כריית אסטרואידים
ערך זה עוסק במיזם עתידי
| ||
ערך זה עוסק במיזם עתידי | |
כריית אסטרואידים היא אופציה עתידית לכריית משאבים הנמצאים באסטרואידים בחלל. תהליך זה מסובך ויקר בהרבה מכריית משאבים בכדור הארץ, אך גם יש לו יתרונות על פני תהליכי הכרייה הנפוצים כיום. כיום הנושא הוא תאורטי בלבד ולא ניתן למימוש, אך לאחרונה מספר מדינות וחברות התחילו לבחון את האופציה.[1]
תהליך כריית האסטרואיד
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישנם מספר שלבים שניתן למצוא כמעט בכל תוכנית עכשווית לכריית אסטרואידים: תחילה, יש לבחור אסטרואיד; לאחר מכן צריך להביא את האסטרואיד לאזור הקרוב לכדור הארץ (זהו שלב שבחלק מהתוכניות אינו קיים, כאשר הכריה נעשית מבלי להזיז את האסטרואיד ממקומו); אחר כך צריך לכרות את משאבי האסטרואיד ; ולבסוף לשלוח את החומר שנכרה לכדור הארץ.
בחירת האסטרואיד
[עריכת קוד מקור | עריכה]השלב הראשון של התוכנית הוא בחירת אסטרואיד. שלב זה חשוב ביותר, מפני שככל שהאסטרואיד שנבחר קרוב יותר לפלנטה שממנה מתבצעת המשימה, מכיל יותר משאבים יקרים, ונמצא במסלול שנוח יותר לשנות או להשתמש בו, כך הפרויקט יכול להיות יותר רווחי יותר ויש פחות סיכוי לכישלון המשימה.
בהתאם לכך, ההערכה היא שכדאי להתביית על אסטרואיד שנמצא בחגורת האסטרואידים, שהיא הקרובה ביותר לכדור הארץ. בנוסף צריך לבחור אסטרואיד עשיר במתכת, כך שהפרויקט יהיה רווחי כלכלית במקרה של הצלחה. ולבסוף צריך לבחור אסטרואיד שמסלולו מאפשר להביא אותו לכדור הארץ בצורה נוחה.[2]
ההגעה אל האסטרואיד
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחרי שהאסטרואיד שרוצים לכרות נבחר, ישנן שתי אופציות אפשריות להמשך:
- האופיצה הראשונה היא להביא את האסטרואיד לכדור הארץ, ושם לכרות אותו. אופציה זו מורידה את עלות שילוח החומרים מן האסטרואיד אל כדור הארץ ומאפשרת לתקן תקלות בתהליך הכריה יותר בקלות.[3]
- האופציה שנייה היא להגיע אל האסטרואיד, ולכרות אותו מבלי להביא אותו לכדור הארץ. אופציה זו חוסכת את עלות הבאת האסטרואיד לכדור הארץ.
תת- השלב הראשון הוא שלב חובה בשתי האופציות המוצגות למעלה. בתת- שלב זה, צריך לשלוח חללית את האסטרואיד, שבתור התחלה כדי לצאת מכדור הארץ תשתמש במנועים המיועדים ליציאה מן האטמוספירה ואחרי זה החללית יכולה להמשיך ולהשתמש במנועים הרגילים, או לעבור למנועים חשמליים, שהם לא מספיק חזקים כדי לצאת מהאטמוספירה, אבל הרבה יותר חסכוניים בחשמל, מה שיקל על המסע בטווח שבין כדור הארץ לאסטרואיד.[4]
תת- השלב השני הוא שלב חובה רק באופציה הראשונה מבין האופציות המוצגות למעלה. בתת- שלב זה, צריך בתור התחלה לחבר את החללית לאסטרואיד ולעצור את הסיבוב שלו, לחכות עד לרגע שבו האססטרואיד נמצא בנקודה המתאימה במסלול שלו, ואז להפעיל את מנועי החללית כך שמסלול האסטרואיד ישתנה במידה מספיקה כדי להביא אותו למרחק של מספר דקות אור מכדור הארץ, כדי שיהיה נוח ללכוד אותו כבידתית לכדור הארץ.[3]
