כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו

כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו הוא ביטוי תנאי. משמעותו המקורית היא כלל בהלכות נגעים. שימושו העיקרי של הביטוי הוא שאדם מסוגל למתוח ביקורת על הזולת, אך אינו מוצא לנכון למתוח ביקורת דומה על עצמו.

מקור הביטוי

מקורו של הביטוי במשנה, מסכת נגעים, פרק ב', משנה ה':

כל הנגעים אדם רואה – חוץ מנגעי עצמו; ר' מאיר אומר: אף לא נגעי קרוביו.

המשמעות היא שכאשר יש צורך שכהן יבדוק נגע צרעת לדון בטומאתו או בטהרתו אין כהן רשאי לדון בנגע של עצמו, ויש צורך שכהן אחר יבדוק את נגעו. הרא"ש מסביר שהכהן יכול לומר לכהן אחר שאינו בקיא בהלכות נגעים שיש לטמא את נגעו, כיוון שסיבת הפסול אינה נובעת מחשד אלא מגזרת הכתוב.

שימושו הרווח

המשמעות הרווחת של הביטוי היא שאדם אינו מסוגל לראות את חסרונותיו. כך למשל מוצאים כהתנצלות בספרו של רבי עמנואל חי ריקי: ”תנן התם כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו. אם כן אפוא אינו מן התימא. אם הדקדוקי עניות העבירני על דעת קוני. ואנכי לא ידעתי. לכן בבקשה ממך. קורא נעים אל תדינני לכף חובה.” ביטוי דומה למשמעות זו הוא הביטוי התלמודי: ”אין אדם רואה חובה לעצמו.”

בספרות החסידות

הבעל שם טוב למד מביטוי זה שכל מום ופגם שאדם מוצא בעולם, סיבת הדבר שהוא מוצא פגמים היא משום שבו יש פגמים. "שנינו כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו, ופירש הבעל שם טוב הקדוש, כל הנגעים שאדם רואה חוץ, זה נמשך מנגעי עצמו".

לפי פירוש זה דומה ביטוי זה לביטוי תלמודי אחר: ”כל הפוסל במומו פוסל.”