כופר היישוב

"כופר היישוב" היה מגבית לצורכי ביטחון היישוב שפעלה עד ימי קום המדינה.

היסטוריה

את רעיון המגבית יזם הוועד הלאומי ביום 24 ביולי 1938.^[1] המגבית הוקמה בשל הצורך במימון ההוצאות הכבדות שהיו להנהגת היישוב וארגון ההגנה בימי מאורעות תרצ"ו - תרצ"ט. הקרן פעלה על ידי הטלת מסים על היהודים ביישוב היהודי בארץ ישראל ואיסוף תרומות. הכספים שנאספו שימשו לצרכים ביטחוניים, כגון גיוס מתנדבים לשורות ההגנה, הכשרת לוחמים, הקמת גדרות וביצורים ליישובים, סלילת צירי ביטחון וכיוצא בזה. המס העקיף הוטל על נסיעות בתחבורה ציבורית, סיגריות, כניסה לבתי עינוגים וכדומה. דרך נוספת למימון הקרן הייתה הטבעת מטבע פח בערך של חצי מיל. המטבע שימש את היישוב כתחליף הילך חוקי על אף שלא היה כזה.

בשנה 1940 הוטל "מס חירום", ובשנת 1942 הוטלה "מגבית ההתגייסות", שפעלו כמיסים ישירים. בשאר השנים פעלה המגבית באמצעות הטלת המיסים העקיפים. אישור לתשלום המס העקיף הגיע בדמות בולים. אנשי מחנות יריבים למחנה הנהגת היישוב נמנעו מתרומה לכופר היישוב או תרמו חלקית; דוגמת הרוויזיוניסטים שנהגו לתמוך בקרן תל חי, ואנשי העדה החרדית שהתנגדו למגבית.

כופר היישוב בוטל עם הקמת המדינה.

שמה של כיכר העצמאות ברמת גן, במפגש הרחובות קריניצי וביאליק, היה בעבר 'כיכר כופר היישוב'. וזאת מפני שמשרדה הראשי של מנהלת המגבית שכן באחד מבתי הכיכר, ועל הבית הוצב שלט כחול גדול עם הכיתוב "כֹפר-הישוב". רבים מתושבי הסביבה משתמשים בשם זה עד היום.

כיכר כופר היישוב (העצמאות) ברמת גן
מטבע "כופר היישוב" בשווי של חצי מיל א"י. בשימוש בין השנים 1938-1948
קבלה על תשלום 50 מיל ל"כופר היישוב" בשנת 1938
בולי "כופר היישוב"
כרטיס קולנוע אשר על מחירו נוספה המגבית לכופר היישוב
בול כופר היישוב על כרטיס אוטובוס של המקשר, כרטיס של לידי דוברין (כצנברג), 30.10.1944