כיפת-קוצים קטלנית
 כיפת-קוצים קטלנית
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | קווצי עור |
| מחלקה: | כוכבי־ים |
| סדרה: | צר־לוחיתאים |
| משפחה: | כיפת־קוציים |
| סוג: | כיפת־קוצים |
| מין: | כיפת-קוצים קטלנית |
| שם מדעי | |
 Acanthaster planciלינאוס, 1758 | |
| |
כִּפַּת־קוֹצִים קַטְלָנִית[1] (שם מדעי: Acanthaster planci), שנקרא גם כוכבן קוצני או כוכב ים כתר הקוצים, היא בעל חיים הנמנה עם מחלקת כוכבי הים, השייכת למערכת קווצי העור. מין זה נפוץ על פני האזור האינדו־פסיפי (האוקיינוס השקט והאוקיינוס ההודי), ים סוף, מיקרונזיה, יפן, אוסטרליה, מפרץ פנמה ועוד. בניגוד לרוב כוכבי הים אין לכיפת־קוצים צורת גוף מחומשת כי אם צורה מרובת זרועות (8–21) הנושאות קוצים חדים, ומכאן שמה – כיפת־קוצים.
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קוצי הכיפת־קוצים, העשויים ממגנזיום וקלציט, מגיעים לאורך חמישה ס"מ ומכילים רעלנים הנקראים ספונינים. הקוצים מגנים על הכיפת־קוצים מפני טורפים ומזיקים אחרים, כגון האדם. קוצים אלה יכולים להסב לאדם כאבים עזים, גירודים ולפעמים אף לגרום לבחילה והקאות. זרועות הכוכב יכולות להתנתק מהגוף במקרה הצורך, ולהתחדש לאחר מכן.
הכיפת־קוצים ניזונת מאלמוגים, ומהווה אחד הטורפים העיקריים שלהם. היא ניזונת על ידי הוצאת הקיבה דרך הפה, וטריפת רקמת האלמוג. עיכול הרקמה נעשה מחוץ לגוף הכיפת־קוצים תוך שימוש באנזימים שונים המסייעים בפירוק המזון והחשת תהליך העיכול. תוך 24 שעות הכיפת־קוצים מצליחה לטרוף מזון השווה בגודלו לקוטר גופה. לאחר הטריפה נותר מהאלמוג שלד לבן בלבד. הכיפת־קוצים מעדיפה אלמוגים הגדלים מהר ולכן תעדיף את ה־Acropora וה־Montipora ותימנע מאלמוגים אחרים כמו ה־Porites. ישנם אלמוגים כמו ה־Poccilopora וה־Stylophora שפיתחו מנגנוני הגנה נגד הכיפת־קוצים בעזרת סימביוזה עם סרטנים מסוימים. ה־Trapezia, לדוגמה, נצפה כאשר הוא חותך את הרגליים של הכיפת־קוצים ובכך מרחיק אותה מהאלמוג.
לכיפת־קוצים הבוגרת אין אויבים רבים והיא נטרפת בעיקר לפני הגעתה לבגרות, במצבה כלרווה צעירה. בגלל תפוצתה הרבה, ויעילותה כטורף, ישנם היבטים רבים הנחקרים סביב מערכת הטורף־נטרף של כיפת־הקוצים. במיוחד לאור מקרים חוזרים של התפוצצות אוכלוסין כמו זו שהתרחשה בשנות השבעים באוסטרליה.
מערכת איברי הרבייה של כיפת־הקוצים היא מחומשת (כמו של שאר כוכבי הים). לכיפת־קוצים חמישה פתחי רבייה, נקבים זעירים הנמצאים בבסיס הזרועות. מספר איברי הרבייה הוא כפול ממספר הזרועות.
הכיפת־קוצים היא מזיקה גדולה לאלמוגים ומאיימת על שונית המחסום הגדולה. חילזון טורף בשם חצוצרת הים הוא אחד מבין בעלי החיים שטורפים אותה ומשמש כמדביר ביולוגי להגנה על השונית.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כיפת-קוצים קטלנית, באתר ITIS (באנגלית)
- כיפת-קוצים קטלנית, באתר NCBI (באנגלית)
- כיפת-קוצים קטלנית, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- כיפת-קוצים קטלנית, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- כיפת-קוצים קטלנית, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- כיפת-קוצים קטלנית, באתר GBIF (באנגלית)
- כיפת-קוצים קטלנית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- דינמיקה של התפוצצות אוכלוסין בכיפת־קוצים קוצני, דודו זכאי – ביולוג במפרץ אילת
Deadly Starfish Eats Coral: Crown of Thorns Starfish (COTS) crisis, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 6:05)- איזה כוכב ים בולע אלמוגים?, באתר אנציקלופדיה אאוריקה
