כלי שיט בלתי מאויש
כלי שיט בלתי מאויש (בראשי תיבות: כשב"ם, באנגלית: Unmanned surface vehicles - USV או Autonomous surface vehicles - ASV) הוא כלי שיט, היכול לפעול ללא צוות אנושי הנמצא עליו.
כשב"מים משמשים לאוקיינוגרפיה, הם זולים יותר מאוניות מחקר, חלק יכולים לנצל את אנרגיית הגלים כאמצעי הנעה עיקרי, ובעזרת תאים סולריים הם יכולים להפעיל את המכשור המותקן עליהם. הדבר מאפשר שהייה של חודשים במים למטרות מחקר אקדמיות או שימושים של חיל ים.
השימושים הצבאיים של כשב"מים הם רבים וכוללים: הדמיית מטרות אימון ימיות, סיור, תצפית ובט"ש. כמו כן, הכשב"מים נחשבים כבעלי יתרון במשימות הנחשבות כ"סיזיפיות" ומחייבות חזרתיות רבה היוצרת שעמום בצוותים האנושיים ומעורבות גם בסיכון חיי אדם כגון סריקה לגילוי וניטרול מיקוש ימי.[1] חיל הים הישראלי משתמש בכשב"ם מסוג פרוטקטור - הכשב"ם הקרבי הראשון בעולם שהוכנס לשירות פעיל.
במובנים רבים, ההתפתחות של כלי השייט הבלתי מאוישים היא "מהלך טבעי" שמתחבר לפיתוח כלי טיס בלתי מאוישים, רחפנים, מכוניות אוטונומיות ורובוטים בכלל.
כוח משימה 59
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספטמבר 2021, הצי החמישי של ארצות הברית הכריז על הקמת "כוח משימה 59"[2]. כוח המשימה מורכב ממעט מאוד אנשים (קצת יותר מ 20, נכון לאוקטובר 2022) שתכליתו לפרוש יכולות מבצעיות מבוססות על מערכי כשב"ם - בים הפרסי, בים הערבי ובים האדום. "כוח משימה 59" מתכנן להפעיל למעלה מ 150 כלי שיט בלתי מאוישים תוך פחות משנה וחצי מהיווסדו כאשר מודל ההפעלה כולל מכרזים ייחודיים המאפשרים בעלות והפעלה של כלי השייט על ידי חברות מסחריות, אזרחיות ובכפוף למדינות השונות שנמצאות לאורך חופי הימים המדוברים. כלי שיט אלה אוספים מודיעין ברציפות, במשך חודשים ארוכים, ומשדרים את המידע שנאסף למרכזי שליטה ובקרה שממוקמים במדינות השונות[3]. פרישה רחבה כזו מאפשרת לאמריקאים לשמור "תמונה ימית" בכל המרחב, למשל, באמצעות לוויינים ולשלוח כשב"ם לכל מטרה שהם מחליטים שמעניינת אותם. במהלך 2022, האיראנים "חטפו" כשב"מים אמריקאים לפחות פעמיים ואולם, שחררו אותם זמן קצר לאחר החטיפה.
סוגי כשב"מים [4]
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "אביר הים" - תוצרת רפא"ל. מטרה: הגנה וסיוע ללוחמים.[5]
- "קטאנה" - תוצרת התעשייה האווירית. מטרה: ביטחון שוטף.[6]
- "שחף" - תוצרת אלביט. מטרה: לוחמה נגד ספינות.[7][8]
- "מאנטה ריי" - תוצרת נורת'טרופ גרומן. מטרה: מיועד למשימות ארוכות טווח כמו: מעקב, זיהוי ונטרול מוקשים, מחקר בעומק האוקיינוסים, ומיפוי קרקעית הים. שלב התכנון: אב טיפוס. תכונות: קל משקל ומודולרי. סיימו בדיקות בהיקף מלא. הוכחה יכולת הפעלה, הנעה והיגוי במעמקים ועל פני הים.[9]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אמיר הורוביץ וירון ברנדייס, כלי שיט בלתי מאוישים - מגמה בח"י ובעולם, "בין גלים", ספטמבר 2008, עמ' 54.
- תא"ל דוד סער סלמה, כלים בלתי מאוישים בזירה הימית, מערכות 456, 2014
- אלזה שורקין, העתיד כבר כאן הכירו את כלי השיט הבלתי מאוישים של צה”ל, באתר New-Tech Online, 6 בנובמבר 2017
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אלזה שורקין, העתיד כבר כאן הכירו את כלי השיט הבלתי מאוישים של צה”ל, באתר New-Tech Online, 6 בנובמבר 2017
- ^ כתבה באתר האינטרנט של הצי האמריקאי, ספטמבר 2021
- ^ כתבה באתר האינטרנט של הצי האמריקאי, הצי החמישי, מינואר 2022
- ^ אלמס, דין שמואל (2024-05-03). "לא רק באוויר: כלי השיט הבלתי מאויש החדש של צבא ארה"ב". Globes. נבדק ב-2024-05-12.
- ^ N12 - הכירו: כלי השיט שלא צריך לוחמים, באתר N12, 2015-03-30
- ^ Dubai Airshow 2021: IAI launches USV, EO/IR projects with Edge, Janes.com (באנגלית)
- ^ HELRAS dipping sonar completes acceptance tests on Seagull USV, Janes.com (באנגלית)
- ^ Elbit Systems to supply Seagull USVs to navy of Asia-Pacific country, Janes.com (באנגלית)
- ^ Manta Ray UUV Prototype Completes In-Water Testing, www.darpa.mil