כפר ברוך (יישוב קדום)

כפר ברוך הוא יישוב מהתקופה הביזנטית הנזכר אצל הירונימוס.

שם היישוב

שם היישוב נשתמר עד סמוך לימינו ביישוב כפר-בריכ, המוכר כיום בשם בני-נעים. אדוארד רובינסון הציע לראשונה את הזיהוי על סמך דמיון משמעות השמות ברוך ונעים, אך לא הזכיר וכנראה לא ידע כי בראשית התקופה הערבית היישוב נקרא השם 'כפר בריכ'. על השם הערבי הקדום עמדו החוקרים שאחריו, כגון גרן ג: 106-103. מדר 157:1918 . אלט 75:1926 . אבי-יונה תש"ט\תשמ"ד: 116. ולאחרונה שוורץ תשמ"ו: 108-107). לגבי משמעות השם, ייתכן שהוא בא משמם של בני השבט הבדואי בני נעים שהתיישבו במקום; אולם אם כך הוא או אם לאו, ייתכן כי השם נמצא גם בזיקה לשם הקדום מבחינת משמעותם. אם אכן יש זיקה כזו הרי היא דוגמא נוספת לתופעה של השתמרות השם הקדום על דרך התרגום, תופעה שצוינה בדרך כלל בספרות בעיקר בקשר לדן\ תל אל-קאדי, ובסימן שאלה לגבי מולדה\ ח' אל-וטן (אהרוני תשמ"ז: 100). צורת השם כפר-X אופיינית לתקופה הרומית-ביזנטית (למשל כפר-טוב, וכפר-ביש) אך לא לפניה, ולפיכך ייתכן ששם היישוב בתקופת המקרא היה שונה, מה גם שבאתר שלפנינו נתקיים כנראה פער בין התקופות.

הזיהוי

זיהויו של כפר-ברוך מהתקופה הביזנטית באתר שבכפר בני-נעים הוא אם כן ודאי. לאור מערכת השיקולים בזיהוי יישובי ההר וספר המדבר אשר ברשימת ערי יהודה שבספר יהושע ט"ו (קבוצת הערים מספר 7), ולאור מיקום האתר, ייתכן שיש לזהותו גם עם גבעא\ה המקראית שבהר יהודה, למרות שאין זיקה בין השם המקראי לשם הביזנטי.

הממצא הארכיאולוגי

הכיסוי המאוחר והמודרני של הכפר צפוף במיוחד ומקשה על איתור מדויק והערכת שטח של האתר הקדום ועל מציאת חרסים, וייתכן כי תקופות שלמות חסרות או שייצוגן בממצא חלקי. תחת מגבלות אלה, שטחו המירבי של היישוב הקדום הוערך בהיקף של בערך 15 דונם. ראשית היישוב בתקופת הב"ק 1 (בערך 8 דונם), ולאחר פער יישובי ניכר הוא מתחדש בתקופת הברזל 2ב-ג (בערך 8 דונם). לאחר פער יישובי נוסף וארוך, נושב המקום החל מהתקופה הביזנטית (בערך 15 דונם) ולסרוגין עד ימינו. כיוון ששני סקרים ארכיאולוגיים מדוקדקים לא העלו אף שבר מהתקופות שבין תקופת הברזל 2ב-ג לתקופה הביזנטית, הרי למרות חלקיות הממצא נראה שהאתר אכן היה נטוש אז. נתון זה עשוי לחזק את ההנחה ששמו הקדום של האתר אולי נשכח כליל ולא נשתמר, ובתקופה הביזנטית ניתן לו שם חדש.