לדלג לתוכן

כלב ריח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כלבי ריח הם סוג של כלבי ציד שמשתמשים בעיקר בריח לציד, ולא בראייה. בדרך כלל יש להם אוזניים ארוכות ונפולות ואפים גדולים, שמסייעים להם לזהות ריחות בצורה טובה יותר. כלבי ריח צריכים להיות בעלי סיבולת גבוהה כדי לעקוב אחרי הריח למרחקים ארוכים ובשטחים קשים. [1]

כלבי ריח אינם צריכים להיות מהירים כמו כלבי רוח, כי הם אינם צריכים לשמור על הטרף בטווח ראייה. עם זאת, הם זקוקים לסבולת גבוהה כדי להיצמד לריח ולעקוב אחריו למרחקים ארוכים ובשטחים קשים. כלבי ריח יכולים לעקוב אחרי שביל ריח גם על פני מים זורמים, ולפעמים גם כשהריח בן מספר ימים. רוב כלבי הריח משמשים לציד בלהקות של כלבים. [2]

לרוב כלבי הריח יש מגוון של קולות, אשר משתנים בהתאם למצב שבו נמצא הכלב. קולם המתפרץ, המשמש בעיקר כאשר הם נרגשים ומודיע לאדונם שהם עוקבים אחרי ריח, קול עצמו יכול להשתנות בטון, להיות נרגש, עצבני או מפוחד.

מאחר שכלבי הריח גודלו כדי להוציא קולות כאשר הם נרגשים, הם עשויים לנבוח בתדירות גבוהה יותר מכלבים מגזעים אחרים. למרות שזה עשוי להיות מטרד באזורים מיושבים, מדובר בתכונה המאפשרת למדריך הכלב לעקוב אחרי הכלב או הלהקה גם כאשר הם אינם נראים, כמו בעת חיפוש אחרי שועל או דביבון ביער.[דרוש מקור]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כלב ריח בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Scenthound History - American Kennel Club". www.akc.org.
  2. ^ "Coon hunting on ESPN". www.espn.com.
ערך זה הוא קצרמר בנושא בעלי חיים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.