כוכב הסדרה הראשית מסוג G
כוכב הסדרה הראשית מסוג G, או ננס צהוב, הוא כוכב המשתייך לסדרה הראשית ובעל סיווג ספקטרלי G. מסתו של כוכב כזה נמצאת בתחום של 0.9 עד 1.44 מסת שמש, והוא מייצר קרינה באמצעות היתוך גרעיני של מימן להליום. מבחינת גודלו, ננס צהוב גדול עשרות מונים מננס לבן או מננס חום.
השמש שלנו היא כוכב סדרה ראשית מסוג G.
אורך חיים טיפוסי של כוכב הסדרה הראשית מסוג G הוא כ-10 מיליארד שנים, וכוכב כזה מתקיים עד שמלאי המימן בליבה שלו מתכלה. בזמן זה נמצא הכוכב על הסדרה הראשית. לאחר שהמימן בליבת הכוכב מתכלה, עוזב הכוכב את הסדרה הראשית. כתוצאה מהטמפרטורות הגבוהות ניצת המימן שבמעטפת הכוכב, קוטר הכוכב גדל עשרות מונים והוא הופך להיות ענק אדום. צבעו אדום משום שטמפרטורת פני השטח שלו נמוכה יותר.
לאחר שלב הענק האדום, כשמתכלה גם המימן במעטפת הכוכב, הוא מתחיל לקרוס לתוך עצמו, עד שהתנאים בליבה יהיו מתאימים להיתוך הליום לפחמן. הכוכב מתחמם יותר ויותר, מתנפח למה שקרוי הבזק ההליום (Helium Flash), ובסיום תהליך היתוך ההליום משיל את שכבותיו החיצוניות, שהופכות לערפילית פלנטרית. הליבה הפחמנית של הכוכב קורסת והכוכב הופך לננס לבן דחוס.
טמפרטורת פני השטח של ננס צהוב כמו השמש היא 5,200 עד 6,100 קלווין. השמש הופכת בכל שנייה 500 מיליון טונות של מימן להליום, מהם 5 מיליון טונות הופכים לאנרגיה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחזור החיים של כוכב (לא בקנה מידה) | |||
= מסת שמש, כ־2 x 1030 ק"ג
מסת כוכב בעת היווצרותו: מסה קטנה מאד - פחות מ־ 0.08 לערך, מסה קטנה - בטווח 0.08 - 0.4 לערך, מסה בינונית - בטווח 0.4 - 8 לערך (לאחר הקריסה המסה קטנה, פחות מ־ 1.44 לערך), מסה גדולה - לפחות 8 לערך (לאחר הקריסה המסה היא לפחות 1.44 לערך) הערה: במצבים בהם כוכב מסוים סופח אליו מסה - הוא עשוי לעבור למחזור חיים של מסה גבוהה יותר. לדוגמה: אם ננס לבן במערכת זוגית סופח אליו חומר מבן זוגו, המגדילה אותו מעבר לגבול צ'נדראסקאר ( 1.44), הוא יכול לעבור סופרנובה מסוג Ia שבסופה ייווצר כוכב נייטרונים (במקום ננס שחור). |