כפר הרא"ה
 הכניסה לכפר הרא"ה
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | המרכז |
| מועצה אזורית | עמק חפר |
| גובה ממוצע[1] | 23 מטר |
| תאריך ייסוד | 1933 |
| תנועה מיישבת | הפועל המזרחי |
| סוג יישוב | מושב |
| מוצא המייסדים | אירופה |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,350 תושבים |
| - מתוכם, תושבי ישראל | 1,328 תושבי ישראל |
(למפת נתניה רגילה)   כפר הרא"ה  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
6 מתוך 10 |
כְּפַר-הָרֹאֶ"ה (נכתב לעיתים גם: כפר הרואה) הוא מושב דתי של תנועת הפועל המזרחי[3] הקרוי על שמו של הרב הראשי הראשון לישראל, הרב קוק (הרב אברהם יצחק הכהן קוק).
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המושב הוקם ב-23 בנובמבר 1933, ה' בכסלו ה'תרצ"ד, על ידי קבוצת מתיישבים דתיים.
באביב תרפ"ח 1928, ייסדו חברי קבוצות דתיות שונות ארגון ראשון להתיישבות מיסודה של הסתדרות "הפועל המזרחי".[4]
רוב חברי הארגון היו פועלים חקלאים ששאפו להתנחל במקום עבודתם. עם ההכרזה על ייסוד הארגון החלו להצטרף אליו עוד חברים, ומספר חבריו הלך וגדל. לאחר מו"מ ממושך הקצתה להם הקק"ל אדמה בעמק חפר,
14 חברים וחברות הקימו את "ארגון ב' של הפועל המזרחי, אגודה שיתופית בע"מ".[5]
צבי טלר, מראשוני המתיישבים, הלך לקיבוץ מעברות כדי לקבל הוראות מיוסף וייץ, שהיה אז מנהל מחלקת הקרקעות של הקק"ל. וייץ יעץ לו לפנות לאבו עיסא, השומר הערבי של קק"ל. "אם לא תממשו את הזכות על הקרקע, יחזרו הערבים וינסו להחזיק בה שוב", אמר.[5]
כך עלו ראשוני המתיישבים לקרקע שהיתה שוממה ונגועה בביצות, קני סוף ועשבי חילפא. " לחילפא עלים ארוכים וחדים כסכינים. כשהסתכלנו מערבה ראינו ביצה ענקית משתרעת מקיבוץ מעברות דרך כפר ויתקין ועד לחולות עטא. מסביב הזדקרו האהלים השחורים של הבדואים, ובצד המזרחי גם ביצות מגבעת חיים ועד טול כרם"[5]
זה היה יומו הראשון של הכפר הדתי הראשון בעמק חפר, שהתקרא אז "ארגון אינטנסיבי ב' של הפועל המזרחי בעמק חפר".
מטעמי בטחון המשיכו המתיישבים לגור במושבה הסמוכה חדרה. לאחר שהושלם בניין הצריפים, הם עברו להתגורר ביישוב.
בשנת 1935, קיבלו המתיישבים נחלות והחלו בקידוח באר מים ובנייית מגדל מים. הבניינים הראשונים נבנו והמשקים נחרשו ונזרעו בשעורה.
הרופא של הכפר היה ד"ר חיים שיבא , שהיה מאבות הרפואה הציבורית בארץ, וכיהן כרופא האזורי של עמק חפר, רכוב על סוסו הלבן.[5]
המושב נמצא באזור הצפוני של המועצה האזורית עמק חפר, והוא גובל בכביש 4 ובכביש 581. הצומת המפגיש בין שני הכבישים הללו נקרא "צומת הרא"ה", כשם המושב. בקרבת מקום נמצאים היישובים חיבת ציון, אלישיב, חרב לאת, גאולי תימן וחוגלה.
חינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]בי' בחשוון ה'ת"ש (1940) הקים הרב משה צבי נריה את ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה, "אם ישיבות בני עקיבא".[6]הישיבה שילבה לימוד תורה עם עבודת אדמה, ומאוחר יותר נוספו גם לימודי חול. כחצי שנה לאחר הפתיחה, הצטרף הרב אברהם צוקרמן בתפקיד מנהל הישיבה. כיום עומד בראשות הישיבה הרב יעקב חביב.
הרב שלמה צוקרמן,[6] בשיתוף עם הסוכנות היהודית, ייסד במושב את כפר הנוער "יקיר", שלימים הפך לכפר הנוער בן יקיר. במהלך שנות ה-50 ייסד צוקרמן את הישיבה החקלאית בכפר הרא"ה בה חינך לשילוב של תורה ועבודה. במושב קיים גם בית ספר יסודי ממלכתי דתי שהוקם בשנת ה'תרצ"ו[7] ועבר למבנה חדש בשנת ה'תשס"ג.
