989).
- מנשה שאוה, "על כרוך ועל כנות - הייפסק מרוץ הסמכויות בענייני מזונות בין בית המשפט המחוזי לבין בית הדין הרבני(הקישור אינו פעיל)" עיוני משפט ב(3) 719 (1972).
- פנחס שיפמן, "על פיצול השיפוט בין תביעת מזונות האישה לבין ענייני נישואין וגירושין(הקישור אינו פעיל)" משפטים (כתב עת) ד 374 (1971-1972).
- מנשה שאוה, "היחס בין סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה לבין סמכותו של בית הדין הרבני(הקישור אינו פעיל)" הפרקליט מד 44 (1998).