כלאב
| לידה | חברון |
|---|---|
| אב |
דוד  |
| אם |
אביגיל |
  | |
כִּלְאָב (נקרא גם דָּנִיֵּאל) היה בנו השני של דוד המלך, בנה של אביגיל הכרמלית. הוא נולד בחברון, בתקופה בה מלך דוד בעיר.
שמו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנו השני של דוד מוזכר בספר דברי הימים בשם דניאל,[1] אך בספר שמואל הוא מוזכר בשם כלאב.[2] בנוסף, בתרגום השבעים לפסוק בספר שמואל, הוא נקרא דלויה (Δαλουια).
בפשרו של ההבדל בין השמות דנו חכמים; בגמרא נאמר:
פירוש מקובל אחר ניתן במדרש תנחומא:
וישלח דוד וידבר באביגיל לקחתה לו לאשה, ולאחר שהביאה פירש דוד ממנה שלשה חדשים כדי לידע אם היתה מעוברת מן נבל ואם לאו, לאחר ג' חדשים בא עליה ונתעברה הימנו, והיו ליצני הדור מליצים ואומרים מן נבל היא מעוברת, מה עשה הקב"ה? צוה המלאך הממונה על יצירת הולד ועל צורתו ואמר לו לך וצר אותו בדמות דוד אביו כדי שיעידו הכל שדוד הוא אביו, מנין שכן כתיב (ספר שמואל ב', פרק ג', פסוקים ב'–ג'): 'ויהי בכורו אמנון לאחינועם היזרעאלית ומשנהו כלאב לאביגיל אשת נבל הכרמלי.' מה תלמוד לומר כלאב? שהיה כולו אב שכל הרואהו אומר דוד אביו של זה.
— מדרש תנחומא, פרשת תולדות, על פי דפוס ורשא
כלומר, גם לפי פירוש זה, דניאל הוא שמו האמיתי, וכלאב הוא כינויו: כאן, השם מרמז שהוא היה דומה מאוד לאביו.
בסדר ירושת המלוכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]על אף שכלאב קדם לאבשלום בסדר הירושה, הוא לא תבע לעצמו את המלוכה. המפרשים מציעים לכך שתי סיבות אפשריות: ייתכן שכלאב נפטר בגיל צעיר[3]; לחלופין, אפשר שהוא לא היה ראוי למלוך מסיבה כלשהי.
יש הסוברים (הרב יעקב מדן[4] והסופר מאיר שלו[5]) שכלאב היה בנו של נבל ולכן לא נכלל בסדר הירושה.
הסופר אורי קציר מעלה ברומן ההיסטורי "כלאב" את האפשרות שכלאב ויתר על המלוכה בשל מיאוסו מהתככים ומהמאבקים בין בניו של דוד על ירושתו, ובחר לחיות בנפרד מחצר המלוכה תוך שהוא מתעד את המתרחש בה מנקודת מבט חיצונית (בדומה לקיסר הרומי קלאודיוס בספריו של רוברט גרייבס "אני, קלאודיוס" ו"קלאודיוס האל").
כלאב במדרשי חז"ל
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי המדרש בתלמוד הבבלי, כלאב הוא אחד מארבעת האנשים שלא חטאו כל ימיהם ומתו רק בעטיו של נחש, לצד בנימין בן יעקב, עמרם אבי משה אהרן ומרים, וישי אבי דוד המלך. במסכת אבות נאמר כי כלאב יצא מהול, כלומר באופן ניסי נולד כבר נימול.[6] באוצר המדרשים נאמר כי תשעה נכנסו בחייהם לגן עדן ולא טעמו טעם מיתה, ביניהם כלאב בן דוד.[7] באוצר המדרשים נאמר גם כי בגן עדן שוכנים כל ראשי האומה ושם כלאב בן דוד עדיין חי.[8]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אורי קציר, "כלאב", רומן היסטורי. 2021
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב אמנון בזק, בני דוד בחברון, באתר ישיבת הר עציון
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ”וְאֵלֶּה הָיוּ בְּנֵי דָוִד [...] שֵׁנִי דָּנִיֵּאל לַאֲבִיגַיִל הַכַּרְמְלִית” (ספר דברי הימים א', פרק ג', פסוק א')
- ^ ”ומשנהו כלאב לאביגל אשת נבל הכרמלי...” (ספר שמואל ב', פרק ג', פסוק ג')
- ^ פנחס נאמן, הקמת מלך והורשת המלוכה בישראל, בית מקרא: כתב עת לחקר המקרא ועולמו טו, ירושלים: מוסד ביאליק, תש"ל, עמ' 196
- ^ 'אמר נבל בלבו אין אלהים', על פרשת נבל הכרמלי, מגדים ד
- ^ מאיר שלו, תנ"ך עכשיו, הוצאת שוקן, 1985, עמ' 23
- ^ אבות דרבי נתן הוספה ב לנוסחא א פרק ב
- ^ יהודה דוד אייזנשטיין, אוצר מדרשים, חופת אליהו
- ^ יהודה דוד אייזנשטיין, אוצר מדרשים, יהושע בן לוי וכונן