תעסוקה ומסחר
[עריכת קוד מקור | עריכה]עיסוקם של מרבית בני הכפר בראשיתו היה בתחום החקלאות-פרדסי פירות הדר, שדות חיטה וגידול חיות משק.[6]במהלך השנים התמעט תחום זה בעקבות התרחבות מהפכת המודרנה והתיעוש והצטרפות של אנשי עיר לשעבר אל תושבי הכפר. כיום פועלות בכפר ארבע רפתות בלבד ומספר מצומצם של חקלאים שעוסקים בגידולי מטעי זיתים ושתילים. שאר השדות מוחכרים לבעלי הרפתות לצורך גידול מספוא. בהתאם לשינוי באופי העיסוקים בכפר, נפתחו עסקים מסחריים מגוונים ברחבי הכפר.
שירותי דת
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרב הראשון של כפר הרא"ה היה הרב שאול ישראלי. בעבר שימש בתפקיד זה הרב דב ליאור[6], ולאחריו שימש בתפקיד זה הרב יורם צוהר, לימים ראש אולפנת כפר פינס. לאחריו שימש בתפקיד זה הרב אליעזר שמחה וייס, ששימש גם בתפקיד הרב של המועצה האזורית עמק חפר. בסוף 2017 נבחר הרב מאיר שקדי לכהן כרב המושב[8].
קהילה וחסד
[עריכת קוד מקור | עריכה]בכפר קיימים מגוון שירותי סיוע ועזרה לנזקקים ונצרכים: גמ"ח כלים לאירועים "גמ"ח אבא", ארגון איסוף וחלוקת מזון "שכן טוב", גמ"ח סיוע כספי, וגמ"ח שמלות כלה ובנות מצווה "כלה בכפר". בנוסף קיימות ועדות הממונות על עזרה וסיוע במגוון צריכים למשפחות הכפר: ועדת רווחה לסיוע לתושבי הכפר וועדת יולדות לארגון ארוחות למשפחות אחרי לידה.
בנייה ושכונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
במושב קיימת שכונת בית חזון, שחלק מתושביה טענו למעמד עצמאי כיישוב קהילתי, אך טענתם נדחתה על ידי הרשויות. השכונה קרויה על שמו של החזון איש[9], והיא הוקמה על ידי עולים מאנגליה, ארצות הברית ודרום אפריקה. השכונה היא חלק מכפר הרא"ה ובאותו זמן היא נוהלה על ידי ועד של השכונה, שהורכב מתושבי השכונה בלבד. אולם, משנת ה'תשס"ח טוענים חלק מתושביה למעמד עצמאי ונפרד מהמושב. תושבים מהמושב הסמוך, אלישיב, טוענים כי אדמות השכונה הן בבעלותם[10]. המועצה האזורית עמק חפר כופרת בטענותיהם. משרד הפנים דחה את הבקשה בתחילת שנת ה'תשע"ב (2012) והותיר את השכונה כחלק מכפר הרא"ה.
במושב קיימת גם שכונה בשם "שבטי ישראל", בה נקלטו בתחילת שנות החמישים 12 משפחות של פליטי השואה, תחילה בצריפים ואחר כך בבתי קבע שבנו. בנוסף, הוקמה במושב הרחבה, אשר רובה ככולה בנויה ומאוכלסת. חלק מהמשפחות הגרות בהרחבה הן ממרכז הארץ וחלק מהמשפחות הם בני הכפר - דור ההמשך.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של כפר הרא"ה- כפר הרא"ה, דף שער בספרייה הלאומית
- כפר הרא"ה, באתר של המועצה האזורית עמק חפר
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2025 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ במפה מנדטורית משנת 1934 המקום נקרא בשם "Ha Poel ha Mizrahi" ולא בשמו הנוכחי
- ^ אהרן גרץ, עמק חפר, עמק חפר: עמק חפר, 1956, עמ' 164-165
- ^ 1 2 3 4 יהושע טלר ועוד חברים, ייחודו של כפר, כפר הרא"ה: ועד כפר הרא"ה, 2003, עמ' 13
- ^ 1 2 3 4 ארכיון הסרטים הישראלי, ביסוס כפרים חקלאיים דתיים בארץ ישראל, צולם 1968,פורסם 1971
- ^ ספר הכפר (לעיל), פרק "חנוך לנער על פי דרכו". אף על פי כן, מספר המחזור בשנת ה'תשס"ח בבית ספר זה הוא 67.
- ^ סרטון על רבני כפר הרא"ה, אלול תשע"ט
- ^ באתר המועצה האזורית עמק חפר
- ^ ראו דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה
| ||||||||||||||
בקרת זהויות  |
|
|---|