כפר עזיז
כפר עזיז הוא כפר יהודי מתקופת המשנה, המזוהה עם חורבת אל עזיז, כחצי ק"מ מדרום לעיירה יטה בדרום הר חברון (נ"צ 157023). בכפר זה התגורר התנא רבי ישמעאל.
זיהוי הכפר
[עריכת קוד מקור | עריכה]המשנה במסכת כלאיים[1] מספרת:
מעשה שהלך רבי יהושע אצל רבי ישמעאל לכפר עזיז, והראהו גפן מודלה על מקצת תאנה... והעלהו משם לבית המגנייה, והראהו גפן שהוא מודלה על מקצת הקורה...
הכפר אינו ידוע ממקורות אחרים בספרות חז"ל. במקום אחר במשנה נאמר שרבי ישמעאל התגורר "סמוך לאדום",[2] ובתלמוד הירושלמי מוסבר: "מהו סמוך לאדום? לדרומה", דרום הארץ.[3] הדבר מתאים לדרום הר חברון, בספר מדבר יהודה המפריד בין ארץ ישראל להרי אדום.
חפירות ארכאולוגיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסקר ארכאולוגי שנערך בחורבת אל עזיז בשנת תשכ"ח (1968) נמצאו חרסים מהתקופה הרומית והביזנטית, ימי המשנה והתלמוד. במקום נמצאו גם גתות ובית בד, ושברי גלוסקמאות. מערות הקבורה במקום מעידות על יישוב יהודי גם במאה ה-2 וה-3, דבר המלמד על התאוששות האזור לאחר מרד בר כוכבא. עוד נמצאו שרידי מבנה ציבורי מרכזי, בעל עמודים, שכנראה היה כנסייה, וממנו יש להסיק על קיומו של יישוב נוצרי במקום בשלהי התקופה הביזנטית. המקום לא נחפר, וזמנו המדויק של המבנה אינו ידוע.
כיום נבנית במקום שכונת מגורים ערבית, תוך פגיעה קשה בשרידים העתיקים.
בית המגנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]השערות שונות נאמרו לגבי טיבו של "בית המגנייה" המוזכר במשנה וקשרו לכפר עזיז. יש הסבורים שזהו שם מקום סמוך לכפר עזיז,[4] או שם משפחה שהתגוררה בכפר עזיז.[5] הצעה אחרת שהועלתה: בתי מערות שנחצבו בסלע, כמקום הגנה ומסתור מפני פולשים.[6] מערות רבות מסוג זה אכן מצויות בחורבת אל עזיז, ומאפיינות את דרום הר חברון בכלל.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דוד עמית, "חידת יוטה", בתוך: "טבע וארץ" אדר-ניסן תשמ"א, מרס 1991, חוברת ל"ג, בהוצאת החברה להגנת הטבע (פירוט הממצא הארכאולוגי בכפר עזיז)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ משנה, מסכת כלאים, פרק ו', משנה ד'
- ^ משנה, מסכת כתובות, פרק ה', משנה ח'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת כתובות, פרק ה', הלכה ט'
- ^ רבי שמשון משאנץ בפירושו למשנה. זאב ספראי, במאמרו "בית המגינין של כפר עזיז; כפר עזיז וחרבת אלמנטאר" (טבע וארץ, כח, עמ' 47–48) זיהה אותו עם ח'רבת אל מנטאר הסמוכה.
- ^ פירוש "מלאכת שלמה" למשנה
- ^ נעם ארנון, "בית המגניה" בכפר עזיז, סיני מה, א/ב, תשמ"ד, עמ' נד-נח (מידע בקטלוג רמב"י). ראו שם בהרחבה על התאמת הפירוש להקשר המשנה.