כלכלת אי
ערך מחפש מקורות
| ||
ערך מחפש מקורות | |
כלכלת אי הוא מונח המתייחס לכלכלה המתנהגת כמשק מבודד ושאינה מתבססת בעיקרה או מקיימת כלל מסחר יבשתי עם כלכלות המדינות השכנות לה ומכאן נגזר דימוי הכלכלה המדוברת לאי בים. הכלכלות השונות בעולם מקיימות קשרים כלכליים ומעברי סחורות דרך הים, האוויר והיבשה באמצעות מגוון אמצעי ההובלה הקיימים בעולם; כלי טיס, כלי שיט, רכבות, כלי רכב וכו'. ב"כלכלת אי" עיקר מעבר הסחורות ושרשרת האספקה אל המדינה מתבצעים באמצעות מטוסים ואניות.
גורמים להיווצרות "כלכלת אי"
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישנן מדינות איים שתנאי הסביבה הפיזית שלהן הובילו לקיומה של "כלכלת אי" התלויה אך ורק בסחר ימי ואווירי בשל הים המקיף אותן, כמו: אירלנד ואיסלנד. לעומת זאת, ישנן מדינות שסיבות גאופוליטיות הובילו לניתוק יחסי מסביבתן, מה שהוביל ליצירת תנאים מלאכותיים ולקיומה של "כלכלת אי" ובהן מדינות כמו ישראל.
ישנן מדינות שלהן יחסי שלום מלאים עם שכנותיהן, אך הן מקיימות "כלכלת אי" עקב תנאי טבע קשים באזורן ומרחקים גדולים בין מרכזי הסחר, מה שמייתר את אפשרויות ההובלה היבשתיות ומותיר את אפשרויות ההובלה האוויריות והימיות כדרכי ההובלה האטרקטיביות ביותר.
חשיבות הנמלים ב"כלכלת אי"
[עריכת קוד מקור | עריכה]במדינות בעלות אופי של "כלכלת אי" ישנה חשיבות רבה לנמלי התעופה ולנמלים הימיים בגלל המוגבלות הלוגיסטית של העברת הסחורות מהמדינה ואל המדינה. לכן, במדינות אלו ניתן לראות ריכוזי כוח בנמלים בשל התלות הרבה של המדינה בנמלים ומחסור במגוון אפשרויות ההובלה אל המדינה, בייחוד במדינות עם "כלכלת אי" בעלות גישה מוגבלת לים, מה שמחזק את חשיבות נמלי התעופה במדינה. מצב זה עשוי להוביל לרמת מחירים גבוהה במדינה בהשוואה למדינות עם "כלכלת אי" אחרות בשל יוקר ההובלה האווירית שמגולם במחירי המוצרים לצרכן בהשוואה להובלה הימית הנחשבת לרוב כדרך ההובלה הזולה ביותר. במצב זה ישנה סבירות שתיווצר ריכוזיות במשק, מאחר שבחלק חשוב משרשרת האספקה אינה מתקיימת תחרות המעודדת הוזלת מחירים. מצב זה עשוי להשפיע רבות הן על היבוא של הסחורות אל המדינה והן על יצוא סחורות מהמדינה ואף להוביל לקיפאון בצמיחת המשק המקומי ופעילות היזמות בו.
בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]מדינת ישראל היא מדינה בעלת רצועות חוף הן בים התיכון והן בים האדום ובעלת גבול יבשתי משותף עם לבנון, סוריה, ירדן ומצרים. מבין שכנותיה מדינת ישראל מקיימים יחסי שלום עם ירדן ומצרים בלבד. כמו כן, למדינת ישראל מדינות עוינות לה השכנות לשכנותיה, מה שמחזק את תנאי היווצרותה של "כלכלת אי". בשל המצב הביטחוני והפוליטי המתוח באזור המזרח התיכון ושל ישראל בפרט עם העולם הערבי, המסחר היבשתי המתקיים בין ישראל לירדן ומצרים לא ממומש במלואו, בעל פוטנציאל רב לצמיחה ואינו מקל משמעותית אם בכלל על התלות של ישראל בהובלה הימית והאווירית אליה וממנה. אם כן, בשל הבידוד האזורי של ישראל ולמרות התנאים הסביבתיים המאפשרים קיום של כלכלה רגילה, כלכלת ישראל מאופיינת כ"כלכלת אי"[1][2][3].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הערכת מצב אסטרטגית כלכלית חברתית 2015, משרד ראש הממשלה, עמ' 13
- ^ כלכליסט, המלצות ועדת הריכוזיות: מה הן בעצם אומרות?, באתר כלכליסט, 19 בספטמבר 2011
- ^ A profile of the Israeli economy, OECD, 2011