כלי תל אל-יהודיה
כלי תל אל יהודיה היא קבוצת כלי קרמיקה ייחודית מתקופת הברונזה התיכונה II בארץ ישראל ותקופת הביניים השנייה בהיסטוריה של מצרים העתיקה תקופת החיקסוס. מקור השם של קבוצת הכלים נלקח מהתל בו נמצאו לראשונה תל אל יהודיה במרכז הדלתה של הנילוס במצרים. כלים אלו נמצאו גם באתרים ארכאולוגים בקפריסין ובלבנט.
כלים אלו נתגלו לראשונה בחפירתו של פלינדרס פיטרי בתל בשנים 1905 – 1906. פיטרי היה הראשון שזיהה את ייחודה של קבוצת כלים זו.
הכלים נמצאו לראשונה בשכבות שתוארכו לתקופת הברונזה תיכונה IIA (MBIIA) (שנים (2000 – 1750 לפנה"ס), הקבוצה הגיעה לשיא הפופולריות בתקופות ברונזה תיכונה IIB-C (MBIIB-C) (שנים (1750 – 1550 לפנה"ס), שבה ניתן לראותה בו זמנית באתרים בכנען ובאתרי הדלתה במצרים. שרידים מעטים של קבוצת כלים זו ניתן למצוא באתרים בתקופת הברונזה המאוחרת.
טכניקה ומרקם
[עריכת קוד מקור | עריכה]החומר ממנו נעשו הכלים היה בצבע אפור או חום בהיר שהכיל גריסים, מחופה חיפוי אפור, חום-שחור או צהוב וממורק.
עיטור
[עריכת קוד מקור | עריכה]הייחוד של כלים אלה נובע מהעיטור המיוחד שלהם. סגנון של עיטור מודקר, שנעשה בעזרת כלי חד. העיטור כלל דגמים ממולאים דקירות המוגבלים על ידי חריצים, או שטחים ממולאים בדקירות הנמשכות בקו ישר, או אלכסוני או בזיגזג, ללא הגבלה של השטח הדקור על ידי חריצים. המוטיבים השולטים בדקירות הם משולש, מרובע או מעוין. נתגלו גם כלים בודדים עם מוטיב עיטור של מעגלים כפולים. העיטור נעשה על הכלי לאחר שהוא הוחלק ושויף. פני השטח של הכלים לרוב כהה. החורים שנוצרו מולאו לעיתים קרובות בגיר או סיד, ובכך נוצרה ניגודיות מעניינת יותר בין פני השטח הכהים וחורי הדיקור הבהירים.
צורתם החיצונית של הכלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]משפחת כלי תל יהודיה כוללת בעיקר פכיות (פך קטן), וכן כלים זואומורפיים (כלי המעוצב כבעל חיים). נמצאו מספר דוגמאות נדירות של כלים המעוצבים כפרי.
תפוצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקורה של משפחת הכלים הוא בכנען אשר ממנה היא יוצאה לאזורים אחרים. כמות גדולה של כלים נמצאה מעמק הנילוס עד נוביה בדרום. אבל עיקר תפוצתם במצרים העתיקה היה בדלתה של הנילוס באתרים חיקסוסיים. כלים נמצאו בחלקה של כנען. כלים נמצאו לאורך החוף, מחופה הצפוני של כנען, החוף הפיניקי כולל החוף של סוריה. כלים נמצאו בחופה המזרחי של קפריסין (לא נמצאו כלים באזורים הפנימיים של כנען הצפונית וסוריה). תפוצת הכלים מצביעה על קשרי המסחר בתקופה שבה הייתה נפוצה.[1]
חשיבות הכלים בארכאולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מציאת כלים אלה באתר ארכאולוגי נותנת כלי אבחון חד משמעי לזיהוי תקופת הברונזה התיכונה IIB-C באתרי ארץ ישראל ומצרים. למשל, באתר מנדס אשר נמצא באזור הדלתה של הנילוס, נמצאו שברי כלים אלה בשלבים מוקדמים של החפירה והם אפשרו לארכאולוג הקנדי האחראי פרופסור דונלד ב' רדפורד לקבוע את מציאותה של תקופת הביניים השנייה באתר, ובכך לשער שהיישוב היה תחת כיבוש בתקופה זו.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רות עמירן, הקרמיקה הקדומה של ארץ ישראל, עמודים 144 - 149
Petrie, W.M. Flinders [1906], Hyksos and Israelite Cities, London, 1906
.