כלכלת הרשת
כלכלת הרשת הוא מונח שטבע כריס אנדרסון המתאר מסחר חדש בעולם וירטואלי; שינוי תפיסתי של הכלכלה הגלובלית אשר נוצר בעקבות התפתחות האינטרנט המאפשר לנו לתקשר ולסחור ללא הגבלה של זמן, מרחק ובעיקר כסף. הרשת האינטרנטית שינתה את העולם ואיתו את המודלים העסקיים המוכרים לנו. היא שינתה את האופן בו אנו מייצרים ורוכשים דברים, יצרה "כלכלת רשת" משלה, וכן שיטות עבודה חדשות שתכליתן השקעה ברשת. ההבדל המהותי של כלכלת הרשת מהכלכלה המסורתית הוא הכמות. ברשת אין מגבלה פיזית של מקום אחסון ובעקבות המודל החינמי ההיצע ברשת גדל באופן כזה שהאינטרנט למעשה חשפה את הרצונות האמיתיים של הצרכנים. חשיפה זו הובילה לשיווק נישתי ולקהלי יעד רבים ומגוונים.
בעקבות חשיבה יצירתית של קינג ג'ילט ב-1895, התפתח מודל עסקים מפתיע הרלוונטי עד היום. הוא הבין כי הסוד למכירות הוא להמציא משהו זול שמשתמשים בו וזורקים, וכך הוליד את סכין הגילוח החד־פעמי. בתחילה מכר אותם בזול לצבא האמריקאי בתקווה כי מתוך הרגל, ימשיכו החיילים להשתמש בהם גם כשיהיו בבית, ואחר-כך חילק אותם כתוספת של כל מוצר אפשרי – מסטיקים, קפה, תה, תבלינים ועוד; אך הסכינים היו חסרי ערך ללא התער וכך נוצר בשוק ביקוש לתערים חד־פעמיים[1]. חוקי הכלכלה אומרים כי שוק תחרותי הופך את המחיר למחיר שולי; אם העלות היא אפס – המחיר יורד לאפס. וכך בדיוק קורה היום, עולם המחשבים והאינטרנט מתאפיין במודל עסקי חינמי. הרשת מניעה את הכלכלה הגלובלית ומשנה את הפעילות הכלכלית, היא מוזילה את העלויות, ההתארגנות והפצת המידע. בנוסף, כל אחד יכול לקנות, למכור ולסחור דרך הרשת, הפער הגאוגרפי הפך לחסר חשיבות והמשלוח או אחסון אף הם ללא עלות. ב־1965 ניסח גורדון מור, את חוק מור האומר כי מחירי המעבדים ירדו בחצי כל 18 חודשים, והיום המחיר של רוחב פס ושטח אחסון יורד מהר עוד יותר. המשמעות של כך ברורה: הכל הופך להיות זול יותר עד ששווי העלות ליחידה הוא אפס, ומאחר ויותר ויותר תעשיות הופכות לדיגיטליות, העלויות השוליות שלהן יורדות לאפס, כך נוצרה כלכלת רשת המחלקת דברים בחינם כדי למכור ולהרוויח ממשהו אחר[2][3].
כריס אנדרסון מציג בספרו "חינם: העבר והעתיד של מחיר רדיקלי" את ההשפעה של כלכלת הרשת, מתוך הנחה כי "הדרך המעודכנת לעשות כסף היא לחלק בחינם", הוא צופה כי מודל עסקים זה, שמאפיין את עולם המחשבים והאינטרנט, עומד לשנות את העולם. תאוריית "כלכלת הרשת" פיתחה ומחזקת את תרבות החינם – עולם בו שולט החינם, וניתן לראות זאת כבר כיום – חברות הסלולר נותנות לנו טלפונים בחינם, אך ללא חבילת תוכן הוא לא שימושי; קונסולת משחקי הווידאו נמכרים בזול אך המשחקים יקרים; מדפסות נמכרות במחיר סמלי כדי למכור את הדיו. אומנם עד היום קיבלנו דברים ב"חינם" רק אם קנינו משהו אחר או אם שילמנו על השירות עבורו, אך בעקבות ירידת מחירים מהירה בעלויות הייצור בשנים האחרונות מתאפשר "חינם" אחר אשר הפך מגימיק שיווקי לשיטה כלכלית עצמאית[1][4]; בעולם שבו העלות השולית צונחת, צונחים המחיר לצרכן קטן ובעולם כזה, "החינם הוא מודל עסקי מנצח"[4].
כך למשל, חנויות האינטרנט אשר מספקות מוצרים רבים, מעבר לכמות שמדף מחנות מסורתית יכולה לספק, זוכות להצלחה רבה. כלומר, ההצלחה של חנות וירטואלית אינה תלויה בפופולריות המוצר אותו היא מציעה, כי אם בהיצע ובמגוון שהיא יכולה להציע כחנות. ההיצע בכל חנות מגדיל את הסיכויים להגיע לנישות רבות ולקהלי יעד רבים, וכך ההצלחה גדלה. למשל iTunes, שירותי מוזיקה באינטרנט המציעים קטלוג מוזיקלי רחב יותר מחנות מסורתית, מגדילים את הכנסותיהם דווקא מהשירים שאינם פופולריים. דוגמה נוספת היא חברת אמזון. החברה מציעה מגוון רחב של ספרים פופולריים וגם כאלה שאינם, ואשר לא נכללים ברשימת הספרים הנמכרים ביותר. בזכות ההיצע הרחב, עיקר הרווח של אמזון הוא מהספרים הלא פופולריים. אנדרסון אפיין היצע זה בתאוריית "הזנב הארוך". תאוריה זו מונחת על יותר ערוצים, פחות פופולריות וקהלי נישה[4].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 כריס אנדרסון, סדרת השראה: העתיד – חינם!, באתר כלכליסט, 6 בנובמבר 2008
- ^ שיזף רפאלי, לא כרוך בתשלום: ספרו החדש של כריס אנדרסון, באתר כלכליסט, 16 ביולי 2009
- ^ גיא רולניק, כריס אנדרסון, מחבר הספר "הזנב הארוך" מגלה לגיא רולניק איך מתמרנים מיליוני צרכנים: "להפוך אותם למיסיונרים", באתר TheMarker, 30 בנובמבר 2007
- ^ 1 2 3 גיא רולניק, כריס אנדרסון, מחבר הספר "הזנב הארוך" מגלה לגיא רולניק איך מתמרנים מיליוני צרכנים: "להפוך אותם למיסיונרים", באתר TheMarker, 30 בנובמבר 2007
