כיכר החתולות
 | |
| האמפיתיאטרון בכיכר | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | מכבי מוצרי-מני, מפקד בפלמ"ח |
| מיקום | |
| מדינה | ישראל |
| עיר | ירושלים |
| שכונה | נחלת שבעה |
| קואורדינטות | 31°46′48″N 35°13′14″E / 31.779875°N 35.22047222°E |
  | |
כיכר החתולות ("חתולות" במלעיל) הוא הכינוי הנפוץ לכיכר מכבי מוצרי הממוקמת בקצה שכונת נחלת שבעה בירושלים, בקרבת גן העצמאות, במפגש הרחובות הלל, יואל משה סולומון ויוסף ריבלין. הכיכר היא בפועל גג של החניון התת-קרקעי שנבנה מתחת לכיכר.
שם הכיכר
[עריכת קוד מקור | עריכה]שמה הרשמי של הכיכר ניתן לה על שם מכבי מוצרי-מני, ממפקדי הפלמ"ח, שהופקד על ליווי שיירות לירושלים לקראת מבצע יבוסי בתקופת מלחמת העצמאות, נורה במהלך הפעילות ומת מפצעיו.
מקורו של השם העממי לכיכר היא הימצאות חתולים רבים באזור (בפי הירושלמים "חתולות" במלעיל), עקב הצבתן של מכולות אשפה שהיו בפינה של הכיכר אליהם פונה זבל ממסעדות האזור, אשר משכו חתולים רבים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שטח הכיכר היה במקור חלק מבית הקברות ממילא. בתקופת המנדט הבריטי התפתח השטח הבנוי של ירושלים מסביב לבית הקברות שנותר כשטח פתוח. בשנות ה-60 של המאה ה-20 נסלל המשכו של רחוב הלל (שבמקור נקרא רחוב בצלאל) ונבנה בית אגרון שנחנך ב-3 ביוני 1969 בנוכחות ראש הממשלה גולדה מאיר[1]. באותה עת בכיכר החתולות ומצידו השני של רחוב הלל נסלל מגרש חנייה[2].
בין השנים 1975 - 1981 פעל בבית אגרון סינמטק ירושלים[3] ולאחר מכן, בין 1981 לסוף שנות התשעים, כקולנוע עצמאי. בשנת 1985 היה בית אגרון לקולנוע הראשון שהקרין סרטים בירושלים בלילות שבת[4], ובשעריו התחוללו הפגנות של הקהילה החרדית ומולם פעילי תנועת ר"צ[5]. בסוף בשנות ה-80 של המאה ה-20 הוחלט להגדיל את שטח מגרש החנייה על ידי חפירת חניון תת-קרקעי, מעל החניון הוקמה רחבה שרוצפה בגרנולית. מאז קיבלה הרחבה את השם העממי "כיכר החתולות", אחר כך החליטה עיריית ירושלים לתת למקום שם רשמי "כיכר מכבי מוצרי-מני".
ב-2 במאי 2004 נערך בכיכר טקס הנחת אבן הפינה למוזיאון הסובלנות[6], שנבנה על חלקו השני של מגרש החנייה, מצדו השני של רחוב הלל[7]. העבודות לבניית המוזיאון התעכבו משום שהשטח עליו הוא נבנה שימש בעבר כבית קברות מוסלמי, כחלק מבית הקברות ממילא[8]. הקמת מוזיאון הסובלנות הושלמה בקיץ 2019, לאחר 15 שנות עבודה[9].
בשנת 2015 נפתח בבניין בצפון הכיכר מרכז המבקרים הפרטי ״מוזיאון ידידי ישראל״. נשיא המדינה שמעון פרס מונה ליושב ראש הראשון של המוזיאון[10].
אופי הכיכר
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכיכר ידועה כמקום מפגש ובילוי בחיי הלילה בירושלים, ומדי ערב עומדים בה דוכני תכשיטים, בגדים ונרגילות. תכונה מעניינת של הכיכר היא ההד החזק המוחזר אל העומדים במרכזו של האמפיתיאטרון הבנוי בה. מדובר באפקט של מראה אקוסטית אשר מחזירה גלי קול למקורם.
