כפר קרנוס
כפר קרנוס (גם: כפר קרינוס) הייתה עיירה קדומה בעמק בית שאן, אשר נזכרת במספר הקשרים בספרות חז"ל וכן במקורות חיצוניים וארכאולוגיים.
העיירה נזכרת בברייתא דתחומין שבתוספתא ובתלמוד הירושלמי כעיירה הסמוכה לבית שאן מצפון, הפטורה יחד עם בית שאן ממצוות התלויות בארץ בהוראת רבי יהודה הנשיא[1]. הגם שבחלק מהנוסחים השם מובא בצורה "כפר קרנים", הצורה "כפר קרנוס" התאשרה כנוסח המקורי שבברייתא, עם גילוי פסיפס כתובת רחוב מתקופת התלמוד, בו הובאה בהרחבה ברייתא דתחומין, ושם נזכר שם היישוב בצורה "כפר קרנוס".
העיירה נזכרת אצל חז"ל גם במדרש אגדה חוזר על איוב, לפיו נעריו של איוב יצאו מכפר קרנוס, ולמעט אחד כולם מתו במגדל צבעייא: ”ואת הנערים הכו לפי חרב - אמר רבי אבין בר כהנא, יצאו מכפר קרינוס והלכו את כל האבילין ובאו למגדל צבעיא ומתו שם”[2].
כן נזכרת העיירה במדרש אגדה על מרדכי והמן, לפיו מרדכי הכיר את אביו של המן עוד בהיותו בארץ ישראל, שם אביו של המן היה ספר בכפר קרינוס: ”ולינא חכם לאבוה דההוא גברא שחיק טמיא בכפר קרינוס בלנאי וספר (והאם איני מכיר את אביו של אותו רשע שהיה בלן וספר בכפר קרינוס)”[3].
באונומסטיקון של אוסביוס, מראשית המאה הרביעית לספירה, נזכר כפר גדול בשם "קרניה טרכיאה" בצפון עבר הירדן, בסמוך לירדן, אשר לפי אוסביוס והירונימוס, שם מראים לפי המסורת את ביתו של איוב.
זיהוי מוצע לעיירה הקדומה הוא באתר ח'רבת א-טוואל שמצפון לבית שאן, בסמוך לקיבוץ חמדיה[4].