תת- השלב השלישי, כמו תת- השלב השני תקף רק לאופציה הראשונה המוצגת למעלה. בתת- שלב זה, צריך לכבול כבידתית את האסטרואיד לכדור הארץ, כדי שהאסטרואיד יישאר במסלול יציב מסביב לכדור הארץ, מה שיקל על הבאת החומרים שנכרו מהאסטרואיד לכדור הארץ. בשביל זה אפשר להשתמש בכבידת הירח, בנוסף למנוע של החללית, כדי לשנות את המסלול של האסטרואיד, כך שאחרי כמה הקפות סביב כדור הארץ והירח הוא יכנס למסלול יציב בערך בשכבת הגאוקורונה.[3]
כריית המשאבים מהאסטרואיד
[עריכת קוד מקור | עריכה]השלב העיקרי השלישי של כריית אסטרואידים הוא בדרך כלל שלב כריית האסטרואיד. העיקרון בשלב זה הוא לכרות את המשאבים של האסטרואיד, ואז לשלוח אותם לכדור הארץ. 2 דוגמאות לדרכים אפשריות לכרות את האסטרואיד:
- ייצור בחלל באמצעות כרייה ביולוגית[2]
- חימום של אזור מסוים על האסטרואיד באמצעות מראות וקידוח של האזור[5]
הבאת המשאבים לכדור הארץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדרך כלל השלב הרביעי והאחרון בתהליך של כריית אסטרואידים הוא הבאת המשאבים שנכרו מן האסטרואיד לכדור הארץ. שתי אופציות אפשריות להבאת המשאבים שנכרו מהאסטרואיד לכדור הארץ:
- אחרי שהחומרים נכרו מן האסטרואיד, להפוך אותן למעין "קפסולות של חומר", ואם האסטרואיד נמצא במסלול מסביב לכדור הארץ, אפשר בעלות נמוכה יחסית לאופציות אחרות לשגר את הקפסולות האלו כך שהן ינחתו במקור מים גדול ונגיש, ומשם הן יאספו על ידי ספינות.
- שימוש בחלליות שניתנות לשימוש חוזר כדי לטוס אל האסטרואיד, לאסוף את המשאבים שנכרו ממנו ולחזור לכדור הארץ.
יתרונות וחסרונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לכריית אסטרואידים יש מספר יתרונות על פני שיטות הכרייה שנוהגים להשתמש בהן כיום, אבל כריית אסטרואידים גם מגיעה עם מספר חסרונות שבקושי קיימים בשיטות הכרייה הרגילות שמשתמשים בהן כיום.
היתרונות שבכריית אסטרואידים על פני כרייה רגילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]למרות שכריית אסטרואידים זה תהליך מאוד יקר ומסובך לעומת תהליכי הכרייה ה"פשוטים" יחסית הנפוצים כיום, יש לשיטה הזו הרבה יתרונות על פני שיטות הכרייה הרגילות:
- שיטות הכרייה הנפוצות כיום גורמות לזיהום אוויר וקרקע נרחבים, הורסות שטחי טבע רבים ואחראיות לפליטת חומרים מסוכנים רבים כגון: ציאניד, חומצה גופרתית וכלור, הפוגעים במגוון הטבעי שמסביב לאתר, בתושבי המקום ובעובדים.[6]
- ניתן לבחור אסטרואידים עם אחוז חומרים יקרים הרבה יותר גבוהה מאשר באתרי כרייה הקיימים כיום.
החסרונות שבכריית אסטרואידים על פני כרייה רגילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לכריית אסטרואידים יש מספר חסרונות שאין בשיטות הכרייה השכיחות קיום:
- כריית אסטרואידים זו שיטת כרייה שעדיין לא נוסתה, לכן יש סיכוי גדול יותר לכישלון של משימה כזו מאשר כישלון באתר כרייה רגיל, לכן פוטנציאל ההפסד הממוצע הרבה יותר גדול מאשר בשיטות כרייה נפוצות ומוקרות.
- מחיר כריית אסטרואידים גדול משמעותית לעומת שיטות הכרייה השכיחות כיום, וברוב המקרים לכרות אסטרואיד זה תהליך לא רווחי.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Enabling Profitable Asteroid Mining, NASA, 2009
- כריית אסטרואידים ומחצבים בחלל באתר של סוכנות החלל הישראלית
- האם כריית אסטרואידים תציל את כדור הארץ? באתר של הידען
- סרטון על כריית אסטרואידים בערוץ של Kurzgesagt