הכיכר שימשה זירה למספר מקרי לינץ' ורצח. במרץ 1993 הוגש כתב אישום נגד נער שהיה חלק מחבורת נערים שהכו קבוצה אחרת של בני נוער בכיכר[11]. במאי 2009 תקפו נערים יהודים נער ערבי במקום והוא נפצע קשה[12]. באוגוסט 2010 נרצח לאנס וולף, יהודי-אמריקני בן 60, בידי שני נערים ערבים ממזרח ירושלים בשל ויכוח על סיגריה[13]. בפברואר 2011 נדקר למוות חוסאם רווידי בן 24 תושב כפר עקב על רקע גזעני[14]. באוגוסט 2012 נפצע ג'מאל ג'ולאני בן 17 באורח קשה כאשר הותקף בידי חבורת נערים יהודים[15]. בספטמבר 2014 הוגש כתב אישום נגד שלושה צעירים שעלו בכיכר על מונית ותקפו את הנהג הערבי שלה[16]. ביוני 2017, משתתפי מצעד של ארגון להב"ה הכו קשות צעיר פלסטיני בכיכר[17].
הכיכר משמשת מדי פעם גם להפגנות[18].
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ גב גולדה מאיר בחנוכת בית אגרון בירושלים, מעריב, 4 ביוני 1969
- ^ מגרש חניה ליד גן העצמאות, הצופה, 25 בנובמבר 1968
- ^ יעקב העליון, סינמטק בירושלים, מעריב, 17 באפריל 1975
- ^ אסור להקרין סרטים ב"בית אגרון" בשבת, מעריב, 4 בנובמבר 1985
- ^ אריה בנדר, ירושלים: מלחמת השבת, קרב על העיר, מעריב, 14 באוגוסט 1987
- ^ יהונתן ליס, גואל פינטו, ארנולד שוורצנגר יחנוך היום את מוזיאון הסובלנות בירושלים, באתר הארץ, 2 במאי 2004
- ^ מאת אסתר זנדברג, מסונוורים מטיטניום, באתר הארץ, 25 בנובמבר 2002
- ^ יואב שטרן, בג"ץ הקפיא העבודות להקמת מוזיאון הסובלנות, באתר הארץ, 22 בפברואר 2006
- ^ ליאת בכרך, מה קורה עם פרויקט מוזיאון הסובלנות במרכז העיר?, באתר כל העיר, 22 באפריל 2019
- ^ אורי משגב, שמעון פרס מכהן כיו"ר הבינלאומי של מוזיאון "ידידי ציון" בירושלים, שהקים האוונגליסט מייק אוונס, באתר הארץ, 17 במאי 2015
- ^ רותי זוטא, קרבות רחוב בין כנופיות נערים בי-ם – "הערסים" נגד "הפריקים", חדשות, 10 במרץ 1993
- ^ ניר חסון, יאיר אטינגר, נעצרה כנופיית נערים שתקפה ערבים בירושלים, באתר הארץ, 21 בדצמבר 2010
- ^ ניר חסון, חשד: שני נערים היכו למוות אדם, באתר הארץ, 31 באוגוסט 2010
- ^ הפגנה מחוץ למשפטו של הדוקר היהודי בירושלים: "כתב האישום - מכובס ומרוכך", באתר הארץ, 3 במרץ 2011
- ^
ג'מאל ג'ולאני כמעט מת בלינץ' וחייו נהרסו. התוקפים לא, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 3:09)
- ^ יעל פרידסון, אישום: 3 צעירים תקפו נהג מונית ערבי, באתר nrg, 4 בספטמבר 2014
- ^
ניר חסון, עשרות משתתפי מצעד של ארגון להב"ה בירושלים הכו קשות צעיר פלסטיני, באתר הארץ, 29 ביוני 2017
- ^ ניר חסון, 1,500 יהודים וערבים הפגינו בירושלים: "לא נכנעים לייאוש", באתר הארץ, 17 באוקטובר 2015
| כיכרות ידועות בירושלים | |
|---|---|
|